פקודת האש ניתנה ומיד קדרו שמיים מאימה. חייל יהודי צנח חרש אל אדמת הארץ שכה אהב. אך רוצחיו לא היו אויבים, רוצחיו היו אחים לבושים מדים.
הימים ימי מלחמת הקוממיות. היה זה רגע קצר לאחר הכרזת העצמאות, ובכל רחבי הארץ לחימה נוראית מתרחשת. בירושלים הנצורה הפגזה אחת כבדה מתחילה סיפור אשר סופו כתם נוראי על בגד האומה. הפגזים הירדניים נופלים בדיוק רב על מתקנים אסטרטגיים בכל רחבי העיר. היה נדמה כי מרגל מעביר מידע חיוני לאויב. בנימין גיבלי, ראש שרות הידיעות של ההגנה בירושלים חושד מיד בעקבות הלשנה כי מאיר טוביאנסקי – איש ההגנה ועובד חברת החשמל הירושלמית הוא הבוגד. בסופה של חקירה קצרה ושטחית מחליט גיבלי כי אכן התגלה הבוגד. זאת בניגוד לדעת רבים סביבו.
ב־30 ביוני 1948 יורד מאיר טוביאנסקי לתל־אביב ושם, בעת שהלך בשוק, נעצר על ידי שלוחיו של איסר בארי – ראש שירות הידיעות של ההגנה, הש"י. נשקו נלקח ונאמר לו כי הוא צפוי לעמוד למשפט צבאי. כלי הרכב נוסעים הרחק אל ההרים למרחב הכפרים בית־סוסין ובית־ג'יז אשר זה עתה נכבשו. אזור זה נתפס במהלך הקרבות הכושלים לכיבוש מתחם לטרון. כיבוש זה פתח מסדרון נקי ונסתר מדרום לכביש החסום אל ירושלים. במסדרון זה נפרצה בהמשך דרך בורמה, הדרך שהצילה את העיר.
מאיר מובל אל בית הספר הנטוש של הכפרים (כיום מצפה הראל) שם מחכה לו בית־דין שדה בדמותם של שלושה קצינים בכירים אשר הפכו עצמם לשופטים ותליינים, ללא סמכות וללא היתר. בתום משפט קצר נמצא מאיר טוביאנסקי אשם בבגידה. גזר דינו היה מוות.
איך מגיעים?
בית הקשתות נמצא בצמוד ומצפון לקיבוץ הראל.
ברכב: בית הקשתות – טוביאנסקי (ווייז). גישה מתוך הקיבוץ רק בשעות היום.
בג'יפ: שביל ג'יפים מסומן אדום המחבר בין כביש 3 למצפה הראל עובר בצמוד לבית הקשתות.
קילומטר אחד קצר מפריד בין בית הספר הנטוש למבנה "בית הקשתות". שם בשביל הצר שבין מקום המשפט למקום ההריגה צועדת החבורה. קצינים, חיילים ואדם אחד חף מכל פשע. מה עבר בראשם אז? במה הוא הרהר?
בית הקשתות הוא מבנה רב־יופי בן שתי קומות ומעוטר קמרונות אשר היה חלק מבתי הכפר בית־ג'יז. בשם הכפר השתמר שמו של היישוב היהודי הקדום גיזו, שממנו בא אחד מגיבורי דוד. בצמוד לבית הקשתות מבנה נוסף. שני המבנים בנויים בטון ואבן ולפי הפאר שלהם היו שייכים לאחד מנכבדי הכפר.
כאשר הגיעו האנשים אל בית הקשתות הושם מאיר טוביאנסקי כאשר פניו אל קיר המבנה ומולו כיתת יורים בת ארבעה לוחמים. מחשבותיו סוערות ואוזניו שומעות את גזר הדין מרחף באוויר. "הנידון, קצין בצבא ההגנה לישראל, נאשם בבגידה, במכירת ידיעות לאויב, הודה באשמה ונידון למוות". דרגותיו מוסרות, כובעו נלקח ורעם פקודת האש בא עת פילחו הכדורים את גופו של האיש שהואשם על לא עוול בכפו.
"המהלומה הזאת שבעלי איננו ומת מות בוגדים דיכאה אותי עד היסוד. העולם חשך בעדי", כך סיפרה לנה, אלמנתו של מאיר כאשר יצאה למסע של חייה, לטיהור שמו של בעלה. גם בנם הקטן יעקב, שהיה בן 11 כאשר נורה אביו למוות, נושא עמו עד היום את זיכרון אביו "שנסע יום אחד לתל־אביב ולא שב".
המסע של לנה הביא בסופו של דבר לטיהור שמו של מאיר טוביאנסקי על ידי דוד בן־גוריון ולקבורתו כחלל צה"ל אשר "נורה בשגגה" בידי בני עמו. יהיו מילים אלו לזיכרון עולם מפואר לאיש ההגנה, לוחם צבא ההגנה לישראל, מפקד שדות התעופה של ירושלים הנצורה, אשר נשאר ישר ונאמן למולדתו עד נשימתו האחרונה.
הנסיך הקטן // יהונתן גפן
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלֵב הַמִּדְבָּר
יָפָה שְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ לְלֵב עָצוּב
צִיַּרְתִּי לוֹ עֵץ וְכִבְשָׂה עַל נְיָר
וְהוּא הִבְטִיחַ לִי שֶׁיָּשׁוּב
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מִפְּלֻגָּה ב'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה שֶׁאוֹכֶלֶת פֶּרַח
וְכָל שׁוֹשָׁנָיו הֵן קוֹצִים כָּעֵת
וְלִבּוֹ הַקָּטָן קָפָא כַּקֶּרַח
וְאִם אֵי פַּעַם תַּגִּיעוּ לְכָאן
תֵּדְעוּ שֶׁכָּאן הוּא חֶרֶשׁ צָנַח
וְקוֹל הַנְּפִילָה מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע
בִּגְלַל הַחוֹל הָרַךְ
בית הקשתות – טוביאנסקי
דרגת קושי – קל
עונה – כל השנה
בטיחות – יש להיזהר בכניסה למבנה הישן
טיפ – אין כמו הנוף הנשקף ממרפסת הקשתות
מפה – מס' 9, יהודה וירושלים
