קרב חמש מודרני
מבין ענפי האולימפיאדה, זהו הענף שנחשב למורכב, המאתגר ואולי גם המוזר מכולם. הוא מבוסס על הפנטאתלון מיוון העתיקה, ששילב חמישה ענפי אתלטיקה ומוזכר כשיאם של המשחקים האולימפיים העתיקים, וגרסה שלו הייתה חלק מהמשחקים האולימפיים עד 1924 (ולנשים עד 1980).
קרב 5 מורכב מחמישה ענפים שונים שהאתלטים מבצעים אותם בזה אחר זה – סיף (סגנון דקר),שחייה ל-200 מטר בסגנון חופשי, רכיבה על סוסים בסגנון קפיצות ראווה וריצת 3,200 מ' משולבת עם קליעה (באקדח לייזר).
הענף הומצא למעשה על ידי הברון הברון פייר דה קוברטן, מייסד המשחקים האולימפיים המודרניים, והוא נכנס לתוכנית האולימפית במשחקי סטוקהולם 1912 (לנשים רק בסידני 2000). בתחילה נפרשה התחרות על פני חמישה ימים, וב-1996 היא קוצרה ליום אחד בלבד, עם שינויים הכרחיים. בכל מקצה זוכים הספורטאים לניקוד לפי הישגיהם, ועל פיו הם מוזנקים למקצה הריצה, המשלב ירי. המנצח בתחרות כולה הוא זה שחצה ראשון את קו הגמר.
נועה ברקמן הייתה המתחרה הראשונה והיחידה בענף בישראל, והיא זו שהביאה אותו לארץ. כיום היא מאמנת את שרון טל בת ה-18, המתחרה הישראלית היחידה בענף, והישג השיא שלה היה המקום השישי באליפות אירופה לנערות.
טריאתלון
אם תחרות "איש הברזל" נשמעת לכם מוכרת, אתם כנראה יודעים מה זה טריאתלון. גם כאן מדובר על שילוב בין ענפים שונים – שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. זוהי תחרות הנחשבת לשיא היכולת האנושית, כשהמתחרים מוכיחים לא רק כוח פיזי רב אלא גם חוסן מנטלי אדיר וכושר נפשי יוצא דופן, ואימונים מנטליים נכללים בהכנות בנוסף לאימונים הפיזיים, בדגש על המעבר בין הענפים.
הענף החל להתפתח לפני כחמישים שנה, וקיים מגוון תחרויות נרחב, מכאלו המיועדות לילדים עד "אולטרה טריאתלון איש הברזל". במשחקים האולימפיים הוא נכלל מאז משחקי סידני 2000 בגרסה "סטנדרטית", במסגרתה שוחים המתחרים 1,500 מטרים בסגנון חופשי (בדרך כלל בים או בנהר), מרוץ אופניים של 40 ק"מ ומסיימים בריצת 10 ק"מ. זמן המעבר בין השחייה לרכיבה ובין הרכיבה לריצה נכלל בתחרות, והיא בנויה כך שהמעברים יתקיימו באופן מהיר ככל הניתן. הזוכה הוא בפשטות מי שמסיים בזמן המהיר ביותר, ושיא העולם הנוכחי לגברים (בסגנון האולימפי) עומד על 1:45.01 (1:56:16 לנשים).
ישראל שלחה טריאתלט (שמו של מתחרה הטריאתלון) אחד בלבד עד כה – רון דרמון, במשחקי ריו 2016, והוא סיים במקום ה-26 מתוך 55 מתחרים.
טיפוס
בעשורים האחרונים יצא מקצוע הטיפוס מנחלתם של המשוגעים לדבר. קירות טיפוס הפכו לאתרים מבוקשים וממשיכים לצוץ בכל פינה, וגם הוועד האולימפי קפץ על המציאה והכניס אותה לתוכנית האולימפית החל מהאולימפיאדה הקרובה.
הטיפוס הוא ספורט רב־גוני ומשתרע על סגנונות רבים ושונים, ולמשחקים האולימפיים הגיעו שלושה מהם – בולדרינג (טיפוס חופשי, ללא אבטחה פיזית, ומורכב מבחינת סגנון), הובלה (טיפוס כשהמטפס מאובטח בחבל) וספיד (טיפוס מהיר בקיר של 15 מטר, שיא העולם שנקבע בשבוע האחרון עומד על 5.2 שנ'). המטפסים באולימפיאדה יתמודדו בשלושת הסגנונות, והניקוד שיקבלו יהיה מורכב משקלול הישגיהם בכל המקצים. השילוב בין הענפים עורר ביקורת רבה בטענה כי הטיפוס המהיר שונה בתכלית משני הסגנונות האחרים. כתוצאה מהביקורת, במשחקי פריז ב-2024 יופרד הטיפוס המהיר מהסגנונות האחרים.
אלופת ישראל בטיפוס, איילה כרם (19), מספרת כי הענף בישראל נמצא בעלייה משמעותית: "אני מטפסת מגיל 5, ואני ממש מרגישה שגדלתי והתפתחתי ביחד עם הספורט הזה. הוא בגדילה ובהתפתחות מאז שהייתי ילדה אבל בעיקר בשנים האחרונות. התוכנית "נינג'ה ישראל" העניקה חשיפה מאוד רחבה לטיפוס, והרבה מטפסים ייצגו שם את הענף בכבוד. הקירות מפוצצים ומספרם בארץ גדל בקצב מסחרר".
מה ההישגים של הטיפוס הישראלי עד כה?
"באולימפיאדה הקרובה אמנם לא יהיו ישראלים. אבל ההישג הבינלאומי הכי גדול, הישג אדיר בכל קנה מידה שהיה בארץ זו הזכייה של אלכס חזנוב בגביע העולם לטיפוס בבולדרינג ב-2018. גביע העולם זה סבב תחרויות, יש 5 או 6 בשנה, אלו התחרויות ברמה הכי גבוהה עם המטפסים הטובים בעולם. לזכות בתחרות כזו זה כמו לזכות בגרנד־סלאם בטניס.
פעם היינו מגיעים לתחרויות הבינלאומיות ומנסים לא לסיים בתחתית הטבלה, אבל באליפות אירופה האחרונה במוסקבה היינו נבחרת גדולה ומשמעותית, לא היה אפשר להתעלם מאיתנו. היינו בהמון חצאי גמרים והגענו לשני גמרים. היינו על המפה, וזה נמשך. רק השנה היינו בשלוש תחרויות בינלאומיות עד עכשיו, וגם מבחינת הייצוג, פעם היו נוסעים לתחרויות 2-3 ישראלים והיום יוצאת משלחת מאורגנת של בין 8 ל-10 ספורטאים ועולים לחצאי גמר ולגמרים וזו תחושה אחרת. פשוט כיף להיות חלק ממשלחת כזו".
אז יש מה להיות אופטימיים?
"לגמרי. עכשיו בסופ"ש האחרון הייתה אליפות הארץ לנוער והרמה קפצה בטירוף. הילדים האלה הולכים לכסח אותנו עוד שנתיים־שלוש ולא יהיה לנו סיכוי מולם. הם גדלו עם כאלה תנאים – מאמנים, קירות, מסלולים – הם פשוט חזקים".
