הכוכב הבא: מיליון שקל בייבי

הצליל הכי ברור ונקי שנשמע השנה מכיוון העונה החדשה של התוכנית "הכוכב הבא" הוא צליל הבלינג־בלינג של מטבעות נופלות לכף ידו של מי שיזכה בתחרות. הפקת התוכנית מציעה לא פחות ממיליון שקלים להזנקת הקריירה של מי שיוכרז בעוד כשלושה חודשים כ"כוכב הבא של ישראל". הדיון בכסף מתגנב לשיח עם המועמדים, לשולחן השופטים וגם לדיון של צופים צעירים שצופים בביצועי המועמדים ומנסים לנבא מי ייקח את המיליון. תחרות מוזיקה? נשמע יותר כמו בורסה.

המיליון מוזכר גם ללא הרף בקטעי מעבר בתוכנית, שבהם מוצהר כי הכסף הזה ישמש, בין השאר, "לכתיבת להיטים" כאילו ראוי שהזוכה יהיה שלוחה של ההפקה שתמשיך להדפיס כסף עם להיטים שטחיים, ולא חלילה איזה אמן אינדי רגיש שיכתוב את שיריו בעצמו ויופיע איתם מול קהל סבלני באולמות קטנים. אין כיום סבלנות בגרוש, לפי "הכוכב הבא". צריך למהר להצליח, כי כך הרי קרה לאלה לי, וזה יכול לקרות גם לכם.

כדי להתגבר על איבוד הזכויות לשלוח את הזוכה לייצג את ישראל באירוויזיון לתוכנית המתחרה ברשת 13, את התמה של זוכי התחרות הבינלאומית ומועמדיה החליפו פוסטרים בענק דווקא של אלו מקרב המועמדים בעונות הקודמות שלא ייצגו אותנו בתחרות, אלא הצליחו כמקום שני קלאסי לא פחות: מרגי, אלה לי והאחרים שמועלים פה למעמד אלילות. גם נועה קירל ועומר אדם מאוזכרים כמי שיש לדמות להם.

אך קחו לדוגמה את המועמד אדר כגן בן ה־16, עם הקול הבוטח והבוגר שמזכיר את סקעת המוקדם. מדובר בזמר איכותי שעל פניו מתאים לבלדות רציניות ולרוק יותר מאשר ללהיטי פופ קופצניים. האם ניתן לחנוט אותו, אם יזכה, ולהפוך אותו למכונת להיטים סטייל מרגי? ואם התשובה לכך היא לא – האם הוא לא מתאים לזכייה למרות איכותו כי הוא לא רווחי? מצד שני, רביב כנר עם "רסיסים" הסולידי הצליח להביא 23 מיליון צפיות, בעוד אלה לי עם "זוט עני" המקפיץ – 16 מיליון "בלבד", אז אין לדעת בימינו להיט מהו.

כנראה בגלל הגיל הצעיר שבו זכו מרגי ואלה לי להצלחה, התוכנית מוצפת בבני 16 שבאים לעשות את זה כמוהם. מדובר באשליה שהתוכנית דואגת לתחזק היטב עבור הרייטינג – עם תמונות אילוסטרציה מהופעות חיות הומות מעריצים וקטעים תזזיתיים מקליפים של אלו שעשו את זה בגדול.

מצד אחד, בני ה־16 שבאים נראים בוגרים יותר ובשלים יותר ממה שהיו בני ה־16 בראשיתה של "כוכב נולד", אבל עדיין, חשיפה בלתי מבוקרת כזו יכולה לא רק לייצר כוכבים אלא גם לשרוף אותם, ולא נראה שהתוכנית באמת לוקחת אחריות על מה שקורה למרבית המועמדים האלה אחרי שהאורות כבים.

ההפקה מהוקצעת כתמיד, הביצועים לרוב ממש מקצועיים, מה שמעורר קצת געגועים לנינט, ששרה במדי צה"ל בפשטות ובנגינה בסיסית, וכבשה את הלבבות. הבחירה לפתוח את העונה עם המועמדת דורין הירבי, שהציגה את עצמה כמי שרק "לאחרונה" היא זמרת, בשעה שכבר השתתפה בעבר ב"דה וויס" – מגוחכת. סטטיק אמנם ניסה לחלוב ממנה את האמת, אבל לא ברור למה ההפקה לא מציגה את הדיסוננס בין מה שאמרה ובין המציאות. גם ההחלטה להרים את המסך על נאור אורמיה, שכבר הצליח בנעוריו כזמר ומנסה לעשות קאמבק, היא סוגיה בפני עצמה: האם לתת צ'אנס נוסף למי שכבר מוכר, או ללכת על זוכה טרי ואלמוני.

גם צוות השופטים מופרך בכמותו, שולחן ארוך ומייגע שבו חברו שירי מימון עם הצ'ילבה נינט טייב, המסמלת את מורשת כוכב נולד שאותה שואפים מפיקי התוכנית להעצים. אבל הרי נינט בעצמה בורחת כבר שנים מהפקות נוצצות לטובת עשיית מוזיקת הרוק שלה הרחק בארה"ב, אז מה מחזיר אותה לארץ? התשובה, כנראה, גם פה נעוצה בבלינג ובעוד קצת בלינג.

בעונה זו שכללו גם את השיטה של אודישן בהפתעה, כדי לגוון קצת את הבנאליות של האודישנים: מתמודד שהאמין שלא צלח את הסינון הראשוני מוצא את עצמו נבחן על בימת הכוכב, ללא הכנה מוקדמת.

ולצד הגימיק, הרטיט את הלב גם השיר המקורי שכתבה וביצעה שי המבר בת ה־22. המבר השתתפה כילדה ב"בית ספר למוזיקה", וכתבה את השיר בעקבות תקיפה מינית שעברה. ואני אומרת, ברוח התמה של התוכנית השנה, תנו לשי את המיליון. השילוב של האומץ והכישרון שלה לא רק בשירה אלא גם בכתיבה והלחנה, הופכים אותה לפייבוריטית שלי לזכייה.