לתאר את סרטי "מהיר ועצבני" כמוגזמים ומופרכים לגמרי זה כמו לומר שבמתכונים של קרין גורן יש המון סוכר. כאילו, דא. הרי זוהי כוונת היוצרים המוצהרת וזה בדיוק מה שקהל היעד מחפש. מי שלא מתאים לו, שלא יבוא. אבל יודעים מה? גם חובבי הקינוחים הנלהבים ביותר יודו שיש דבר כזה, יותר מדי סוכר.
הבעיה המובנית של זיכיונות מהסוג הזה היא הצורך הברור לחדש ולהתעלות על הפרק הקודם. אך בעוד סדרות סרטים דומות, כמו "ג'יימס בונד" או "משימה בלתי אפשרית", עושות תדיר שינויים מהותיים כמו החלפת שחקנים ראשיים וגיוון בבמאים ובסגנונות הסרטים, ליוצרי "מהיר ועצבני" יש רק שפן אחד בכובע ושמו "יותר" – יותר מהיר, יותר גדול, יותר מטורף.
זה עבד מצוין למשך תקופה, אבל אנחנו כבר בפרק תשע, ולהזכירכם, בסיבוב האחרון ראינו מרדף על קרחון של צי רכבים נגד צוללת! אז לאן אפשר עוד להגיע? לחלל כמובן. כן, סירייסלי, הפעם משגרים רכב לחלל. וזה כל כך מנותק מהמציאות שתכלס, זה כבר סרט מצויר. כדי לנסות לרכך את הקשקוש הזה, ובכלל, כדי לנסות להכיל את כל גודש הפעלולים מאתגרי הפיזיקה וההיגיון, שזרו הפעם התסריטאים דיאלוג מודע לעצמו בין שתיים מהדמויות שעוסק בכמה לא סביר שהם עדיין בחיים. זה אולי משעשע, אבל לא באמת עוזר לעיכול.
הבעיה הפשוטה אך מהותית של הפרק החדש (מעבר לעובדה שהוא כאמור מוגזם מעבר לכל פרופורציה) היא מחסור חמור בתחושת סכנה. כי לא משנה כמות האויבים או כמה מטורף הפעלול, אם לצופים ברור כבר מהרגע הראשון שהגיבור תמיד יצא ללא שריטה וללא השלכות, התוצאה היא שעמום גדול. אז טיפ לפרק הבא: תנו בבקשה לדום (וין דיזל) נקודת תורפה אמיתית – משהו מהותי שנאמין שהוא אשכרה עלול להפסיד. זהו. אה כן, ובלי מכוניות בחלל בבקשה.
***
כמה דקות מתחילת "לוקה", סרט האנימציה החדש של פיקסאר, נופל האסימון שלראשונה מזה שנים החליטו באולפן להפיק סרט ילדים אמיתי. זה קורה כשהגיבור לוקה, ילד שהוא מעין הכלאה בין אדם ליצור ימי, מגיח לראשונה אל מחוץ למים. מיד הופך גופו לזה של ילד אנושי – כולל חולצה ומכנסיים (!) וכך, בפשטות ובישירות, ללא הסבר של איזו דמות חכמה וללא הבניה של היגיון פנימי כלשהו, מציגים לנו פיקסאר את המנגנון הכי חשוב בעולם הסרטים בדיוק ברמה שתספק צופה בן שש. העניין הזה מפתיע מאוד כי בשנים האחרונות סרטי האולפן הלכו ובגרו, כשסרטם האחרון, "נשמה", כבר היה מיועד ממש למבוגרים.
אז לוקה יוצא מהים ופוגש באלברטו, ילד־דג נוסף שנמשך אל עולם בני האדם, והם יוצאים להרפתקה בכפר דייגים קטן בריביירה האיטלקית. פיקסאר לרוב מרשימים עם תסריטים בעלי תבונה ותחכום ייחודיים, אלא שהפעם הלכו באולפן עד הסוף עם הפשטות הילדותית ויצא להם סרט שהיה יכול להיות מופק על ידי כל אולפן מתחרה. הסיפור מוכר, הרעים חד־ממדיים והמסרים של קבלת האחר ואימוץ השוני שבנו (וייקח את זה כל אחד לאן שנוח לו) כבר נטחנו עד דק. אבל, זה כלל לא מפריע לסרט להיות גם מקסים, מצחיק ומרהיב. סרט שהילדים יעופו עליו לגמרי גם אם להורים יש לו פחות להציע.
הערך המוסף היחידי פה הוא הקריצות הרבות של יוצרי הסרט לסרטיו של הייאו מיאזאקי – יוצר האנימציה היפני הנערץ מסטודיו ג'יבלי המפורסם. וכך, לעיירה האיטלקית קוראים פורטו־רוסו ברמיזה לסרטו "פורקו־רוסו", העלילה עצמה מתכתבת עם "פוניו על הצוק" הנפלא, והסרט כולו עמוס במחוות סגנוניות קטנות לעבודתו של המאסטר היפני. "לוקה" אולי לא ייכנס לרשימת הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר, אך ברשימת סרטי הקיץ המומלצים לילדים הוא בהחלט מככב.
מהיר ועצבני 9 ארה"ב 2021, במאי: ג'סטין לין. 145 ד'
לוקה ארה"ב 2021, במאי: אנריקו קסרוסה. 101 ד'
