חיות בחרוזים: על אהבת אדם ואינדיבידואליזם טבעי

בעומק הלב של הים/ להקה של מדוזות שוחה,/ באפלה הכחלחלה/ בדממת מצולות מלוחה/ עושות דרכן אל החוף/ צפות בין גלים מתנפצים./ החלה עונת הרחצה־/ והן כאן להבהיל רוחצים/ רק מדוזה אחת לא זורמת־ / ומדוזות די קל לסחוף!/ אבל לא אחת כמו מזי/ אין לה עניין לצרוב./ החברות שלה אומרות לה:/ מזי, את לא רצינית/ בגלל מדוזות כמוך/ יוצא לנו שם של שקית

אביחי נזרי כותב מצחיק. זאת אבחנה פשוטה ומיידית שגדולים כקטנים יבחינו בה די מהר בעלעול ראשוני בספר השירים שכתב לילדים, "על חיות וחיות אחרות". ואין זה עניין שאפשר להקל בו ראש, מסיבות לא מעטות. אחת מהן היא שספרים באמת מצחיקים לילדים הם תופעה נדירה ביותר.

הרבה סופרים שילבו בכתיבתם לגיל הרך מופעי סלפסטיק, נימה או מניירה קבועה של נונסנס, או חרוזי שטות משלל סוגים. אך על פי רוב בחירה כזאת יוצרת מבוכה קלה בקרב הקוראים, שאמנם מזהים בחושיהם שנקלעו כרגע לתבנית של בדיחה, אבל בשום אופן לא מצליחים לזהות מה מצחיק כאן. ייתכן שלא מעט כותבים נוטים להתבלבל מכך שקהל היעד שלהם הוא רך בשנים, ולהחליף את התכונה הנתונה הזאת עם היעדר יכולת אבחנה, מנת משכל נמוכה או חוש הומור לקוי.

אצל נזרי, לעומת זאת, השירים מצליחים להחזיק נימה פשוטה של כנות וכבוד אל בני השיח שלו, יחד עם איזו רעננות וקלות תנועה. הספר אמנם עוסק בחיות, אבל רווי אהבת אדם ואינדיבידואליזם טבעי, נטול מניפסטים או מנטרות. האינדיבידואליזם הזה מתווך על ידי דמויות כמו התרנגול שאהב להתכרבל, סמי החיידק הידידותי, מורדי הכלב שמסרב להיות אויב חתולים, ועוד ועוד חיות ויצורים שפועלים על פי צו פנימי עמוק ומנוגד לעדר, או לדמותם הספרותית או התרבותית, ויחד עם זאת הם שוחרי טוב ונוגעים ללב. השילוב היסודי והעקבי הזה הוא שהופך את הבדיחות שבשירים למשב של רוח טובה, שמחה ומלאת חיים.

גם האיורים שאייר פטריק אנטצ'ק מפיחים רוח כזאת בגוף הספר. הם קלים, שמחים, נבונים אך נטולי יומרה, ומוסיפים חן לכל ההתרחשות. ואולי חן זו המילה המדויקת שניתן בה להגדיר את הספר כולו, על השילוב החד־פעמי שמתקיים בו בין כנות, היעדר חשיבות עצמית והרצון לתת מתנה ממשית לקוראיו, להצחיק אותם ולהעניק להם אישור שירי להיות מי שנולדו להיות, כשכל זה כרוך בהימנעות עקבית מהטפות ושכנועים. החן הזה הוא מופע לא שכיח בנוף, וכך, כגיבורי שיריו, יצר נזרי ספר יוצא דופן במקסימותו, שמצליח להיות אחר במקום שבו כולם מתעקשים להיות דומים.

חלמתי להיות מגלה חיות/ עוד מאז שהייתי קטן/ ואמרו לי שאני חמוד/ ושגילו כבר כמעט את כולן/
ובכל זאת לא ויתרתי/ כי הרגיש לי נורא מוזר/ שכל החיות בכל הספרים/ מתנהגות אותו הדבר.

חיות וחיות אחרות – שירים מהחיים
אביחי נזרי
איורים: פטריק אנטצ'ק
אגם
לילדי הגן