אחרי שנים של ציפייה ויותר משנה אחרי שהיה אמור להפציע אך נדחה בשל הקורונה, הנה מגיע סוף־ סוף "האלמנה השחורה" – סרט הסולו של דמות הנוקמת של סקרלט ג'והנסון. כרגיל אצלם, מארוול מספקים סחורה עמוסה במספיק אקשן והומור כדי לתת למעריצים גוד טיים בקולנוע. עם זאת, חייבים להודות שקיימת הפעם גם מידה לא מבוטלת של אכזבה.
העלילה ממוקמת כרונולוגית לאחר "מלחמת האזרחים" ועוקבת אחר נטשה רומנוף, האלמנה השחורה, שלוקחת על עצמה משימה לחסל את "החדר האדום" – התוכנית הסובייטית האכזרית להכשרת אלמנות שחורות. בדרך היא תפגוש דמויות מכוננות מעברה וגם תשפוך סוף־סוף אור על אירועי משימת בודפשט המסתורית.
מבאס לומר, אבל השנים הרבות שבהן היה הסרט בפיתוח ניכרות היטב והתוצאה נראית כמו מוצר מיושן בן חמש שנים לפחות. הציפייה הייתה שמארוול ישכילו לטוות עלילה וגילויים קצת פחות צפויים, ובעיקר שייקחו את התסריט למקומות אמיתיים יותר, מצלקים אפילו, שיעניקו כבוד לפרידה מדמות אהובה שאנחנו מלווים כבר עשור. במקום זה הלכו התסריטאים על השטיקים הכי שחוקים, ולא עוזר גם שכמעט בכל מהלך בעל משמעות הם מתפתים לספק עוד בדיחה על חשבון יצירת רגע דרמטי אמיתי.
אבל לא הכול רע כמובן. פתיחת הסרט נהדרת ובאופן כללי המערכה הראשונה והשנייה מהנות מאוד גם אם הן ממחזרות ללא בושה סצנות מתוך זיכיונות ריגול כמו "ג'ייסון בורן" ו"משימה בלתי אפשרית". אלא שבמערכה האחרונה הסרט די מאבד את זה, ומארוול משעתקים את עצמם בעוד קטע פעולה שמתרחש על רקע התרסקותו האיטית של מבצר מרחף.
את הרגעים המוצלחים יותר בסרט מספקות שתיים מדמויות המשנה – דיוויד הארבור הקורע בתפקיד "השומר האדום" המזדקן ובמיוחד פלורנס פיו שמגלמת את אחותה של נטשה, ילנה בלובה, בוגרת נוספת של תוכנית האלמנה השחורה. פיו פשוט אדירה – באקשן, בדרמה ובהומור, ולמעשה, הדמות שלה היא זו שעוברת את המסע השלם ביותר בסרט. ואכן, בסופו של סיפור מתברר שיותר מאשר סרט פרידה מג'והנסון, מארוול רקחו לנו סיפור־מקור לדמותה של פיו, שעתידה להפוך ללא ספק לשחקנית מרכזית בהמשך עלילות הנוקמים.
האלמנה השחורה ארה"ב 2021, במאית: קייט שורטלנד 133 ד'
***
"לשחרר את שולי" היא הקומדיה המטורפת החדשה והראשונה בכיכובם של שלישיית "מה קשור" ובבימויו של בן בכר, שכבר שיתף איתם פעולה בעבר בתוכניות "הישראלים" ו"עם סגולה". העלילה מלווה את אביהו, בצלאל ונתי, שלושה גברים מזדקנים שיוצאים לקולומביה כדי לשחרר את שולי, בנו של אביהו שנחטף.
יוצרי הסרט שמו לעצמם מטרה אחת – להצחיק את החבר'ה, וכל האמצעים כשרים. האמצעים הם כמובן גסויות מילוליות ופיזיות, סלפסטיק סאדיסטי, קולות והפרשות גוף, הומור גזעני, שוביניזם, סקסיזם ועוד שלל תחבולות קומיות סרות טעם ותקינות פוליטית. אז רגישים ואניני טעם – הישמרו על נפשותיכם.
אבל כל מי שמחפש לכבות קצת את השכל ולהשתטות וזורם עם הקריצה הסחבקית שאמורה להפוך את כל הסיפור הזה ללגיטימי, ימצא חוויה מצחיקה וחסרת גבולות בעיקר בזכות כישרונם הקומי המשופשף של חברי השלישייה המוכשרת שמסוגלת למצות גם את האידיוטית שבבדיחות.
ובכל זאת, תשעים דקות הן פרק זמן קצת ארוך כשאין לך עלילה אמיתית, ולקראת השליש האחרון הסרט מתחיל לדשדש. כמו מערכון שנמתח יתר על המידה ואינו מסוגל לסיים בשורת מחץ משכנעת מספיק. ניכר כי היוצרים רצו ללכת בדרך שהתוו קומיקאים כמו סשה ברון־כהן, ויל פרל ואדם סנדלר. אלא שבעוד האחרונים תמיד השכילו לספק גם ערך מוסף אמיתי – בין אם דרך סאטירה מושחזת או פשוט בלב פועם ומרגש שמתגלה מתחת להררי הגסויות והטמטום, ב"לשחרר את שולי" לא באמת קיים כלום ושום דבר, מלבד הצחוקיאדה הוולגרית.
לשחרר את שולי ישראל 2021, במאי: בן בכר 90 ד'
