מי מבוע, מי תהום ומי נהר, במרחב העשיר ביותר במעיינות בארץ

ואדי עמוק עטור צמחייה, מדרגות חקלאיות אוחזות במדרונות התלולים. השקט מסביב ממכר והנה הוא מתגלה, קטן וצנוע, יפה ורגוע – עין צוף.

רבת יופי היא ארץ בנימין. חוצצת בין הרי שומרון בצפון והרי ירושלים בדרום, אוספת משני המרחבים שסביבה תכונות ונופים ויוצרת סיפור חדש ומלהיב. שלוחות הרים צרות וארוכות מרכיבות אותה ונשלחות כאצבעות מפותלות מערבה אל מישור החוף. שלוחות אלו תחילתן בבמת ההר הגבוהה ממזרח, היכן שקו פרשת המים משורטט בהרים. כל שלוחה וכפריה, כל שלוחה וסיפוריה. וביניהן מתחתרים הנחלים, עמוקים ומסתירי סוד – נחלי בנימין.

הנחלים הגדולים מסתירים היטב את סוד החיים של חבל בנימין, הדבר שבלעדיו שום דבר לא מתחיל – מעיינות בנימין. 350 כאלו נובעים כאן בהרים, וזהו המרחב העשיר ביותר במעיינות כאן בארץ. איך קורה הפלא? דמיינו כי ההרים כולם עשויים שכבות־שכבות סלעים המונחות זו על גבי זו. יש קשות ויש רכות, יש סדוקות ויש אטומות, יש עבות ויש דקות. ועל גבי שכבות אלו היוצרות את ההרים יורדים מי הגשמים ומחלחלים אליהן פנימה, דרך סלעי הגיר הסדוקים עד אשר פוגשים מי התהום שכבה אטימה. זו חוסמת את דרכם ומאלצת אותם לזרום על פניה ולחפש להם מוצא.

אל בורות המים  // נעמי שמר

מֵאַהֲבָתִי

הָלַכְתִּי אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם

בְּדַרְכֵי מִדְבָּר

בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה

מֵאַהֲבָתִי

שָׁכַחְתִּי עִיר וּבַיִת

וּבְעִקְבוֹתֶיךָ

בִּנְהִיָּה פְּרוּעָה

 

אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם, אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם

אֶל הַמַּעְיָן אֲשֶׁר פּוֹעֵם בְּהַר

שָׁם אַהֲבָתִי תִּמְצָא עֲדַיִן

מֵי מַבּוּעַ

מֵי תְּהוֹם

וּמֵי נָהָר

 

(…)

נחלי בנימין העמוקים חותרים בין השלוחות ולעומק שכבות הסלע, קוטעים את רצף השכבות ונותנים למים את מבוקשם – מקום לצאת בו אל אוויר העולם. 350 מקומות כאלו יצרו נחלי האזור בחתירתם, 350 מקורות מים חיים.

הנחל העמוק שבו אנו נמצאים הוא חלקו העליון של ואדי זרקא הגדול. את חשיבותו הוא קיבל בזכות מקבץ המעיינות הגדול בארץ, אשר נובע במורד אפיקו, לא הרחק מאיתנו. שם, לאורך מקטע של כשני קילומטרים קצרים נובעים לא פחות מעשרים מעיינות. עושר המים אשר זרמו בקטע זה בעבר העניק לנחל את שמו היפה המעיד על סודו – הואדי הכחול.

כאן בנחל, מתחת ליישוב נווה־צוף, נובע עין טולייב. על ספיקתו הזעירה מעידה הבריכה הקטנה הצמודה לנביעה. תפקיד הבריכה במעיין לאגור את עודפי המים לטובת שימוש בהם להשקיה ולמנוע בזבוז מיותר. כיום לא משתמשים עוד במים להשקיה, ובכל רחבי הארץ הפכו בריכות האגירה לפינות שלווה ושקט בלב הטבע. כך נולד עין צוף המשמר את שמו התנ"כי של המרחב – ארץ צוף, הארץ שצופה הרחק. כאן במעיין הקטן בריכה חדשה יורשת את קודמתה ומפארת את הוואדי הנהדר. גם שולחנות, ספסלים, צל עצים ונדנדה על שפת המים, הכול מעשה ידי "תיירות בנימין", והם מחכים לכם כאן במעיין אשר פועם בהר.

בשמאלה של הבריכה הישנה וצמוד לקיר האבן, נביעה נוספת מפכה. כאן אפשר לראות בעין ממש את המים הנובעים מבין שתי שכבות הסלע הצמודות. שכבת הגיר הלבנה והקשה למעלה ושכבת החוואר הצהובה והפריכה למטה. המוציא מים מן הסלע ממש. ניפגש במעיין.