ההיסטוריה של האחים אבה
ארוחת הערב בסוף השבוע החולף בבית משפחת אבה הייתה וודאי שמחה מתמיד, בכל זאת, לא בכל יום חוגגים היסטוריה. הסיבה היא הצלחתם הפנומנלית של אוטה והיפומי, ג'ודאים שהפכו לאחים הראשונים אי פעם שזכו באותו היום במדליית זהב אולימפית. זו הפעם השנייה שהם מככבים יחד בטורניר ברמה עולמית, לאחר אליפות העולם ב־2018. "הדרך שעשינו לכאן נראית בחלקה קצרה ובחלקה ארוכה", אמר היפומי לאחר ההישג ההיסטורי, "הייתי מאושר לראות את אוטה זוכה בזהב, וזה הפך את היום למאושר והזוהר בחיי, אני כל כך שמח".
השניים נולדו וגדלו באי הונשו, והיפומי בן ה־23 היה זה שהחל לעסוק בג'ודו. "כשאוטה החלה להתאמן בג'ודו הייתי קצת מודאג כי היא אחותי הקטנה, אבל כשראיתי איזו תשוקה יש לה להצלחה, הבנתי שזה הדבר הנכון בשבילה", אומר היפומי, "זה היה מאוד מרגש בשבילי לראות אותה מצליחה ברמה הבינלאומית. לשנינו יש את אותן המטרות ואותו הדרייב לתמוך זה בזה ואנחנו עושים הכול יחד בדרך למטרה הבאה".
היפומי, המתחרה במשקל עד 66 קילוגרם, זכה כבר ב־2014 במדליית זהב באולימפיאדת הנוער. במשחקים הנוכחיים זכה גם במדליית כסף בטורניר הקבוצתי, שבו זכתה ישראל בארד. עד היום זכה בשתי אליפויות עולם ובעשרה טורנירי גרנד סלאם. "את הזכייה הראשונה של היפומי באליפות העולם, ב־2017, ראינו כל המשפחה ביחד, התחבקנו וחגגנו", נזכרת אוטה. "כשהיינו קטנים הוא עשה לי את החיים קשים והיה מציק לי, אבל עם השנים הפכנו לחברים טובים.
גדלתי תוך כדי צפייה בקרבות שלו, והסגנון ההתקפי שלי גובש בצורה מאוד טבעית. זה כנראה בגנים שלנו, כי אבא שלנו, למרות שהוא לא ספורטאי, הוא אדם חיובי עם הרבה תשוקה לחיים, שהשפיע עליי רבות". אוטה בת ה־21, שמתחרה במשקל עד 52 קילוגרם, זכתה גם היא במדליית הכסף בטורניר הקבוצתי בטוקיו. היא זכתה פעמיים באליפות העולם, בנוסף לשישה תוארי גרנד סלאם ושלושה גרנד פרי.
השניים הם חלק ממשלחת יפנית נפלאה, שזכתה כבר ב־30 מדליות באולימפיאדה הזו, 17 מהן מזהב, כשהתמונה של שניהם עומדים זה לצד זו עם הזהב האולימפי הפכה לפוסטר הלא רשמי של המשחקים.
הנמושה שהפכה לאימפריה
כמעט כולנו ניסינו ספורט כלשהו בילדות או עסקנו בו, אם זה במסגרת בית הספר או בשכונה עם חברים. היה זה ודאי כדורסל, או כדורגל, אולי כדורעף או ענף אתלטיקה כלשהו. אבל האם אי פעם שקלתם לירות בצלחות חרס? אם התשובה שלילית זה חבל מאוד, כי פספסתם הזדמנות להפוך לספורטאים אולימפיים. מי שלא פספסה את ההזדמנות ועשתה היסטוריה היא אלסנדרה פרילי (33), שזכתה בשבוע שעבר במדליית ארד בירי בצלחות חרס, והפכה לראשונה אי פעם שזוכה במדליה אולימפית עבור סן־מרינו, מדינה זעירה השוכנת בתוך גבולות איטליה ובה 34 אלף תושבים בסך הכול, שהפכה למדינה הקטנה ביותר שזוכה במדליה אולימפית.
אבל פרילי לא הסתפקה בהישג הזה, וימים אחדים אחריו היא הגדילה לעשות, כשזכתה במדליה נוספת, כסף הפעם, יחד עם בן זוגה, מרקו ברטי (38), שהוא גם עורך דין במשרה מלאה, בטורניר הזוגות המעורבים. "אנחנו מדינה קטנה אבל גאה ואני בטוחה שאנשים במדינה בוכים עכשיו מהתרגשות", אמרה פרילי לאחר שהבטיחה מדליה נוספת. היא החלה לעסוק בקליעה כבר בגיל 13, וכבר בלונדון 2012 הייתה קרובה מאוד להיסטוריה שעשתה כעת.
עוד מדינה קטנטנה שעשתה היסטוריה היא ברמודה, טריטוריה אוטונומית של בריטניה, הממוקמת על קבוצת איים באוקיינוס האטלנטי ובה 68 אלף תושבים בלבד. אותם תושבים שמחו עד מאוד, כאשר פלורה דאפי, אחת משני הנציגים של המדינה במשחקים, חצתה ראשונה את קו הסיום בתחרות הטריאתלון, שנערכה בתנאים קשים של רוח וגשם. מדובר במדליית הזהב הראשונה של ברמודה והשנייה בכל הזמנים, מה שהופך אותה למדינה הקטנה ביותר בעולם שזכתה בזהב אולימפי.
סגירת המעגל המרגשת של סעיד מולאי
כאשר החל סעיד מולאי לעסוק בג'ודו בילדותו בטהרן, הוא ודאי לא האמין שיום אחד תהיה זו דווקא ישראל שתהפוך לגורם כל כך מכריע בחייו. מולאי בן ה־29 החל לבנות את שמו בזירה העולמית ב־2015, כשזכה במדליות כסף באליפויות אסיה. ב־2017 כבר העפיל לגמר אליפות העולם במשקל עד 81 קילוגרם, שם זכה במדליית הכסף, ושנה לאחר מכן הפך לאלוף העולם האיראני הראשון מזה 15 שנה.
הבעיה היחידה של מולאי הייתה שבאותן שנים בדיוק החליט שגיא מוקי הישראלי להעלות משקל ל־81 קילוגרם, ומהר מאוד החל לזכות בתארים. הפעם הראשונה שנתקל מולאי בבעיה הייתה בתחרות ב־2018, כשזכה במדליית הארד ומוקי בזהב. כדי שלא יעמוד על הפודיום עם "האויב הציוני", נאלץ מולאי לביים פציעה שהובילה אותו לבית החולים, הרחק מפודיום המנצחים. באליפות העולם בטוקיו ב־2019 כבר הפכו הדברים חמורים יותר. מולאי היה מרחק ניצחון מעלייה לגמר מול מוקי, אבל אז החל מכבש לחצים עליו ועל משפחתו באיראן שיפסיד בשני קרבות ויימנע ממפגש עם הישראלי, וכך קרה, כשהיה ברור על פניו הדומעות בדיוק מה התבקש לעשות.
בסיום התחרות הבין מולאי שאין סיכוי שיוכל להמשיך בקריירה בצורה כזו, ועשה מעשה שסיכן אותו ואת משפחתו; הוא ערק לגרמניה, קיבל מעמד של פליט ובהמשך אזרחות מונגולית. בפברואר האחרון הגדיל לעשות כאשר הגיע לישראל וזכה במדליית כסף בטורניר בתל־אביב.
בשבוע שעבר נסגר המעגל. מולאי חזר לטוקיו כאדם חופשי, הפעם כנציג מונגוליה, וזכה במדליית כסף אולימפית. "הצלחתי לחזור אחרי מה שקרה וקיבלתי את מה שרציתי" אמר בהתרגשות. "שגיא מוקי חבר שלי, יש לי עוד חברים מישראל וחלק מהמדליה הזו מוקדשת גם לכם. הזכייה הזו היא הוכחה שאומץ וחברות הם הדברים שמנצחים".
צעיר תוניסאי בן 18 כבש את הבריכה
התחרות הגדולה בעולם השחייה והקושי להגיע לצמרת העולמית הופכת גם את התחרויות עצמן לצפויות במידה מסוימת, אם לא מבחינת תוצאה סופית של המשחה. מדובר בענף שכמעט בלתי אפשרי להגיע משום מקום, ופתאום לקבוע תוצאה אדירה, רחוקה מהשיא שלך, שתפתיע את כולם. העובדה הזו הופכת את ההצלחה של השחיין התוניסאי בן ה־18, אחמד חפנאווי, לסנסציה אמיתית. חפנאווי הגיע לטוקיו אלמוני כמעט לחלוטין, גם לבני ארצו ובטח למתחריו בעולם השחייה. בשלב המוקדמות ב־400 מטר חופשי הוא הציג יכולת טובה, שזיכתה אותו בעלייה לחצי הגמר, שם השיג את התוצאה השמינית בטיבה, שזיכתה אותו בהפעלה לגמר אולימפי. הישג יפה אמנם, אבל עדיין התוצאה החלשה ביותר, ששלחה אותו למסלול השמיני הצדדי.
את מה שקרה ברגע שמקצה הגמר ל־400 יצא לדרך, גם חפנאווי וגם יריביו עדיין מנסים לעכל. מהרגע שבו זינק למים הוא הציג משחה פשוט מסחרר, לא הביט לצדדים ובניגוד לכל תחזית קודמת נגע ראשון בקיר המנצחים וזכה במדליית זהב, הראשונה אי פעם לתוניסיה במקצה וחמישית בהיסטוריה. "כשנגעתי בקיר לא יכולתי להאמין, הייתי כל כך מופתע שלא הצלחתי לקבל את זה", אמר. "לא ידעתי שאני מסוגל לזה וזה חלום שהתגשם שייקח לי זמן לעכל".
ההפתעה האדירה של חנפאווי הותירה את האוסטרלי המועמד לזכייה, ג'ק מקלופלין, עם מדליית הכסף, כשקירן סמית' האמריקני סיים שלישי. "לא ידעתי מי הוא לפני המקצה. להגיע כאנדרדוג ולזכות בזהב זה פשוט מדהים", אמר סמית' ההמום לאחר התחרות.
שובר השיאים שלא שומר את המדליות שלו
בניגוד לאולימפיאדות קודמות, במשחקי טוקיו אין הרבה כוכבים בעלי שם עולמי. יוסיין בולט ומייקל פלפס פרשו, סימון ביילס לקחה פסק זמן למנוחה מנטלית, ייצרה הרבה רעש וחזרה לתרגיל אחד, נאומי אוסקה הודחה מוקדם בטורניר הטניס, נובאק ג'וקוביץ' קרס בחצי הגמר והפסיד גם את הארד, וטורניר הכדורסל עם שמות כמו קווין דוראנט ולוקה דונצ'יץ' נמצא הרחק ממוקד ההתרחשויות. מי שצפוי להיכנס לוואקום הזה ולהפוך לסופר סטאר הוא השחיין האמריקני קיילב דרסל, שהציג בבריכה יכולת מופלאה. הוא זכה בחמש מדליות זהב, שבר שיאים אישיים, אולימפיים וגם שיא עולם. "השנה האחרונה הייתה מאוד קשה בשבילי ואני שמח שהדברים התחברו לי כמו שצריך בטוקיו והתוצאות הטובות הגיעו", אמר דרסל בן ה־24 בהתרגשות לאחר שקבע את שיא העולם ב־100 מטר פרפר. "אני אוהב את המים ואת האתגרים, והשחייה מלמדת אותי הרבה על עצמי והפכה אותי למי שאני. אני מאוד אוהב לנצח אבל אף פעם לא שומר את המדליות שבהן אני זוכה, אני עושה את זה כי אני נהנה מהשחייה, לא כי אני צריך לאסוף חתיכות מתכת".
דרסל, שזכה גם בשתי חתיכות מתכת מוזהבות קבוצתיות בריו וב־15 נוספות באליפויות עולם, כבר מוזכר בנשימה אחת עם מייקל פלפס, השחיין המעוטר בכל הזמנים, השוואה שהוא פחות נלהב ממנה. "אני לא חושב שזה הוגן כלפיי מייקל, הוא שחיין טוב ממני ואני אומר זאת בלי שום בעיה", אמר דרסל. "אני אתלט שונה ממנו, המטרה שלי היא לא להיות הוא. יש לי מטרות משלי לזכות בתהילה וזה לא קשור אליו". למרות הצניעות יוצאת הדופן, נראה שדרסל בדרך להפוך לכוכב־על בארה"ב בעקבות היכולת הנהדרת שהציג במשחקים.
בר מצווה אולימפית
הבחירה בסקייטבורד כאחד הענפים האולימפיים החדשים אולי נראית תמוהה, אבל בפועל מדובר בגשר שעוזר לחבר בין הדור הצעיר לבין אירועי האולימפיאדה, שחלקם מיושנים וזרים עבור מי שמעולם לא ראה מימיו טלפון שמחובר עם חוט לקיר. טורניר הבכורה של הסקייטבורד ביפן גם קבע היסטוריה יוצאת דופן לאחר שמומג'י נישיאה, יפנית בת 13 ו־330 ימים, ניצחה בטורניר הנשים והפכה ליפנית הצעירה אי פעם שזוכה בזהב אולימפי, והשלישית בהיסטוריה שזוכה באחד, לאחר השחיינית האמריקנית, דונה אליזבת דה ורונה, ב־1960 בגיל 13 ו־129 ימים, ושל מרג'ורי גסטרינג, שזכתה במדליית הזהב בשיט, ב־1936 בגיל 13 ו־268 ימים. מומג'י השתתפה וניצחה במקצה הרחוב לנשים. מדובר באתגר לא פשוט, שבו כל אחת מעשרים המשתתפות צריכה הייתה להפגין שליטה אבסולוטית בסקייטבורד, כשבין השאר התבקשו להחליק ולקפוץ על מדרגות, מעקים ומשטחים שונים, אתגר שאותו ביצעה בווירטואוזיות מרשימה. "בהתחלה לא האמנתי שאצליח לנצח", אמרה נישיאה בדמעות, "שאר המחליקים עודדו אותי מאוד ונתנו לי את התחושה שאני יכולה לעשות את זה ואני מאוד שמחה. אני מקווה שהפופולריות של תחרויות הסקייטבורד כאן בטוקיו יגרמו לכך שיקימו עבורנו עוד פארקים שנוכל להתאמן בהם".
