הדירה: דירה גדולה ומרווחת בג'בל מוכבר, נוף מיוחד לעיר העתיקה והר הבית, ואוויר הרים צלול כיין.
היכרות: גרים בדירה מתחילת השנה, החוט המקשר בדירה הוא חיים, אהרון חבר שלו מהתיכון, שלמה מהישיבה ואביה מהצבא ועם השנים התחברנו כולם.
הלוקיישן: חבר משותף מצא אותה ועד לא מזמן גם גר איתנו. באנו לגור כאן מכל מיני סיבות: אפשר למצוא דירה גדולה במחיר זול יחסית, יש פה שקט ונוף שאין בשום מקום אחר בירושלים, וגם כי חשובה הנוכחות היהודית במקום.
שכנים: בני מיעוטים רבים, משתדלים לשמור על יחסי שכנות מינימליים ברמת ה"גוי של שבת".
ניקיון: כולם משתדלים אבל רק אביה שוטף כלים, ולא נראה שזה הולך להשתנות.
בישול: בואו נגיד שמזל שיש את הקופסאות של אמא של שלמה. במהלך השבוע חזקים בעיקר במלאווחים וכנפיים, אבל בשבתות מרביצים בישול ברמה גבוהה מאוד: שלמה על החמין, חיים על סלטים מתים למיניהם, אביה על המרק ואהרון על הספה…
אנקדוטה מצחיקה: לילה אחד פרצה אלינו המשטרה בכוח לדירה, והפעילה על כולנו נוהל מעצר חשוד. כשהם הבינו שטעו בכתובת, חיים הלך להראות להם את הבית שהם מחפשים, וכשהוא התלבט בין שני בתים, קצין המשטרה אמר לו "מה זה מתלבט? אתה צריך להיות סגור על האיתור!" חיים העמיד אותו במקום ואמר: "לא אני, אתה אמור להיות סגור על האיתור".
שבתות: בגלל הניתוק היחסי מהעיר, שבתות זו הפקה שמתרחשת אחת לחודש בערך, ומכילה כמות נכבדה של אורחים.
הווי: קידוש על שפת הבריכה שעל הגג וג'מג'ומים על הספות, שלמה נגן אורגן מקצועי, אהרון על הגיטרה ואביה וחיים מאלתרים קצת על הגיטרה והדרבוקה. לא בהכרח בקצב או בטון הנכונים…
וידויים: אין לנו, אנחנו דוגלים בשקיפות ופותרים סכסוכים בדרך אחת: אלימות.
