המעיין איננו העיקר.
את חשיבותו הוא מקבל בזכות השביל המוליך אליו, ההר הניצב מעליו, הסיפור השוכן תחתיו. חתיכה אחת בפאזל גדול. וכל אלו יחדיו יוצרים תמונה שלמה. שבו לכם במים הצלולים ונספר לכם סיפור אודות תמונה נפלאה ושמה מזרח שומרון.
הרים אדירים נוגעים בשמיים, בקעות ענק פרושות ביניהם. מדי פעם יישוב קטן, מדי פעם מאהל זעיר. ועדרים־עדרים מלאי תפארת נראים בכל מקום שאליו מביטים, מספרים כי כאן זוהי ארץ הרועים. אלו הם נופי מזרח שומרון – דרמטיים ושוממים. וביניהם נמתח הכביש הצר, כובש את ההרים וחוצה את הבקעות ובלי לשאול אפילו, מזמן את הנוסע בו למפגש קצר אך מרהיב עם המזרח הפרוע של ישראל.
איך מגיעים?
מעין הדגל (וויז). המעיין נמצא בצמוד לצומת חמאם אל–מליח על כביש אלון ובין היישובים רותם ומשכיות. לנוסעים צפונה, מיד לאחר הצומת רחבת חניה מימין. המעיין מחכה לכם בנחל הצמוד.
תחילתו של כביש אלון בשנות השבעים, אז מתחילה התיישבות רחבה במזרח השומרון. הכביש נפרץ באזור שבו פני השטח היו קשים ומורכבים וכללו ואדיות עמוקים ורכסים תלולים. כאן גם מתרחשת הנפילה הגדולה מזרחה מראשי ההרים בלב שומרון ועד בקעת הירדן.
שיעור מולדת // עלי מוהר
אָז בְּבֵית הַסֵּפֶר
עַל הַקִּיר תְּמוּנָה
וְהָאִכָּר חוֹרֵשׁ בָּהּ
אֶת הָאֲדָמָה
וּבָרֶקַע, הַבְּרוֹשִׁים
שְׁמֵי שָׁרָב חִוְּרִים
הָאִכָּר יַצְמִיחַ לָנוּ לֶחֶם
שֶׁנִּהְיֶה גְּדוֹלִים.
וְהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת:
"עוֹד מְעַט כְּבָר סְתָו".
בְּשִׁעוּר מוֹלֶדֶת
הִיא מַרְאָה חָצָב.
הַיּוֹרֶה יָבוֹא עַכְשָׁיו
שֶׁפַע טִיפּוֹתָיו
כְּוִילוֹן שָׁקוּף עַל פְּנֵי הָעֵמֶק
הַפּוֹרֵשׂ שְׂדוֹתָיו.
כָּךְ זֶה הָיָה, פַּשְׁטוּת רַכָּה
זֶה הִצְטַיֵּר בְּיַלְדוּתֵנוּ
שֶׁהָיְתָה יָפָה.
מטרת הכביש הייתה לקשר בין יישובי האזור החדשים למרכז הארץ דרך כביש חוצה שומרון שהלך ונסלל. תוואי כביש אלון עבר גם בתפר שבין הארץ הנושבת ממערב, למדבר שומרון ממזרח. קו זה תאם היטב את תוכניתו של יגאל אלון לאחר מלחמת ששת הימים לקביעת גבולה המערבי של ישראל במרחב זה לאורכו של הכביש.
בתוככי שומרון מתחיל נחל מילחה (ואדי אל־מאליח). משם חותר הנחל מזרחה, חולף ליד הכפר תיאסיר וחוצץ בין שני רכסי הענק של גדיר ועיראק אל־מוברה בדרכו אל הבקעה. רכסים אלו הם חלק משורת הרכסים והעמקים היוצרת את נופו של צפון מזרח שומרון. חתירתו של הנחל לעומק הסלע חשפה כאן תצורות סלע נדירות וקדומות. כמה קדומות? כ־135 מיליון שנה! הכי עתיק שיש לשומרון להציע.
גם מעיינות חמים ומלוחים נבעו בנחל, מעיינות אלה, אשר אספו את חומם ומליחותם במעמקי האדמה הם שהעניקו לנחל את שמו. אדמות הנחל והסביבה נקנו בשנות העשרים של המאה הקודמת בידי הכנסייה הלטינית. הכנסייה פיתחה את המעיינות, ואתר חמאם אל־מליח הפך מפורסם וידוע בכל הסביבה עד מלחמת ששת הימים. כיום יבשים המעיינות לצערנו עקב שאיבת יתר בלב ההר.
טיפ: אל תפספסו את "קפה ברותם" הקרוב. אוכל, קפה ומקום יפה
עונה: כל השנה
דרגת קושי: קל
ביטחון: בטוח. מוקד חירום יו"ש: 1208
מפה: מס' 3 תבור וגלבוע
הכביש והנחל נפגשים יחדיו בדיוק כאן במעיין הדגל ששמו הערבי הוא עין אל־חילו – המעיין המתוק. פה, בצומת חמאם אל־מליח, נכלא נחל מילחה בשבר גיאולוגי ופונה חדות צפונה בברך מרשימה. המעיין היפה נבנה ביוזמת תושבי האזור וכולל ספסלים, נדנדות, סככת צל ובוסתן צעיר. מעיין הדגל נגיש וצמוד לכביש ונוח להגיע אליו.
המעיין שופע מים כל השנה והבריכה נקייה, צלולה ומזמינה עד מאוד בימות הקיץ החמים.
כמה מתאים שבמקום שבו פוגש הנחל המלוח את הכביש המתפתל נובע המעיין המתוק ומאחד בין מעשה א־לוהים למעשה אדם כאן במזרח שומרון – ארץ הרועים הנצחית.
