הנה מתכון בדוק להצלחה בתעשיית הטלוויזיה: תעשו סדרה על חרדים. לא משנה אם כוכבת הסדרה היא חרדית שחוטאת (מרחק נגיעה) חרדי אנושי (שטיסל) או חרדי על מדים (כיפת ברזל) – הסדרה כנראה תצליח, משום שהביקוש לחרדים לא מסתיים אף פעם.
ובכל זאת, שבאבניקים החדשה לא מסתפקת בהנחת המוצא הזו. היא חדשנית, היא מצליחה לעניין והיא בונה את האיכויות שלה לא רק על הסקרנות הטבעית שיש ללא חרדים כלפי חרדים, אלא על מהלך מקורי שמצליח לשאת אותה הרבה מעבר לעונה אחת: החרדים של שבאבניקים הם צעירים מגניבים. מעולם לא ראינו חרדים מגניבים על המסך. עד לשבאבניקים, חרדים מותגו ומוסגרו כאנשי שוליים מיושנים שנתקעו בעולם לא להם ונאבקים להישאר בו, או לצאת ממנו, אבל איש לא קינא בהם. שבאבניקים הפכו את הכל. פתאום החרדי הוא בחור צעיר וחתיך, מתלבש בסטייל, יודע לחיות טוב, מסוגל להצחיק ולהבליח שנינויות מתחת לשפם, ובפעם הראשונה אנחנו קצת רוצים להיות כמוהו, או לכל הפחות לא נרתעים מהעולם שלו.
העונה החדשה של שבאבניקים מצליחה להתעלות מעל קללת העונה השנייה ומספקת סיפור המשך מעניין לארבעת הגיבורים: לייזר (עומר פרלמן) אבינועם (דניאל גד) ומאיר (ישראל אטיאס) מוצאים את עצמם מחוץ לישיבה ומתחילים לברר מה הם יכולים לעשות עם החיים שלהם. מהם מאוד הם מגלים שאיש לא מחכה להם בעולם שבחוץ. השכלתם הישיבתית אינה מרשימה את חברות ההייטק, הפוליטיקה לא קלה להשגה כפי שנראה, ושוב הם מוצאים את עצמם בין ספסלי הישיבה, הפעם כזו שהם בחרו להקים, לאחר שגילו כמה פשוט לפתוח מוסד שכזה ולקבל תקציבים.
אבל כדי שהישיבה תעמוד בתנאי הסף הם זקוקים לדמות רוחנית מובילה ומשכנעת, ושוב הם חוברים לצו"ל התורן, גדליה חברם משכבר הימים, שהרגע נכשל במבחני הרבנות. במקביל הם גם נוחלים תקוות ואכזבות בעולם הדייטים שלהם, ואם לא די בזה, מול הישיבה המתגבשת בלב שכונה חילונית נמצאת ישיבה חילונית עם בנות ממש יפות שכל היום עושות תנועות מפתות של יוגה.
רוב הזמן שבאבניקים עושה עבודה טובה. היא מצליחה להפוך את הגיבורים שלה לנחשקים ועדכניים, ובו בזמן גם להעביר ביקורת סמויה על המנגנון החרדי – אם זו הקלות הבלתי נסבלת שבה כל פוץ יכול להקים ישיבה ולקבל תקציבים, או הניסיון של השדכן שלומי זקס (גורי אלפי) לשווק לתלמידי הישיבה החילונית את מפעל השידוכים שלו כ"רומנטיקה אמיתית", שעה שהוא וכל מיוצגיו יודעים שהיופי והחיצוניות והסטטוס הם פקטור די רציני בהתאמות.
שבאבניקים לא חפה מנפילות קטנות (דבורה מתפרצת לכיתה של גדליה באמצע המבחנים שלו לרבנות וגורמת לו להיכשל בהם? זה מעשה שמתאים למיה ורטהיימר בסטורי של אינסטגרם, לא לדבורה החרדית שהתבקשה לתת לו ספייס. והוא סולח לה אחר כך כאילו כלום? באיזה עולם חרדי זה יכול לקרות?).
ואחרי ככלות הכל, המדד האמיתי שקובע את מוצלחותה של סדרה נשאר על כנו: שבאבניקים היא סדרה מדליקה, שמצליחה לספר סיפור כבד בקלילות, מלאה בסטייל ועושה חסד לאוכלוסיית החרדים המודרניים שעד היום לא זכתה לכיסוי הולם על המסך. את כל זה היא עושה בלי לחסוך מאיתנו גם תובנות עומק על המגזר הזה, שהוא כנראה המגזר שעבר הכי הרבה תמורות ושינויים בעשור האחרון. הספקטרום החרדי מעולם לא היה צבעוני יותר, והוא ממשיך לסקרן גם כשהם לבושים יפה ומרוויחים טוב.
שבאבניקים, ראשון ושני, 20:15, הוט 3 והוט VOD. ארבעה כוכבים
כשהטלוויזיה שיחררה את כוכבת הפופ
בסוף השבוע האחרון הודיע אביה של הזמרת בריטני ספירס, כי הוא מוכן לוותר על תפקיד האפטרופוס שלה – ולמעשה על השליטה המוחלטת בחייה – אחרי 13 שנים תמימות. הכל טוב ויפה, אתם ודאי אומרים, אבל מה הקשר בין ההצהרה הזו למדור הטלוויזיה? והתשובה טמונה בסרט הדוקו שיצא לפני כחצי שנה.
ספירס בת ה־40 הביעה את רצונה להשתחרר מאחיזתו של אביה כמעט מתחילת הפרק העגום הזה של חייה, ומזה מספר שנים מתנהל קמפיין ברשתות החברתיות למען שיחרורה. אבל רק כאשר יצא הסרט "לשחרר את בריטני", בפברואר 2021, נחשף העולם לדרמה שמלווה את אחת הזמרות המוכרות בעולם מאז הייתה בת 26 – ובעיקר לאנשים ששלטו ועדיין שולטים בחייה מאז הייתה נערה מלואיזיאנה עם חלומות גדולים.
והעולם לא יכול היה לשתוק יותר. התמיכה בספירס הלכה וגברה, ואיתה גם ההתנגדות להחלטות בית המשפט שפעם אחר פעם, איפשרו לאביה להמשיך בתפקידו הרווחי והמפוקפק. חצי שנה בלבד אחרי יציאת הסרט, נשבר ג'יימס ספירס, והחליט להסיר ידיו מתפוח האדמה שהפך לוהט מדי. אז נכון, דרכה של ספירס לעצמאות מלאה עדיין ארוכה, אבל הטלוויזיה שוב הוכיחה את כוחה, ואת יכולתה לשנות מציאות רק על ידי הארה בזרקור על המקומות הנכונים.
