כאב ראש, ציפייה וניתוח מעמיק. שלושה הסכתים חדשים

בישראל יש יותר מ־500 הסכתים פעילים, ועוד כמספר הזה שאינם פעילים, וזה רק בעברית. כדי ליצור פודקאסט צריך רק לקנות מיקרופון ואוזניות ולהקליט בעזרת תוכנה חינמית, וככה נוצרות המון תוכניות שרובן דלות תקציב ולכן גם דלות בעריכה, שכוללות לרוב איש אחד מדבר או שניים במקרה הטוב. היום נתמקד בשלושה הסכתים חדשים ומהודקים עריכתית, עם אפקטים מוזיקלים שעושים שמח וטוב על הלב.

נתחיל בהסכת קצר הכולל ארבעה פרקים בלבד וכנראה לא יצאו פרקים נוספים בקרוב. הוא עוסק בשירותו הצבאי בחיל התותחנים של עומר הברון, המוכר יותר בשם הבמה ג'ימבו ג'יי. הזמר והיוצר הפיק, בשיתוף תיאטרון האינקובטור, פרקים באורך של 15 דקות כל אחד, אינטנסיביים מאוד לשמיעה עם אפקטים מוזיקליים רבים שיכניסו אתכם לעולם אחר כבר מהרגע הראשון. האנרגיה הקיימת ב"הצבא הכי בעולם" היא כנראה תגובת נגד למצב הרוח הירוד שחווה הברון בשירותו הצבאי לפני כ־15 שנה. הוא התחיל את דרכו ככותב ספוקן וורד שנון שהלחין חלק מהטקסטים המוקראים לשירים שלו ושל להקת ספ"א. הכתיבה הקלילה והטקסטים החדים בולטים גם כאן, ולפעמים בדיחה מהודקת ומהוקצעת עשויה לעבור מהר מדי. ניכרת השקעה רבה באיסוף קולות שונים ובניסיון לספר סיפור מכמה זוויות. "הטורים הגבוהים" של ההסכת הם גם החיסרון וגם היתרון שלו. יהיו מי שיחוו את ההסכת ככאב ראש אחד גדול ואחרים יכולים להרגיש בתוך קומזיץ עם החבר'ה הטובים לצד משקה, סיפור קורע מצחוק ושיר בסוף כל סיפור.

הצבא הכי בעולם – תיאטרון האינקובטור בשיתוף ג'ימבו ג'יי

***

ומהסכת קומי אחד לאחר. מי שהיה בארץ בחודש האחרון ודאי שם לב לבאזז סביב העונה השלישית של קופה ראשית. בתאגיד השידור הציבורי "כאן" השכילו לעשות ויצרו הסכת־בת בהגשת ניסים ואנטולי מהקצבייה בסופר "שפע יששכר". הפרק הראשון מתאר באריכות את המפגש הראשוני של הדמויות עם מיקרופון ועם עולם ההסכתים והוא קצת מעייף, אבל אחרי הפרק השני (עד כה יצאו שניים בלבד) קשה שלא לחכות לפרקים נוספים שיצאו בקרוב. לפרקים האלו יש קשר גם לקו העלילה בעונה השלישית של הסדרה, אבל גם מי שלא עוקבים באופן מסודר ורק מכירים את הדמויות באופן כללי ייהנו מאוד.

הקצבייה – תאגיד השידור כאן

***

שני ההסכתים הללו מספרים וממחיזים סיפור עם קו עלילה מובנה, אבל איך יוצרים מראש קו עלילה כזה? איך גורמים למאזינים להיות איתנו לאורך זמן? או בקיצור, איך מספרים סיפור? ההסכת "עושים מזה סיפור" של ד"ר נועם פיינהולץ והסופרת מעיין רוגל עוסק בזה בדיוק; למה כדאי לשים לב, איך פותחים חזק או כיצד מרגשים/מצחיקים/מפחידים את קהל הקוראים, הצופים או המאזינים. השניים פורשים גם סקירה היסטורית של אבני הדרך בעולם התרבות (בדגש על עולם הקולנוע), וכן ניתוח מקיף של שניים שמספרים סיפורים למחייתם ועוזרים לאחרים ליצור נרטיב משלהם.

יש כאן שיחה קולחת בין השניים ולא עלילה סיפורית אבל בניגוד להסכתים אחרים מסוג זה, כאן לא נמנעים מלהביא קטעי שמע של סצנות קולנועיות אייקוניות ולהשמיע מוזיקה שמכניסה אותנו הישר לתוך העלילה. אם גם אתם לא מכירים חלק מן הסרטים והסדרות שהם הזכירו – כמוני, אין מה לדאוג, זה לא פוגם בהבנת רצף הדברים. ואולי אפילו להפך, הם מגרים את התיאבון להכיר חומרים חדשים ולפתוח עוד צוהר לעולם התרבותי שמקיף אותנו. גם בהסכת הזה יצאו עד כה בסך הכול שלושה פרקים, ואנחנו מחכים להמשך.

עושים מזה סיפור – הארץ