חתונמי: המשתתפים עוברים תהליך אמיתי או שהכול קשור לרייטינג?

לרגע אחד, לא פשוט לצפייה, התנקזה הביקורת הנוקבת סביב העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון", ריאליטי השידוכים המצליח של "קשת". זה קרה כאשר הגנן בן נדל והאדריכלית מנור בר־טוב החליטו להיפרד שבוע בלבד לאחר ההיכרות. בני הזוג לרגע ישבו מול הפסיכולוגים יעל דורון ודני פרידנלנדר, ונדל לא יכול היה לכבוש את זעמו. "אני מאוד מאוכזב מכם ואני נורא כועס עליכם", הטיח בהם, "אם זה מה שהצלחתם להכיר אותי במשך חמישה חודשים, אז התפספס פה משהו".

למרות שעל הספה שמולו ישבו באותה עת דורון ופרידלנדר, הם אינם האחראים הבלעדיים על השידוך התמוה שהתפוצץ. חתומה עליו גם ד"ר מעיין בוימן־משיטה, המצטרפת הטרייה ל"חתונה ממבט ראשון", כמומחית מיוחדת לשלב ההתאמות. בריאיון שאנחנו עורכות במשרדי "קשת", היא עונה על השאלות הקשות שהולכות ונערמות עם התקדמות העונה וקשורות גם ברעיון שמאחורי הפורמט.

"ככל שמתבגרים נהיים יותר בררנים, כי אתה כבר מוצר מוגמר, יש לך את הדירה שלך ואת מקום העבודה שלך ואתה הרבה פחות גמיש לשינויים. יש לך גם יותר מה להפסיד – כי בסוף התאהבות היא סיכון"

"אהבה ממבט ראשון" היא במקור ריאליטי דני, שבמסגרתו בני זוג נפגשים לראשונה במעמד החתונה שלהם. בגרסה הישראלית החתונה הוחלפה ב"טקס זוגיות", ובכל עונה משתתפים בין חמישה לשבעה זוגות, שלאחר ירח דבש קצר אמורים להתגורר יחד במשך 42 יום. בסיומם הם יחליטו אם הם נשארים יחד – או נפרדים".

אולי אתם מחפשים למעשה דמויות טלוויזיוניות טובות, ולאו דווקא שידוכים טובים או זוגות שיחזיקו מעמד?

"אני יכולה להבין את הביקורת, בטח כצופה מהצד. גם לי כצופה היו שאלות אם זה אמיתי. ואז כשנכנסתי לתוך זה נדהמתי לגלות עד כמה הכול אמיתי. בעונה הזו אפשר לראות שניסינו למצוא זוגות שיש ביניהם הרבה דמיון, הרבה מהמשותף".

התחושה היא שהמתמודדים שמלוהקים בסופו של דבר לתוכנית הם אנשים שנראים טוב, וגם דומים במובן הזה שהם מתגוררים במרכז הארץ ולא בפריפריה, מחזיקים במשרות נחשקות. אין פה יותר מדי גיוון.

"אני חושבת שמה שקורה בתוכנית זה מה שקורה במדינת ישראל – הרווקים והרווקות מכל המקומות בארץ מתנקזים לתל־אביב. אבל אם תסתכלי על התוכנית יש לנו מתמודדים מכל הארץ – אנשים שגדלו בבתים שונים וממקומות שונים, ופשוט עברו בהמשך לתל־אביב".

אקס פקטור

בוימן־משיטה מצטרפת העונה כאמור לפרידלנדר ודורון, שני הפסיכולוגים שכיכבו גם בעונות הקודמות, ובניגוד אליה גם מלווים את הזוגות אחרי שלב ההתאמות, ב־42 הימים שהם אמורים לבלות יחד. על המסך, נראה כי שלושת המומחים לא תמיד מסכימים לגבי ההתאמות האפשריות.

כמצטרפת הטרייה, מה היה חשוב לך להביא איתך לתוכנית? גם בעונות הקודמות אחוזי ההצלחה שלה היו נמוכים. למעשה, מבין כל הזוגות ששודכו, רק ניר פור והגר משה מהעונה הקודמת נשארו יחד.

"קודם כול, תלוי מה את מגדירה כהצלחה. אני רוצה להגיד שגם אנשים שבעבר לא התקבלו לתוכנית ועכשיו חזרו למיונים ומספרים כמה הם עבדו על עצמם וכמה דברים השתחררו אצלם הם הצלחה בעיניי. אלה אנשים שלא ידעו שיש להם בכלל בעיה, פשוט חשבו שהם לא מצליחים למצוא זוגיות, ואחרי המיונים הם הבינו שבאמת קורה משהו, והתחילו תהליכים טיפוליים. בנוסף, רק לאחרונה היו כמה משתתפים מהעונות הקודמות שכן מצאו אהבה והתחתנו. אז אולי לא הייתה הצלחה בהתאמה אבל כן הצלחה בתהליך הטיפול והגילוי שהם עוברים שם.

"לגבי מה אני רציתי להביא איתי לתוכנית – התקווה הייתה לשפר את ההתאמות. להוסיף כלים שיעשו אותן מדויקות יותר".

אילו כלים?

"התהליך היה מאוד יסודי גם לפני שהגעתי, אבל הוספתי כל מיני שאלונים וגם מבחן איי־קיו, כי אני יודעת שפערים גדולים בתחום הזה יכולים להביא לכישלון של ההתאמה. עוד משהו שהוספתי והיה מאוד משמעותי אלה שיחות עם אנשים מהחיים שלהם שאפשרו לנו לראות את המתמודדים באור קצת אחר וחשפו עוד דברים שלא ראינו בפגישה האישית איתם. אפילו לאקסים שלהם הגענו".

כשאנשים מגיעים לתוכנית המטרה שלהם היא להתקבל אליה, והם מן הסתם מנסים להציג גרסה טובה של עצמם. כמה את מרגישה שהמועמדים מגיעים כנים לתהליך?

"עבודת ההכנה והתחקיר שעושים על מתמודדים בשלב המיונים היא כל כך רצינית ומעמיקה שאתה צריך להיות ממש פסיכופת כדי להציג איזו פאזה שקרית. בוחנים ומראיינים אותם ומעבירים להם שאלונים פסיכולוגיים מקיפים שנועדו לזהות הטיות. צריך לזכור שהם באים באמת כדי למצוא אהבה ודי מהר מסבירים להם שאנחנו לא מחפשים דמויות מעניינות – אנחנו מחפשים סיפורי אהבה. חלק מהמועמדים אומרים – מה מעניין בי? למה שירצו אותי? אבל אנחנו לא מחפשים דמויות, אנחנו מחפשים את הסיפור. וככל שהם יהיו יותר כנים – הסיכוי שנמצא להם התאמה טובה יותר עולה".

להוריד את המגננות

בשנה האחרונה נראה שסוגיית הרווקות עולה מכל פינה – לא רק ממסך הטלוויזיה. היא עלתה לדיון גם בזירה הפוליטית, בעקבות הצהרתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר מפלגת "הציונות הדתית", כי מדובר בסוגיה "רחבה וכואבת" שדורשת טיפול מיידי.

איך את תופסת את סוגיית הרווקות המאוחרת? האם באמת מדובר בבעיה קשה?

"ראשית, סטטיסטית זה באמת משהו שקורה יותר – אנשים מתחתנים בגיל מאוחר יותר. האם זו בעיה? יש חסרונות ויש גם יתרונות. מבחינת חסרונות, ככל שמתבגרים נהיים יותר בררנים, כי אתה כבר מוצר מוגמר, יש לך את הדירה שלך ואת מקום העבודה שלך ואתה הרבה פחות גמיש לשינויים. יש לך גם יותר מה להפסיד – כי בסוף התאהבות היא סיכון. היתרונות בכניסה לזוגיות בגיל מאוחר הם שאתה כבר יודע מה אתה מקבל, אתה מדויק יותר, ולכן גם רואים בזוגות שנוצרו בגיל מאוחר יותר אחוז נמוך יותר של גירושין.

"רווקים שצופים בתוכנית יכולים ללמוד ממנה שמערכות יחסים לוקחות זמן. לא תמיד אפשר לדעת מהרגע הראשון, לא תמיד יש ניצוץ או פרפרים. אם יש איזשהו סיכוי וכימיה בסיסית, צריך לחזור לקצב שהיה פעם. יוצאים לדייט, שניים, שלושה, ורק אז מסיקים מסקנות"

"אנחנו רואים אצל הזוגות שלנו ב'חתונה ממבט ראשון' שהמשתתפים מגיעים עם הרבה מגננות כתוצאה ממה שחוו בחיי הרווקות – אבל כשזה מתחבר זה יכול להיות מאוד עמוק ונכון".

עולה התחושה שהנשים העונה מאוד רגישות, אפילו שבריריות. מנור הגיעה למודת אכזבות ופגיעה מאוד, או המתמודדת קארין שניידרמן שלא מוכנה שיראו אותה בלי איפור. כפסיכולוגים שאחראים על בריאותם הנפשית, אתם לא חוששים להן?

"כל המשתתפים עוברים הערכה פסיכולוגית מקיפה מאוד, שבודקת איך הם יתמודדו עם חשיפה, ורק אם הם עוברים אותה הם ממשיכים בתוכנית. הם גם מודעים מאוד למחיר החשיפה, מדברים על זה כל הזמן. חלק מהם גם משוחחים עם משתתפי העונות הקודמות כדי להבין בדיוק את המשמעויות. והם נכנסים לזה בסוף כי הם מאוד רוצים אהבה. וכל מי שמגיע אלינו מגיע למרות החשיפה ולא בגלל החשיפה. עוד משהו שצריך לדעת זה שהם מלווים על ידי אנשי מקצוע לכל אורך הדרך – מההתחלה וגם בזמן שהתוכנית משודרת".

צאו מהווטסאפ

בוימן־משיטה גרה בנתניה, נשואה לבועז, רואה חשבון, ואם לשלוש ילדות קטנות. הדוקטורט שלה עוסק בפסיכולוגיה חיובית בנישואין, ובנוסף לעבודתה כפסיכולוגית, היא מרצה במכללה האקדמית רמת־גן ובפני ארגונים. למעמד החדש שלה כפסיכולוגית בפריים־טיים היא עדיין מסתגלת. "למחרת שידור התוכנית הראשונה אספתי את הילדה מהגן והאמהות והגננות פשוט התנפלו עליי בשאלות על הזוגות", היא צוחקת, "אפילו אמא שלי מנסה לחלוב ממני מידע".

כמטפלת גם בחיים האמיתיים, מה דעתך על עולם הדייטינג בעידן האפליקציות?

"האפליקציות הן דבר נורא. ראשית, הרי אין להן אינטרס אמיתי שאנשים יהיו בזוגיות. הן הרי מרוויחות מהשהייה של אנשים באפליקציה, וכשהם מוצאים זוגיות הם כבר לא יהיו שם. נוסיף לזה את העובדה שברגע שיש לך מאגר אינסופי זה עושה את הבחירה קשה עד בלתי אפשרית. זה נקרא פרדוקס הבחירה – אנחנו חושבים שברגע שיהיה לנו היצע גדול הבחירה תהיה קלה יותר, אבל זה בדיוק ההפך. כשאנחנו מגיעים עם ציפיות גבוהות מאוד – הרי עד שכבר הגעתי לבחירה הזו, היא חייבת להיות מושלמת – אז אנחנו גם מתאכזבים יותר בקלות ומוותרים מהר.

"האפליקציות הן דבר נורא. ראשית, אין להן אינטרס אמיתי שאנשים יהיו בזוגיות. הן הרי מרוויחות מהשהייה של אנשים באפליקציה. ובנוסף, ברגע שיש לך מאגר אינסופי זה עושה את הבחירה קשה עד בלתי אפשרית"

"בסוף, רוב הזוגות מכירים בעולם האמיתי. שם יש אלמנטים כמו ריח וכימיה. מחוץ לאפליקציות יש גם משהו הרבה יותר טבעי וזורם, וקל יותר ליצור אינטימיות".

לסיום – האם גם רווקות ורווקים שצופים בתוכנית יכולים ללמוד ממנה?

"אני חושבת שהם יכולים ללמוד עכשיו ממה שקרה העונה למנו כהן ולניצן שיק, שהייתה להם התאמה באפליקציה, והם פשוט המשיכו הלאה בלי לבדוק אותה אפילו. אפשר ללמוד שמאחורי כל מאץ' יש פרצוף ואהבה פוטנציאלית ולפעמים צריך לתת צ'אנס אמיתי כדי שדברים יתפתחו, לעצור ולא למהר לדבר הבא. הם יכולים ללמוד שרבות מהפסילות נובעות מהגנות ופחדים, וכשנותנים הזדמנות זה יכול להיפתח ולהשתנות.

"הם יכולים ללמוד שמערכות יחסים לוקחות זמן. לא תמיד אפשר לדעת מהרגע הראשון, לא תמיד יש ניצוץ או פרפרים. אם יש איזשהו סיכוי וכימיה בסיסית, צריך להאט את הקצב, לחזור קצת לקצב שהיה פעם. יוצאים לדייט, שניים, שלושה, ורק אז מסיקים מסקנות.

"ועוד המלצה שאני חייבת לתת לרווקים בבית – פחות התכתבויות, יותר להיפגש ולהרים טלפון. בטקסט מתפספסים כל כך הרבה דברים, והרבה היכרויות נופלות על השלב הזה של הצ'אט. היכרויות שאם בני הזוג רק היו עוברים לטלפון – היה להן סיכוי הרבה יותר גבוה להמשיך".