נחל פרת הוא חשוב ומרכזי עד מאוד. מתחיל את דרכו בצפונה של ירושלים וחוצה את המדבר כולו עד יריחו שבבקעה. אורכו כ־30 ק"מ ומיקומו בין עיר הקודש ועיר התמרים מעניקים לו מקום של כבוד בדברי ימי ההיסטוריה.
הוא שוכן בחלקו הצפוני של מדבר יהודה וממזרח לבמת הר יהודה. אלו הם מרחבי "צל הגשם" של ארצנו, ובהם הגשם תמיד מועט. כאן בספַר המדבר תפילה תמידית קיימת. שהגשם יבוא, שהביטחון ישרור ושהדגן יעלה.
עין פרת, עין מבוע ועין קלט. הם שלושת המעיינות הגדולים של הנחל. לאורך כל ההיסטוריה שימשו מעיינות אלה מוקד של חיים לסביבתם. המים הרבים הם אלו אשר משכו את האדם, החי והצומח אל הנחל, אל צוקיו, אל מערותיו ואל אפיקו הזורם.
עין פרת
עין פרת הוא העליון במעיינות הנחל ועל שמו נקרא הנחל כולו – נחל פרת. משמעות שמו היא ריבוי ופריון ואלו מעידות היטב על חשיבותו. שמו הערבי של המעיין, עין פארה, משמר את שמו הקדום של הנחל ואת שמה של העיר הקדומה שנבנתה בקרבת המעיין – הפרה. 1,500 מ"ק ביממה נובעים כאן בשלושה מוקדים וברגע אחד מעניקים חיים לוואדי העמוק. צמחיית מים עשירה במיוחד ושפע בעלי חיים, מדגים ועד עופות נדירים שוכנים במים ובסביבתם. שפע זה בא לנחל בעקבות מיקומו באזור המעבר שבין ההר למדבר, וכך חי וצומח האופייניים לשני האזורים דרים כאן יחד בהרמוניה.
כאן בצוקי הגיא וסביב המים השופעים התהלך וחי ירמיהו הנביא. מולדתו ענתות שכנה מעל הנחל ושטחי המרעה והחקלאות שלה הקיפו אותו. אל הנחל יורד הנביא להחביא חגורתו בנקיק הסלע בציווי ה', ועל שפת המים הזורמים אולי יושב הנביא באומרו: "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם".
מדבר יהודה תמיד היה מפלטם של נמלטים ומתבודדים. אלו מצאו בין צוקיו ונחליו מקלט בטוח. כזה היה חריטון אשר קשר גורלו בנחל. לאחר שניצל באורח נס מידי שודדים במערה מעל המעיין, הקים כאן חריטון את ראשון מנזרי מדבר יהודה בשנת 330 לספירה – מנזר פארן. המנזר נבנה סביב המערה ונמצא כיום בבעלות הכנסייה היוונית. נזיר בודד שומר על הגחלת במקום ושמו, איך לא, חריטון.
הוי ארצי מולדתי // שאול טשרניחובסקי
הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
הַר טְרָשִׁים קֵרֵחַ.
עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי.
זְהַב־הָדָר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה,
כִּפּוֹת טִיט עַל בַּיִת.
מוֹשָׁבָה לֹא נוֹשָׁבָה,
זַיִת אֵצֶל זַיִת.
אֶרֶץ! אֶרֶץ מוֹרָשָׁה!
דֶּקֶל רַב כַּפָּיִם.
גֶּדֶר־קַו־צַבָּר רָשָׁע.
נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.
רֵיחַ פַּרְדְּסֵי אָבִיב.
שִׁיר־צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
חֵל־חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב.
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.
מאז ימי קדם מנוצלים מי הנחל לשימוש האדם. הראשונים אשר תופסים את המים הרבים אלו החשמונאים במושכם אמת מים לאורכו של הנחל כולו עד מוצאו. יעדם של המים היו ארמונות החשמונאים המפוארים. חוליות האבן המרשימות של אמה זו פזורות לכל אורכו של הנחל עד ימינו ומעידות בדממה כי ידע, רצון ומסירות מסוגלים להפוך הכול לאפשרי. גם הורדוס בימי בית שני, גם האומיים במאה השביעית לספירה וגם משפחת חוסייני במאה ה־20 מושכים את המים הטובים אל מחוץ לנחל. האחרונים אשר תפסו את מי הנחל אלו הבריטים בשנת 1927, ששואבים את המים אל ירושלים הצמאה. המבנים הרבים הפזורים לאורך מעיינות הנחל וצינורות חלודים הזרוקים לאורכו הם העדות השקטה למפעל אדיר זה.
איך מגיעים: עין פרת (וייז). המעיין וסביבתו הינם שמורה בתשלום. במקום יש חנות ושירותים והאתר נגיש בחלקו לנכים.
אל תפספסו: בריכת התמר הצלולה.
טיפ: מומלץ ללכת לחלקה המזרחי של השמורה, שם יחכו לכם בריכות מדהימות ושקט אמיתי.
סימני דרך
- כביש הירידה המפותל אל עין פרת נפרץ ע"י הבריטים.
- במוצא נחל פרת אל בקעת יריחו שוכן מתחם "ארמונות החשמונאים" המפואר.
- עד שנת 1970 שתו תושבי ירושלים המזרחית את מי נחל פרת.
- בשנת 1974 נמדדה בעין מבוע ספיקת שיא של כמעט 10,000 מ"ק בשעה!
עין מבוע
זהו האמצעי במעיינות הנחל. כביש אלון החוצה את הוואדי עובר ליד המעיין, ונחל מכמש, יובלו הראשי של נחל פרת, פוגש את הוואדי בקרבתו. עין מבוע הוא מעיין פועם בעל ספיקה משתנה. שמו הערבי – עין פוואר, מעיד על שפיעתו הרבה אך הפלא הגדול כאן הוא אופן נביעתו. המים נאגרים בחללים תת־קרקעיים עד אשר מגיעים לסף מילוי מקסימלי, ואז נובעים בבת אחת. למתבונן מבחוץ נראה המעיין נובע ופוסק כפעימות הלב. רק כמאה כאלו ישנם בכל רחבי העולם.
פעימות המעיין מתרחשות בעיקר בימות הקיץ ונעלמות כמעט לחלוטין כאשר שפיעת המעיין מקסימלית בימות החורף. גם בריכת עין מבוע והמבנים סביבה נבנו בתקופת המנדט.
איך מגיעים: עין מבוע שמורת טבע (וויז). המעיין וסביבתו הינם שמורה ללא תשלום. 10 דקות הליכה לכל כיוון מחניית עין מבוע. במקום ישנה חנות ושירותים והאתר נגיש בחלקו לנכים.
אל תפספסו: זחילה במנהרת אמת המים היוצאת מפינת הבריכה. חוויה נהדרת.
טיפ: אין להשאיר דברי ערך ברכב בחניית עין מבוע.
עין קלט
מעיין נקרת המים היא משמעות שמו והוא שהעניק לנחל את שמו המוכר – ואדי קלט. למעיין שתי נביעות היוצרות בריכה רדודה וצלולה הכלואה בין שני קירות הנקיק. מי הנביעה גולשים במפל נמוך אל בריכה נוספת יפה ומזמינה. אמת מים מודרנית שנבנתה על ידי משפחת חוסייני מיריחו יוצאת מן הבריכה וכתובת הנצחה למפעל הבנייה חקוקה בקיר הסלע מעל הנביעה.
איך מגיעים: עין קלט (וויז). הירידה בדרך העפר אל עין קלט אפשרית רק לג'יפ או רכב גבוה. 15 דקות הליכה לכל כיוון מחניית עין קלט.
אל תפספסו: גשר האמה ההרודיאני בוואדי אבו א־דבע. 200 מ' במעלה הוואדי אותו חוצה השביל בדרכו למעיין.
טיפ: בתחתית דרך העפר פנו ימינה אל מורד הנחל עד משטח חשוף מעל המים. פינת שקט קסומה.
מסלולי פרת המומלצים
שמורת עין פרת
גודלה של השמורה הוא קילומטר אחד בלבד מקצה לקצה, אבל כאן תוכלו להעביר יום צונן ורטוב בלב מדבר. עין פרת, מערת הענבל, מנזר חריטון ובריכות רבות מחכות לכם כאן.
קושי: קל.
עין פרת – עין מבוע
ה־מסלול של נחל פרת. קטע קניוני שופע מים ונופי מדבר. בריכת הנקיק, עין שחרית, בריכת יונתן הקטן ועוד יחכו לכם כאן. המסלול קווי ומצריך הקפצת רכבים. אורך המסלול: 7 ק"מ, 4 שעות, סימון: כחול. קושי: בינוני.
נופי פרת – כפר אדומים
מסלול לא ארוך המעניק מפגש תמציתי עם כל הטוב של נחל פרת. ירידה בתחילתו, נחל זורם באמצעו ועלייה בסופו. בריכת הנקיק, עין שחרית, בריכת יונתן הקטן – יחכו לכם כאן. המסלול מעגלי. התחלה: מצפור עין שחרית, נופי פרת (וייז). אורך המסלול: 3 ק"מ, 3 שעות, סימון: ירוק־כחול־שחור. קושי: בינוני.
