הריאיון שנתן ח"כ סעיד אלחרומי ימים לפני מותו

שלט ירוק וגדול בצבעי מפלגת רע"ם קיבל את פניי ביום שלישי שעבר בפתח לשכתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, מול השוק הבדואי במרכז באר־שבע. ישבתי שם במשך שעתיים, וזאת לאחר דיון ממושך על קיום ריאיון עימו למקור ראשון, במה שאיננה מובנת מאליה לאף אחד מן הצדדים.

שלשום, בשעה שמונה וחצי בבוקר, תוכננה לי שיחה נוספת עם אלחרומי לטובת הבהרות, חידודים ושאלות השלמה – נוהג מקובל בראיונות עיתונאיים. לפני כן, ביום שלישי השבוע, שוחחנו קצרות כשהיה בדרכו לפגישה עם השר הממונה על הבדואים, מאיר כהן. הקשיתי עליו בעקבות תמונתו משתתף בהפגנת תמיכה במבצעי הפרעות בעכו שפורסמה במקור ראשון, ביקשתי להבין מה עמדתו בעניין אפשרות של התלקחות בעזה, רציתי לעמת אותו שוב עם סוגיות שעל חלקן התקשה או התחמק מלהשיב בפגישתנו. תוכננה לי שיחה נוספת איתו שוב, למחרת.

למה שקרה כמה שעות לאחר מכן איש לא ציפה. באשמורת הבוקר של יום רביעי התקבלה ההודעה הטרגית: חבר הכנסת סעיד אלחרומי, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, מת אחרי שלקה פתאום בליבו. הנה הריאיון כפי שנערך בשבועיים האחרונים. את התשובות שביקשנו לשמוע, כבר לא נצליח לקבל.

120 ימי חסד

אלחרומי, בן 49, חילק את זמנו בין ביתו ביישוב הבדואי שגב־שלום, שבו גר בגפו, ובין בית אימו באותו יישוב, שתושביו, בהם בני משפחת אלחרומי, פלשו לעשרות דונמים בקרקע המיועדת לפיתוח. הוא הניח שמונה אחים, אחד מהם אח־למחצה, מאשתו הנוספת של אביו. כבן לעדה הבדואית הוא חש כמי שנלחם את מלחמתם בכל האמצעים, כולל כניסה לממשלה תחת ראש ממשלה מהימין.

מה לדעתך חושבים המצביעים שלך אחרי חודשיים שאתם בממשלה, כועסים או מעריכים?

"זה נע בין ציפייה לפתרונות בנושאים החמים, למנוע הריסות בתים ולהביא להכרה ביישובים הבדואיים וטיפול באלימות, ובין הרגשה שאנחנו בעידן חדש, התחלה חדשה. כמובן יש כאלה שלא מאמינים, אבל זה החלק הקטן. הגדרנו לעצמנו תקופה של 120 יום, שחופפת את אישור תקציב המדינה, שבה אפשר לבחון את המהלך הלא פשוט שעשינו. בארבעת החודשים האלה נדע בדיוק לאן נושבת הרוח עם הממשלה החדשה – האם אנחנו יכולים להשפיע ולנווט למציאת פתרונות לסוגיות המציקות לחברה הערבית והבדואית".

ובינתיים זה מצליח מבחינתכם? אתם משפיעים על המדיניות הממשלתית?

"אנחנו בדרך הנכונה, למרות המון חסמים בדרך, בגלל המורכבות הפוליטית והצורך בשינויי חקיקה. הנושא המרכזי ביותר הוא הפסקת מדיניות הריסת הבתים ומציאת פתרונות מגורים לזוגות צעירים ביישובים הלא מוכרים, והכרה ביישובים האלה".

במסגרת המשא ומתן עם רע"ם הוסכם כי בשלב ראשון יוכרו רטרואקטיבית שלושה יישובים בדואיים, ובהמשך תיבחן הסוגיה כולה. בימין הביעו כעס על ההחלטה; בעוד ביהודה ושומרון מפנים מאחזים, בנגב מסדירים. נציגי רע"ם ומזכיר הממשלה שלום שלמה מקיימים בימים אלה דיונים אחרונים לקראת גיבוש הצעת המחליטים שתובא לאישור השרים, וייתכן שהעיכוב נוצר משום שבימין מצפים לתמורה.

"לא, אין דבר כזה", שולל אלחרומי את הדברים. "מההתחלה סיכמנו שלא תהיה סימטריה. אין השוואה בין מציאת פתרונות לאוכלוסייה הבדואית ובין מה שקורה בשטחים. אלה דברים שונים לחלוטין. כאן זה עניין של אזרחי המדינה שנמצאים פה מאז קום המדינה, והגדה המערבית מבחינתנו היא שטח כבוש והטיפול הוא אחר לגמרי".

כשאתה רואה את ראש הממשלה בנט עושה צעדים כמו הסכם אביתר ואישור יחידות דיור ביו"ש, אתה מוכן לבלוע אותם בתמורה לקיום הממשלה?

"זו ממשלת הסכמות, והיא עובדת על מכנה משותף. כאשר מדברים על השטחים וההתנחלויות כמובן שהעמדה שלנו היא נגד, אנחנו לא מסתירים את העמדה הזאת, אנחנו בעד שתי מדינות על בסיס גבולות 67'. אבל צריך להזכיר ששר הביטחון אישר גם בנייה בארבעה כפרים פלסטיניים בשטחי C, וזה לא קרה בשנים האחרונות. הממשלה של נתניהו מנעה מהפלסטינים מענה לריבוי הטבעי, וכאן התקבלה החלטה מבורכת. השיחה שגנץ קיים עם ראש הרשות הפלסטינית היא חלק ממאמץ להתניע מהלך פוליטי בתקופה הקרובה בעניין הסכסוך הישראלי־פלסטיני".

זה יקרה בממשלה הזאת?

"יש לנו הזדמנות לעשות מהלכים שיכולים להביא להתנעת התהליך. הדעות של רע"ם ידועות, זה לפתחו של ראש הממשלה וראשי המפלגות בקואליציה. להגיד לך שיש פריצת דרך עכשיו? אני מקווה שתהיה. בשנת 2021 נעביר את התקציב, ובשנת 2022 אפשר להסתכל קדימה לכיוון המדיני".

אתה שואף להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה?

"לטובת מדינת ישראל וכלל האזרחים – שיהיה פתרון לסכסוך, ושאזרחי המדינה הערבים בישראל יזכו לשוויון מלא ולטיפול אינטנסיבי בסוגיות הקשות בכלכלה ובצדק חלוקתי".

הם לא נותנים מעצמם, זה חד־צדדי. אתה רואה את האזרחים הערבים מתגייסים לצה"ל, עושים שירות לאומי?

"לא, הגיוס לצבא מעולם לא היה על השולחן, המדינה מעולם לא ביקשה. אני רוצה שאנחנו לא ניכנס לסיפור הזה".

מה עם חוק הלאום? בינתיים לא משנים אותו.

"לא, לא, אני לא רוצה להיכנס לזה".

איך תגיבו אם תהיה לחימה בעזה? ח"כ ג'ידא רינאווי־זועבי אמרה שמדיניות הביטחון נקבעת על ידי רע"ם ומרצ, וח"כ וליד טאהא אמר שרע"ם לא תוכל להיות בממשלה שתצא למבצע צבאי.

"אני לא רוצה להיכנס לזה".

בסוף השבוע פרסם כתבנו יאיר קראוס תיעוד של אלחרומי משתתף בהפגנת הזדהות ותמיכה עם רוצחי היהודים ומבצעי הפרעות בעכו. שאלנו אותו על הביקור שם.

"אני לא נכנס לזה", השיב אלחרומי.

אתה גם לא מגנה את המהומות בערים המעורבות?

"מה שדיברנו מספיק".

היחס למדינת ישראל, להמנון, לדגל, מהי המשנה שלך?

"דיברנו מספיק".

אלה דברים חשובים, כדאי שיבינו את התמונה.

"נראה לי שהתמונה ברורה".

כאן נולדתי

סעיד אלחרומי, בעל תואר ראשון בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, החל את דרכו בהוראה. בהמשך פנה לקריירה ציבורית ונבחר לראש המועצה המקומית שגב־שלום. לכנסת הוא נבחר בפעם הראשונה במקום ה־11 ברשימה המשותפת, בבחירות לכנסת ה־21. בבחירות האחרונות הוצב במקום הרביעי ברשימת רע"ם, שהתפלגה מהמשותפת. בעקבות מותו תיכנס במקומו לכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אלחרומי היה הח"כ היחיד בקואליציה שנמנע בהצבעה על הקמת הממשלה, כמחאה, בין היתר, על פשיטה של פקחים שהתקיימה באותו יום ביישוב הלא חוקי ביר־הדאג', מוקד כוח של אלחרומי. רבים מתושבי ביר־הדאג' הם בני שבט אל־עזאזמה, שאלחרומי משתייך אליו. בהמשך בוטלו צווי ההריסה לבתי היישוב, ונטען שהדבר נעשה בהתערבותו של אלחרומי, שאך התגורר בעבר בביר־הדאג'. "אני לא יודע מי הוציא בזמנו שח"כ אלחרומי גר בביר־הדאג'", הוא אומר. "המשפחה שלי גרה פה מאז ומעולם, נולדתי פה, ההורים שלנו נולדו כאן בנגב".

לפני חודש החל אלחרומי לכהן כיו"ר ועדת הפנים. כדי למנוע ממנו להחזיק באחריות לנושאים הנוגעים בביטחון לאומי, הועברו חלק מסמכויות ועדת הפנים לשתי ועדות חדשות – ועדה לביטחון פנים והוועדה למיזמים לאומיים. לאלחרומי גרסה אחרת. לדבריו, "לא זאת הסיבה. ועדת הפנים והגנת הסביבה טיפלה כל השנים בשלושה משרדים, משיקולים קואליציוניים היה צורך להקים יותר ועדות. אני שלם עם זה, יש המון מה לעשות במה שנשאר בוועדה".

אתם דורשים להיאבק באלימות ברחוב הערבי. מה היישום של זה בפועל? הקמת עוד תחנות משטרה? איסוף נשק?

"מצד אחד פעילות משטרה מודיעינית, מעקבים, מציאת הרוצחים, טיפול בארגוני הפשיעה, הגדלת כוח האדם וכו'. מצד שני החלק החינוכי – טיפול בבני נוער, השקעה ברשויות המקומיות, בערים המעורבות ובכפרים בנגב. הילד הערבי או הבדואי שמופקר היום בגיל 12־13, הוא העבריין בגיל 20. לכן אנחנו רוצים לתפוס את הילדים מגיל חטיבת הביניים, לראות כבר שם איפה מוקד הפשיעה ומי מזין את כנופיות הפשע, ולהתמקד בתוכניות חינוך ורווחה. כל ילד שנשר מבית הספר, שהוא מוזנח – אנחנו רוצים לתפוס אותו לפני שארגוני פשיעה ייקחו אותו".

במשך השנים התקבלו החלטות ממשלה ותוכניות שונות להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי, בהן הקמה וחיזוק של 18 נקודות משטרה ברחבי הארץ. חלקן לא בוצעו, אך באלה שכן יצאו אל הפועל – נרשמו תגובות בדמות הצתת תחנות משטרה ויידויי אבנים. גם בעניין הזה, אלחרומי יוצא להגנת המגזר. "תחנות המשטרה הן לא בתי מרקחת, והן לא נועדו להיות כך. אני לא רואה שיש תחנת משטרה שהותקפה והושחתה בחברה הערבית, אלא אם היה משהו נקודתי בסיטואציה מסוימת. פתיחת תחנת משטרה היא לא תנאי מספיק לטיפול בפשיעה, זה תחילת תהליך. הבעיה העיקרית היא טיפול יסודי בארגוני הפשיעה, לתת ביטחון לאזרח הפשוט ולקחת ברצינות את החינוך של בני הנוער".

אתה עצמך חושש?

"אני אישית לא חושש, ומעולם לא חששתי. לפחות בחברה הבדואית שבה אני חי, יש תמיכה מקיר לקיר ואהדה ברחוב. אני מעולם לא קיבלתי איום".

פריצה לבסיס נבטים, גניבת תחמושת מצה"ל, זריקת רימוני הלם – אלו רק חלק ממקרי העבריינות של בדואים כלפי רשויות החוק והביטחון. זה מגיע מהמגזר שלך.

"אני מחכה לסטטיסטיקה, שיגידו לי כמה גניבות היו מבסיסי צה"ל. לצערי לא קיבלתי תשובה. אני חושב שהסיפור מנופח יותר ממה שהוא קיים, ואם יש עבריין שנכנס לבסיס ושומו שמיים כל השומרים נרדמו בשמירה, אז יש גורמי אכיפה שיטפלו בזה. אבל אני אומר לך, זה סיפור שהוא בעיקר תקשורתי. אני יכול לקחת אותך לשטח מערבית לצאלים ולראות שם בדואים ויהודים מגיעים עם טרקטורונים ואופנועים ומבלים בשישי־שבת. לא חוכמה לצלם טרקטורון בשטח צבאי, יש שמה גם יהודים וגם בדואים – זה מותר. מה שאסור זה לגעת ברכוש צבאי שנמצא בבסיס".

יש משהו מבלבל בהתנהלות של אלחרומי. הוא מסביר פנים, נעים ואדיב במיוחד, אך לצד זאת מחזיק בסדר יום קיצוני. "יש להבדיל בין התפקיד הממלכתי בוועדת הפנים, שם אני עובד בשביל כולם, ובין זה שאני מייצג את האוכלוסייה הכי חלשה במדינה ואני צריך לדאוג למציאת פתרונות ולבניית אמון", הוא אומר. "אני חייב לעשות את זה, אין לי פריווילגיה להיות רק יו"ר ועדת הפנים. בבחירות הכלליות זכיתי לתמיכה גורפת בנגב, אני צריך לספק את הסחורה לבוחרים שלי".

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2020 חיו בנגב כ־273 אלף בדואים. כ־80 אלף מהם חיים בפזורה, וכ־170 אלף בשבע העיירות. השאר, כ־21 אלף איש, גרים ביישובי המועצות האזוריות. אלחרומי הוא אחד ממובילי המאבק להכשרת הבנייה הבלתי חוקית, ואף דרש להעביר מתפקידו את מנכ"ל רשות הבדואים יאיר מעיין, בעקבות מתן צווי הריסה למבנים. "אני מוביל מהלך, שהמדינה תטפל בחברה הבדואית ותנסה לעזור לה, כפי שהממלכה בירדן טיפלה בבדואים בדרום ירדן כשהעניקה להם שירותים".

נניח שאתה מסדיר חלק מהיישובים, אבל הבנייה הבלתי חוקית נמשכת.

"אם אנחנו עושים שני דברים במקביל, מצד אחד מוצאים פתרונות לריבוי הטבעי בכפרים, מצד שני מאיצים את ההידברות מתוך הסכמה ובניית מערכת אמון עם המנהיגות של הכפרים הלא מוכרים – זו הדרך הנכונה. לצד זאת אנחנו מטפלים בכפרים שהמדינה כבר הכירה בהם, כך שיהיה טוב יותר לגור בהם".

אתה מרגיש בטוח עכשיו בממשלה הזאת, לא יבואו לפנות את היישוב שלך.

"שגב־שלום הוא יישוב מוכר", צוחק אלחרומי. "אני עמל על כך שגם תושבי ביר־הדאג' יזכו לגור ביישוב שלהם בבטחה, בלי חששות".

מתי היה הפינוי האחרון?

"ביום השבעת הממשלה. הם כל יום מסתובבים שם, מחלקים צווי פינוי והריסה, זה לא הופסק".

 "אין לי פריווילגיה להיות רק יו"ר ועדת הפנים. בבחירות זכיתי לתמיכה גורפת בנגב, אני צריך לדאוג למציאת פתרונות ולספק את הסחורה לבוחרים שלי"

מחסום הלגיטימציה נשבר

הקואליציה הנוכחית נשענת על תמיכתה של רע"ם, ובמפלגה יודעים לנצל זאת ולהציב אולטימטומים בנושאים שונים הקרובים ללב בוחריהם. "אנחנו לא בורחים מהלאום שלנו, הערבי־פלסטיני, זה לא סוד. יש פוליטיקאים ואנשי ציבור שזה לא נוח להם, שלא מקבלים את הרעיון שמפלגה ערבית היא חלק מהקואליציה, בגלל שערבים הם ערבים. זו גזענות, אי אפשר להגיד את זה אחרת. הם לא ירצו שום ערבי בממשלה, כמפלגה. עם מישהו שיגיע דרך מפלגה ציונית אין להם בעיה, אבל למפלגה ערבית הם לא מסכימים. אפשר לקרוא לילד בשמו, זו גזענות".

החברות שלכם בממשלה הזאת מסמלת לדעתך שינוי, או קוריוז של שנה־שנתיים?

"נוצרה סיטואציה שמגיעה פעם בעשרות שנים, שמפלגה ערבית שותפה לקואליציה. זה לא פשוט לרע"ם וגם לא לצד הימני. תקוותי שהיא תצליח. בשנת 1992 חד"ש ומד"ע נתנו רשת ביטחון לממשלת רבין, בשנת 2004 רע"ם נתנה רשת ביטחון לשרון, וב־2021 רשת הביטחון השתדרגה. זה שינוי דרמטי בפוליטיקה הישראלית. עכשיו יהיה לגיטימי לכל ממשלה שתקום בעתיד לנהל משא ומתן קואליציוני עם מפלגה ערבית. זה דבר חיובי. עברנו את המחסום שח"כ ערבי לא יכול להיות חלק מהקואליציה, הסכר הזה נפרץ. עכשיו לא יהיה ראש ממשלה שתוטל עליו אחריות להקים ממשלה שלא ידבר עם רע"ם".

לא סוד שהעדפתם להיות בממשלה עם נתניהו. למה זה לא קרה?

"ניהלנו משא ומתן עם יותר מגורם אחד, ואחד מהם היה נתניהו עצמו עם יו"ר המפלגה מנסור עבאס. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, זה כבר מאחורינו, זה היה לפני הרכבת הממשלה כשהכול היה פתוח ולא היה ברור מה יהיה התוצר. היו כמה אופציות, לאו דווקא בנט כראש ממשלה, אבל האופציה שהגיעה לקו הגמר היא הממשלה הנוכחית".

אלחרומי מציב קו אדום, שאם הוא ייחצה עלול לפרוץ משבר קואליציוני. מדובר כמובן בעצירת הריסת הבתים בנגב. "אין מטרה לפרוש, אנחנו לא נכנסנו כדי לפרוש", הוא אומר, "אבל לכל אחד יש גבול, כל מפלגה שמה את הקווים האדומים שלה, עד לאן היא יכולה ללכת ולהתקדם. אם ההסכמות והרוח הטובה שנושבת בממשלה יימשכו – אז הממשלה תאריך ימים. אבל אם הסוגיות הבוערות של החברה הערבית לא ימצאו את פתרונן, ומדיניות הריסת הבתים תימשך, בלי מתן פתרונות למגורים ולבעיית האלימות – זה יהיה קו השבר. עכשיו, לפחות, אנחנו בכיוון הנכון".

יש חשש שתקציב המדינה לא יעבור?

"התקווה שלי היא שאנחנו נתגבר על כל הסוגיות שמונחות על השולחן והתקציב אכן יעבור. כמו הריסת הבתים, זו סוגיה פוליטית. שום תוכנית לא תצלח אם נישאר באותו מצב. צריך להרגיע, לעשות הודנה בין מוסדות המדינה לחברה הבדואית והמנהיגות המקומית, לבנות מערכת אמון עם היישובים הבדואיים. ישבתי עם השר מאיר כהן, יש לנו דו־שיח טוב".

תסכימו הפעם לשיתוף פעולה של המשותפת עם הקואליציה להעברת התקציב?

"אין לנו בעיה שראש הממשלה ושר האוצר ינהלו משא ומתן עם כל חבר כנסת באופוזיציה בכוונה לאשר את התקציב, לא שמנו וטו על שום דבר. יש לנו רק סיכומים שמה שסוכם עם רע"ם, שיעמדו בזה".

לסיום, שיעור המתחסנים בציבור הערבי נמוך מאוד לעומת כלל האוכלוסייה. ביישוב שלך למשל, 73% מהזכאים להתחסן לא התחסנו.

"בהתחלה היה מחסור ענק בהסברה ביישובי הנגב. התחלנו לטפל בסוגיה הזאת מאוחר, כשהייתה מלחמת שמועות ופייק ניוז בתוך המגזר שהחיסון מסוכן ולא מאמינים שיש קורונה. היה מאמץ גדול שלי עם הרופאים הבדואים והמנהיגות המקומית להעלות את שיעורי ההתחסנות. כעת יש תחושה מסוכנת כאילו הקורונה כבר מאחורינו. אם לא ניקח את העניינים לידיים ונרוץ מהר בהגברת החיסונים עד סוף החודש, נגיע לחורף באסון גדול. מי שלא התחסן בכלל, שילך כמה שיותר מהר. שר הבריאות ניצן הורוביץ צריך להקציב פרסום והסברה לאוכלוסייה הבדואית, לעשות שם קמפיין".