בעידן שבו ניכרת אובססיה של חדשנות, רבים מתלוננים על כמה הכול נשאר אותו דבר. מצד אחד, האנושות מתפארת בהתקדמות חסרת התקדים של המאות והעשורים האחרונים, ומצד שני, בין רחוב אקראי בתל־אביב השבוע לבין אותו רחוב לפני שלוש שנים קשה לזהות הרבה שינויים. כולם לובשים פחות או יותר את אותם בגדים, נועלים את אותן הנעליים, משתמשים באותם מותגים של סמארטפון (ופעמים רבות באותו טלפון ממש), ופותחים את אותן אפליקציות באותם טלפונים כדי לעשות את אותם דברים שהם היו עושים ב־2018.
סביר להניח שגם אדם שהולך ברחוב ב־2018 לא היה מבחין בהבדלים משמעותיים מ־2015, וזה נכון גם לגבי 2015 מול 2012. האייפון השתכלל קצת, עוד כמה חנויות החליפו את המיתוג שלהם מעברית לאנגלית, אפליקציות חדשות החלו לצוץ על הצג. ועולם כמנהגו נוהג.
אבל הבנה כזו של העולם היא, כמובן, שטחית מאוד ובעצם שגויה. היא תלויה בכך שהמבט לרחוב יישאר חטוף ולא יעמיק קצת יותר במה שטמון מתחת לפני השטח, או יבחין בפרטים קטנים יותר מסוג הטלפון. התיקים של דיירי הרחוב אולי נשארו זהים, למשל, אבל המחשבים שהם נושאים הפכו למהירים יותר, חזקים יותר ויקרים פחות ביחס לשיפור הטכנולוגי. אותו כנ"ל לגבי טלפונים ושאר שינויים לא טכנולוגיים כמו האיכות והמחיר של ביגוד, משקפיים, ארנקים, תיקים, ושאר פריטים שאינם דיגיטליים ולכן אינם קשורים לתחום הסיקור של המדור הזה (כאילו שזה הפריע לנו בעבר).
התלונה הפופולרית ביותר היא שעולם הטק עומד במקום ומשיק את אותו הזבל בכל שנה באריזה חדשה; שמנכ"לים לבושים חליפות מחויטות נעמדים על במה ומציגים בהתלהבות יתרה מכשיר שנשאר כמעט זהה למכשיר הקודם, תמורת מיטב כספם של מאות מיליוני האוהדים שממתינים לו בשקיקה. אנחנו לא כאן כדי להגן על המנהגים של חברות הטכנולוגיה הגדולות שלעיתים קרובות הם אכן בזויים, נמוכים ומנוגדים למוסר האנושי או לחוק היבש. אך לטעון שהאייפון, הגלקסי, הפיקסל והוואן־פלוס החדשים הם רק תכסיס שיווקי של חברה שלא התקדמה שנים, זה להתעלם מהשינוי ההדרגתי של המוצרים. קחו טלפון חדיש ותשוו אותו לא לדגם מ־2018 אלא לדגם מ־2014. כל שנה שעברה אולי לא שינתה הרבה, אבל במכלול – ההבדל הוא של שמיים וארץ. ועל אוזניות אלחוטיות, שעונים חכמים וטכנולוגיות פריפריאליות אחרות אין מה להתווכח.
עולם הטכנולוגיה מתקדם באותו האופן שבו העולם כמעט תמיד התקדם, מתקדם, ויתקדם: לאט, במידה, ובביסים קטנים.
לא סתם הרעיון הזה עולה השבוע. בתקופה הזו של השנה העברית, אלו שנוטים להתחבר פחות לנרטיבים סוחפים על וידוי, כפרה, חשבון נפש או סתם הזדמנות לשינוי בחיים, מעלים טענה מוכרת: בדרך כלל, אנחנו נכנסים לימים המבשרים על השנה החדשה – בין לגרסה הדתית הכבדה ובין לגרסה הפולקלורית הקלילה – עם תקווה לשינוי כלשהו, לחידוש, לעמידה במקום אחר מהמקום שבו עמדנו בשנה הקודמת. הבעיה היא שזה קורה בכל שנה, פחות או יותר באותו מקום, פחות או יותר עם אותם אנשים, ותמיד עם אותו האדם שעומד באמצע ומקווה שאולי בשנה הבאה יהיה משהו אחר. דקות הופכות לשעות, שהופכות לימים, שהופכים לשבועות וחודשים, והנה חזרנו לראש השנה, והאדם גרסת 2021 נראה כמו אדם 2020 בדיוק. וזה עלול להוציא הרבה מטעמם של הסימנים.
אבל כמו בתפוח הנגוס, גם מי שבוחן כך את התפוח בדבש מפספס את העיקר. החזרה השנתית על אותם ריטואלים באותם מצבים אין מטרתה לגרום לנו להשתנות באופן קיצוני ולהפוך פתאום לשלמים. לא זו דרך העולם, לא זה טבע האדם, לא זו כוונת המשורר: שנה אחרי שנה, ראש השנה אחר ראש השנה, תפוח בדבש אחר תפוח בדבש, אנחנו נעמדים על הבמה ומכריזים בדרמטיות על הגרסה החדשה של עצמנו. האם זה קצת מוגזם ביחס לשינוי? אולי. אבל זה טבעו של שינוי אמיתי בעולם: לאט, במידה, בביסים קטנים בתפוח.
חיפוש תמים – מסר אלים
כשמדברים על היחשפותם של ילדים לתכנים מזיקים ברשת, בדרך כלל מתכוונים לחשיפה מכוונת, בין אם בחיפוש ישיר או בקבלת תכנים אלימים, מיניים ואחרים מחברים ומכרים. אך יש גם צורה אחרת של חשיפה, שעלולה להיות מזיקה יותר – חשיפה באמצעות חיפוש תוכן תמים.
מחקרים שנערכו בנושא בשנים האחרונות מצאו כי פעמים רבות, חיפוש מילים "תמימות" או נפוצות מאוד בגוגל עלול להוביל בין השאר לתוצאות פורנוגרפיות ואחרות. אותו הדבר נכון גם בשיטוט באתרים שאינם קשורים ישירות לתכנים מיניים או אלימים, כמו משחקי רשת חינמיים, אתרי צפייה ישירה ועוד. כך, למשל, על פי נתונים שפורסמו בבריטניה בעקבות סקר ממשלתי, נמצא כי הרוב הגדול של ילדים מתבגרים שנחשפו לתכנים פוגעניים נחשפו אליהם בטעות, ולא כי חיפשו אותם באופן אקטיבי.
התופעה הזו הופכת לקשה עוד יותר את המשימה להגן על ילדים מפני חשיפה לתכנים כאלו ברשת, במציאות שבה הגלישה הופכת ליותר ויותר דומיננטית בחיינו. פתרונות ייעודיים, כמו אפליקציות ותוכנות סינון, עשויים להיות יעילים במיוחד בפתרון בעיות מסוג זה.
ואפרופו שיפור אינקרמנטלי, גוגל השיקה באופן רשמי את הפיקסל 5a, גרסה פחות דרמטית של הפיקסל 5 אך עדיין מתחרה בכבוד מול כל מכשיר אנדרואיד חוץ מהיקרים ביותר. נכון להיום, הפיקסל 5a מוצע למכירה בארה"ב וביפן בלבד, על רקע שמועות שהחברה מעדיפה שקונים ירכשו את הפיקסל 4a – הדור הקודם – או יתקדמו ישר לפיקסל 6 בסתיו.
