גם לילדי הקואליציה יש מה להגיד על הפוליטיקה בישראל

בארי הנדל בן ה־12 מקיים בכל בוקר שיחה עם אביו, שר התקשורת יועז הנדל, על חדשות הפוליטיקה. תהל שטה, בת גילו, לא חושבת שתהיה פוליטיקאית כמו אמא שלה, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה. את סלאם פריג' בת ה־18 מכפר קאסם הפתיע מאוד שאבא שלה, השר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג', חזר לפוליטיקה אחרי שכבר פרש. אורי שקד בן ה־17 לא מפספס את אלפי התגובות שנכתבות על אמו שרת הפנים איילת שקד בדף הפייסבוק שלה. עילי סילמן בן ה־16 ואחיו איתן בן ה־11.5 מרגישים שהם לא מבלים מספיק עם אמם, יו"ר הקואליציה עידית סילמן. ואילו אביגיל קריב בת ה־14 נהנית ללכת לישון מאוחר כשאבא שלה, יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב, נעדר מהבית בלילות הפיליבסטר הארוכים.

בחודש יוני האחרון הושבעה הממשלה ה־36 של מדינת ישראל. כמעט תשעים יום לאחר מכן הפגשנו את הילדים של ראשי הקואליציה, כדי לשאול אותם איך נראית הממשלה החדשה מהזווית שלהם.

"ההרכב של הממשלה מעניין מאוד", מנתחת סלאם פריג', "זו הפעם הראשונה מזה הרבה שנים שרואים ממשלה שמורכבת משמאל־מרכז־ימין בנוסף למפלגות ערביות, שזה מאוד טוב ומיוחד. נקווה שההרכב הזה ישרוד ויצליח".

עילי סילמן מצטרף: "קורה פה משהו היסטורי – מנהיג ערבי עומד בהתקווה, הולך לבית הכנסת בלוד בזמן הפרעות ומצביע בעד חוק האזרחות. גם עכשיו, את המחבלים שברחו מהכלא הסגירו ערביי ישראל".

פגיעה ישירה

הממשלה הנוכחית הייתה קשה מאוד לעיכול עבור לא מעט אזרחים והתוצאה בין היתר הייתה גם הפגנות של מאות פעילי ימין שהתמקמו ליד ביתם של שרת הפנים, שר התקשורת ויו"ר הקואליציה נגד כניסתם לממשלת בנט־לפיד.

ההורים שלכם הם אלה שבחרו במשרה ציבורית, אבל גם אתם חוטפים.

בארי הנדל: "אם אני שומע דברים טובים  על אבא אז אני אספר לו, וגם אם אלו דברים רעים שאני חושב שהוא צריך לדעת. בחיים הפרטיים שלי אני פחות אוהב שידעו מי זה אבא שלי".

אביגיל קריב: "מאז שהייתי קטנה הושמעו תמיד ביקורות שליליות כלפי אבא שלי. תמיד ידעתי שיש הרבה אנשים שלא אוהבים את מה שהוא עושה ולא מכבדים את הדעות שלנו, אבל כבר מתרגלים לזה. עדיין כל פעם שאני קוראת את זה או רואה משהו אלים כלפי אבא שלי אני מקבלת בום בבטן".

אורי שקד: "בהתחלה היה לי קשה מאוד עם ההפגנות, אבל אז התחלתי להבין שאני לא אמור כל כך להתייחס לזה. החברים יודעים, שואלים אותי איך אני, ואני אומר להם שהכול בסדר, מנסה להתעלם".

עילי סילמן: "היו כאלה שהגיעו להפגנות ורצו לדבר ונכנסו אלינו הביתה. לא תמיד הייתה הסכמה אבל כיבדו ויצאו בטוב. היו טיפוסים שצעקו וקיללו – אלה החיים. היום כבר יותר טוב, ברוך השם כבר לא שומעים דברים שליליים. ברור שאנחנו מקריבים זמן עם האמא הכי טובה בעולם אבל היא אומרת לנו שכל מה שהיא עושה זה לדאוג לעתיד של כולנו".

כשזכות הדיבור עוברת לסלאם פריג', קולה רועד. מתברר שהיא מנסה לא להתייחס, אבל נמשכת לקרוא את כל הטוקבקים. "יש הרבה תגובות רעות, יש אנשים שמבקרים את אבא אישית על מה שהוא עושה. זה מעצבן. אני לפעמים נכנסת לדף הפייסבוק של אבא שלי וקוראת את כל התגובות, אבל לא עונה. אני רוצה לדעת מה אומרים על אבא שלי. אני צריכה להתמודד עם זה".

אורי שקד: "אני באיזשהו מקום רוצה לענות ולצאת להגנתה של אמא שלי, אבל אני יודע שזה יעשה יותר נזק וזה פשוט לא שווה את זה".

תהל שטה: "אני מרגישה שתוקפים אותי אישית כי זאת אמא שלי.  מתוך עשר תגובות חיובית יש שתי תגובות שליליות, אז אני מעדיפה לדלג עליהן למרות שאני רוצה להגיב".

בארי הנדל: "אני חושב שאם כתבו או אמרו משהו רע על אבא שלי זה לא ישנה לי כלום, הוא עדיין אותו אבא שלי. זה לא אבא שמשתנה – זה העיתון שמשתנה".

אביגיל קריב: "ברשתות החברתיות יש הרבה דעות שליליות כלפי אבא שלי, ואני פשוט לא מגיבה, כי אני לא רוצה לתת להם את הסיפוק בידיעה שהם פגעו בי".

המצב החברתי שלכם השתנה בעקבות הסטטוס החדש של ההורים?

עילי סילמן: "אין השפעה בכלל, החבר'ה שלי תותחים, לא מושפעים".

סלאם פריג': "זה לא משפיע עליי מבחינה חברתית, אני חיה חיים נורמליים עם כל החברים שמכבדים אותי כמו שאני".

אנחנו והשומרים

כל אחד מהנערים והנערות בכתבה היה עד מקרוב לאירוע משמעותי במערכת הפוליטית שגרם לטלטלה בבית. במקרה של אורי שקד זו הייתה ההחלטה להיכנס לממשלה עם מפלגות שמאל. במקרה של בארי הנדל הפיטורים של אביו בידי בני גנץ, לקראת סיום הקדנציה של הממשלה הקודמת, אצל תהל שטה זה היה המעבר של אמה ממפלגת "יש עתיד" ל"כחול לבן", עם הקמתה של אותה ממשלה, בחודש מרץ 2020.

ההורים שואלים לדעתכם לפני קבלת החלטות משמעותיות?

אורי שקד: "אמא לא מתייעצת איתי לפני החלטות פוליטיות, ואני גם לא חושב שהיא צריכה לשאול אותי. כמובן שלפני אירועים משמעותיים היא משתפת אותנו ומכינה אותנו".

אביגיל קריב: "זה לא שבאים ואומרים לי 'אה כן, יש החלטה כזאת וכזאת, מה את חושבת?', אבל יש הרבה שיח פוליטי בבית.

בארי הנדל: "לפני תקופת הבחירות כן מכינים אותי, אומרים שאבא יהיה פחות בבית. כל בחירות שאבא התמודד בהן הלכתי איתו, הסתובבתי איתו ביום הבחירות, שכנעתי איתו אנשים. מיוזמה שלי".

תהל שטה: "לכל אחד יש דעה, אבל זה לא ממש שמתייעצים. אמא יודעת מה קורה בבית. הרבה פעמים אני אומרת לה שתלך עם האמת ועם הלב שלה".

סלאם פריג' מפתיעה וחושפת כי אביה תכנן להישאר מחוץ למערכת הפוליטית: "אחרי שהוא עזב את הכנסת החלטנו יחד שהוא לא חוזר. אז הופתענו שבסוף הוא חזר, אבל זה מה שהוא רצה".

בשנה האחרונה, מאז מונו ההורים לשרים, השתנו לא מעט דברים בבית, בעיקר סביב נושא האבטחה הצמודה, אבל לא רק זה.

תהל שטה: "עניין השמירה הוא מוזר. פתאום יש קוד למעלית. אמא גם נמצאת פחות בבית. לכל השאר הייתי רגילה, מאז שאני ממש קטנה היא עובדת בכנסת".

אורי שקד: "מבחינתי זה פשוט חזר להיות כמו שהיה בקדנציה הראשונה שלה בתור שרה, שזה בעצם יותר עמוס, יותר אינטנסיבי, יותר תשומת לב אליה במדינה ויותר טוקבקים".

בארי הנדל: "החיים שלנו באמת הרבה יותר פתוחים לעולם. אנחנו הולכים ואנשים ניגשים אל אבא. הם לא רוצים להצטלם איתו, אלא לדבר איתו, לנסות לתת לו רעיונות".

בואו נדמיין לרגע שאתם נמצאים בכובע של ההורים שלכם. מה הדבר הראשון שהייתי מטפלים בו?

תהל שטה: "כתלמידה בקורונה נפגעתי בלימודים, זה לא היה קל בגלל הסגרים. אני חושבת שצריך להוסיף סייעת לכיתות, שלתלמידים יהיה למי לפנות, כי מורה לא יכולה להשתלט על כל כך הרבה תלמידים בכיתה אחת".

בארי הנדל, צוחק: "הייתי מתייעץ עם אבא".

עילי סילמן: "שיעשו דברים במחשבה לעוד עשר שנים קדימה, לא רק לטפל במי שצועק עכשיו הכי חזק".

אביגיל קריב: "הייתי מחזירה לסדר היום את החוק שמגן על נשים שנפגעו כלכלית על ידי בני זוגן. הייתי מוסיפה לבתי ספר גם שיעורי מגדר, כדי שיהיה יותר שיח ציבורי על העצמת האישה".

סלאם פריג': "הייתי מקדמת את המלחמה בפשיעה בחברה הערבית. רק בחודש האחרון נרצחו שני צעירים בגילי. אנחנו רוצים יותר ביטחון אישי. המשטרה צריכה לעבוד יותר ולאסוף את הנשק שמסתובב בינינו. עד היום הם לא פענחו הרבה ממקרי הרצח".

אורי שקד היה מחמיר את מגבלות הקורונה, בניגוד להחלטת אמו ויתר השרים: "המגפה הולכת־חוזרת, מין מעגל כזה בלופ שלא נגמר. אז דבר ראשון, זה מעולה שהביאו את החיסון השלישי, אבל הייתי רוצה שההנחיות ייאכפו בצורה נוקשה יותר. סגר זה נורא, זה לא כיף, אבל זה עדיף בהרבה מאשר שאנשים ימותו ויחלו בקורונה".

בארי הנדל: "הייתי מנסה לעשות מה שאפשר בשביל לגמור עם הקורונה. הייתי עושה גם סגרים, מה שצריך".

אורי שקד: "הייתי גם מאוד  רוצה שיחילו  ריבונות על השטחים ביהודה ושומרון, למרות שאני מבין שזה בעייתי בממשלה הנוכחית".

סלאם פריג' מתפרצת: "צריך לקבל את כל הדעות".

אורי שקד: "זה שיש לנו דעות שונות לא אומר שאנחנו לא יכולים לחיות ביחד". וברגע העימות הקצר מתפוגג.

אמא של שבת

התפקידים שממלאים הוריהם, כשרים וחברים בכירים בקואליציה, כמובן גורמים לכך שהם נמצאים ימים ארוכים מחוץ לבית.

מתי אתם רואים את ההורים בכלל, מתי אתם נפגשים?

בארי הנדל: "אבא דואג כל בוקר להיות איתנו, מארגן אותנו לבית ספר, זה דבר שחשוב לו. בזמן הזה הוא מעדכן אותי מה קרה, מה חדש בפוליטיקה".

סלאם פריג': "אני רואה את אבא רק בערבים".

אביגיל קריב: "כשאבא נעדר מהבית, נגיד בגלל פיליבסטר, אפשר לחרוג מהמגבלות וללכת לישון מאוחר".

איתן סילמן: "אמא לא נמצאת בכלל, אבל כשהיא נמצאת מאוד מעניין לשמוע אותה. אבא גם קשוח יותר אז אין יותר מדי פינוקים. אנחנו נפגשים בעיקר בשבת, אבל זה זמן איכות מדהים, רחוק גם מהרשתות החברתיות".

אורי שקד: "לפעמים אני לא רואה את אמא ימים שלמים, אבל בסופ"שים ובשבתות היא איתנו ותמיד נותנת לנו את תשומת הלב. חמישי זה כלל ברזל, אחרי ארבע היא בבית. אני אוהב את העובדה שהיא שׂרה. זה טוב לי, טוב לה, טוב לכולם".

ועכשיו לשאלה החשובה ביותר, מה תרצו לעשות כשתהיו גדולים – יש למישהו מחשבה על קריירה פוליטית משל עצמו?

אורי שקד: "אני חושב שלא ארצה לעסוק בפוליטיקה בעתיד, ואם זה היה תלוי באמא היא הייתה מייעצת לי לא להיכנס לעולם הזה. היא כמובן רוצה שאני אעשה מה שאני אוהב ומה שאני טוב בו. אבל אני רואה איך זה משפיע עליה ופחות הייתי רוצה להיות להיכנס לעולם הזה".

תהל שטה: "אני לא חושבת שאהיה פוליטיקאית, אני לא רואה עצמי שם. למרות שאמא שלי בעד, ממש בעד, היא ממש רוצה".

עילי סילמן: "אולי בשלב מתקדם של החיים אחשוב על קריירה פוליטית. קודם כול צריך לרכוש ידע, מקצועיות וניסיון בתחומים אחרים, ואז לבוא עם ערך מוסף".

הנדל הוא היחיד שלא מביע הסתייגות: "אולי בהמשך, יש לי עוד את כל החיים. כשהייתי קטן חשבתי שברור שאני אהיה ראש הממשלה, אבל זה כי הייתי קטן. עכשיו כשאני חושב על זה, זה מעניין אותי, אז יש סיכוי. אבל אני רוצה  קודם כול להצליח בתחום העסקים, ואז אולי להתקדם מזה. אבא היה אומר לי את אותו הדבר שאני אומר לו – תעשה מה שטוב לך. הוא היה תומך בי".

אביגיל קריב: "אני כן מאוד אוהבת להתעסק עם החוקים, אבל לא במובן של לקבוע אותם אלא יותר כמשפטנית או עורכת דין. אבא מאוד תומך בזה ושמח מזה, כי גם הוא עורך דין".

סלאם פריג': "לפי דעתי פוליטיקה זו לא החלטה, זה משהו שהחיים נותנים לנו. אבא שלי לא החליט להיות חבר כנסת, הוא הלך לאוניברסיטה, למד ומשם המשיך. אני לא פוסלת, אבא בטח היה תומך".

לסיום, מה הייתם מאחלים למדינת ישראל לשנה החדשה?

אורי שקד: "מדינה נקייה מהמגפה המעצבנת הזאת".

שטה: "בריאות לכולם ושאף אחד לא יחלה בקורונה יותר, ובהצלחה לממשלה החדשה".

בארי הנדל: "בהצלחה ושהקורונה תיגמר כבר".

עילי ואיתן סילמן: "שבעזרת השם יהיה פה שקט ורגוע".

סלאם פריג': "יותר שלום בין כל העמים בישראל, ובכל האזור. שנהיה כולם בריאים".

אביגיל קריב: "יותר פלורליזם במדינה, הרבה יותר, ושיכבדו יותר דעות של אנשים  – לא משנה מאיפה הם, מה הם חושבים, גם אם הם בדעות מנוגדות. הייתי מאחלת גם שנלמד לחיות עם הקורונה, כי היא לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב".