לכו יחפים, כי בהר כביר "דורכים" על פסוקים

קבר שייח', עץ סחוף רוחות וספסל נטועים כאן בשפיץ של הר כביר. אם הגעתם לכאן בפעם הראשונה, תהיו מוכנים לקבל סחרחורת. קשה להכיל את גודל המרחבים הנראים מכאן ואת ריבוי סיפורי התנ"ך הנשקפים מכאן, רק נמליץ לכם ללכת יחפים, כי כאן "דורכים" על פסוקים.

הר כביר שעליו אנו נמצאים הוא בעצם רכס ארוך וגבוה התוחם את מרחב העיר שכם מצד צפון־מזרח. שמו הערבי של ההר הוא ג'בל אל־כביר, ומשמעותו ההר הגדול. במבט מדרום ההר יפה, אך כשמסתכלים מצפון, ממעמקי בקעת תרצה, הוא הופך למרשים ביותר.

הפרש הגבהים בין פסגות הרכס לבקעת תרצה הוא 850 מטרים. מדרון תלול, שאורכו 2.5 ק"מ, מתגבר על הפרש זה ויוצר את הבדל הגובה הקיצוני ביותר בכל ארץ ישראל המערבית. הפרש זה הוא שמעניק למתהלך על הרכס מבט ממעוף הציפור ממש על בקעת תרצה.

שיר תשרי // רחל שפירא

הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּנִּים

לְעֵינֵי הַחַקְלָאִים.

הַשְּׁכֵנִים מִתְכּוֹנְנִים

לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלֶיךָ

וְרוֹשֵׁם אֶת מַעֲשֶׂיךָ.

בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה

עִם הָרוּחַ הַקְּרִירָה.

מַנְדָרִינוֹת מַבְשִׁילוֹת

בַּפַּרְדֵּס בְּמוֹעֲדָן.

הַמּוֹרוֹת מִשְׁתַּעֲלוֹת

וְהוֹלְכוֹת לִישֹׁן מֻקְדָּם (…)

אורכו של הרכס הוא 18 ק"מ, מכביש 57 במערב ועד כביש אלון במזרח. הוא סולל את דרכו מלב ההר ועד המדבר, ועליו שרידים קדומים, חוות חקלאיות ונוף שהוא כליל השלמות.

שייח' בילאל אבן־רבאח הוא זה שזכה להיקבר כאן בראש ההר. לפי מסורת מוסלמית שימש בילאל בתפקיד המואזין של מוחמד, נביא האסלאם, והשתייך לחבורתו. לפי המסופר הגיע השייח' לארץ ישראל בשנת 638 יחד עם הח'ליף עומר שכבש את הארץ והביא אליה את האסלאם. מקומות גבוהים שכאלו, שבהם חש האדם את קטנותו, משכו אליהם תמיד את פולחן האלילים הקדום, ואולי כך התגלגל לכאן אותו השייח', בעקבות אותה מסורת של קדושה.

ארבע מרפסות תצפית מחכות לכם כאן, מחוברות בשביל קצר ונוח, ומכל מרפסת זווית חדשה ונוספת לסיפור.

מהמרפסת הדרומית נראים היטב העמקים הסובבים את שכם. העיר עצמה נראית בין שני הרים – הר גריזים והר עיבל, הלוא הם הר הברכה והר הקללה. שם למטה פגש אברהם לראשונה את הארץ. "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה". פרקים שלמים של התנ"ך התרחשו לרגלינו ומעוררים לחיים את ההרים הטובים הללו.

המרפסת הצפונית היא המרשימה מכולן. כאן, תחת עץ האלון הגדול, נפתח המבט אל מתלול כביר האדיר ובקעת תרצה. שם למטה שכנה תרצה המקראית, בירת ממלכת ישראל. סביב העיר שני ריכוזי מעיינות שופעים, מהגדולים בשומרון, ויחד עם האדמה המשובחת הם הפכו את הבקעה לגן עדן חקלאי. דמיינו את תרצה בירת ישראל בפארה וסביבה נחלים שוצפים ושדות מוריקים. כל כך יפה עד שזכתה לעמוד יחד עם ירושלים בפסוק אחד: "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָ‍ִם".

מראה בקעת תרצה משובצת שדות וכפרים והרי שומרון סביבה פשוט נהדר, אך הקסם הגדול מתרחש ימים ספורים בשנה, אז מצטרפים לתמונה הר תבור, הר מירון, רמת הגולן ורחוק ולבן מעל כולם – הר חרמון. בימים שכאלו הר כביר הוא המקום היפה ביותר בעולם.