מה שמר לאורך השנים על 30 העצים הללו?

תחושת מסתורין מיוחדת עוטפת את הנכנסים אל החורשה. מבט למעלה מגלה חופת צמרות ירוקת עד, גזעים משורגים נמתחים למעלה ושקט אמיתי מתגלה כאן. בין נחל שורק המתפתל מתחתינו והר איתן הנישא מעלינו מסתתר הסיפור שלנו. זהו סיפור על קדושה ומסורת, על ימים קדומים וימים חדשים, על מנזרים עתיקים, קברי שייח' עלומים וחורשת אלונים מסתורית.

ומיד עולה השאלה. למה ומדוע זכו 30 אלוני הענק הללו לחיי עולם? מי שמר עליהם? מה שמר עליהם?

מאז ומקדם שלט כאן נוף החורש הסבוך, וכיסה בשמיכה עבה ובלתי חדירה את ההרים. אט־אט, עם כניסת האדם למרחב, נעלם נוף זה ופינה את מקומו לנופים חדשים. טראסות חקלאיות החלו מדרגות את מורדות ההרים. גפנים, זיתים ועצי בוסתן ניטעו בהן, תפסו את מקומם של האלה והאלון ושינו לחלוטין את נוף ההר.

התחדשות // נעמי שמר

עֲיֵפוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת

פִּיק בִּרְכַּיִם לֹא מוּבָן

זוֹ שָׁעָה שֶׁלֹּא חוֹזֶרֶת

לְעוֹלָם – אֲבָל

בְּלִבְּךָ אַתָּה יוֹדֵעַ

שֶׁמֵּעֵבֶר לַפִּנָּה

אַהֲבָה חֲדָשָׁה

מַמְתִּינָה

אַחֲרֵי הַחַגִּים יִתְחַדֵּשׁ הַכֹּל

יִתְחַדְּשׁוּ וְיָשׁוּבוּ יְמֵי הַחוֹל

הָאֲוִיר, הֶעָפָר, הַמָּטָר וְהָאֵשׁ

גַּם אַתָּה, גַּם אַתָּה תִּתְחַדֵּשׁ

בְּגַנְּךָ פּוֹרְחִים לְפֶתַע

בְּעִרְבּוּבְיָה גְּמוּרָה

עֵץ הַחֲלוֹמוֹת

וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע

הִסְתַּכֵּל עַל כֵּלֶיךָ

שֶׁהַשְׁאָרַת בַּחֲצַר

הַפַּטִּישׁ, הַסֻּלָּם, הַמַּעְדֵּר

בְּמַסָּע שֶׁלֹּא נִגְמַר

בֵּין שְׂדוֹת הַצֵּל וְשָׂדוֹת הָאוֹר

יֵשׁ נָתִיב שֶׁלֹּא עָבַרְתָּ

וְשֶׁתַּעֲבֹר

שְׁעוֹן הַחוֹל, שָׁעוֹן חַיֶּיךָ

מְאוֹתֵת לְךָ עַכְשָׁו

לָמֵד-דָּלֶת, לָמֵד-הֵא, לָמֵד-וָו.

וכאן בצל עצי החורש בחרו לפני כ־1,500 שנים תושבי ההר הנוצרים להקים כנסייה. שרידיה של זו נראים עדיין בשטח בדמות מדרגות חצובות, גדרות אבן ומערה. מדוע נבנתה הכנסייה דווקא כאן איננו בטוחים, אך אולי קדושה קדומה כלשהי כבר שכנה בין העצים.

חולפות השנים, את תושבי ההר הנוצרים החליפו המוסלמים ואלו הקימו ממש כאן את מקאם שייח' עובייד – מנהיגם הרוחני. שם זה נשמר במקום ואת שרידיו של מבנה הקבר ניתן לראות עד היום בין העצים. המסורת הקדושה הזו היא אשר גרמה להגנה שלה זכו עצי המקום.

100 מ' מתחתינו זורם נחל שורק – גדול נחלי ירושלים אשר שמו מספר על גפנים משובחות שגדלו בסביבתו. מעברו השני של הנחל נראה מושב אבן־ספיר ותחתיו מנזר "יוחנן במדבר". מנזר זה היושב על מעיין יפה מנציח את מקום ההתבודדות של יוחנן המטביל שנולד וגדל בעין־כרם הקדומה. גם מנזר זה קדום וראשיתו בתקופה הביזנטית.

מבט שמאלה לכיוון צפון יגלה לנו את חורבות הכפר הערבי סטף, ששכן במקום זה עד מלחמת העצמאות. כמו רוב כפרי הרי ירושלים, התיישב הכפר בצמוד לשני מעיינות שופעים – עין סטף ועין ביכורה. מי המעיינות שימשו לשתייה, לכביסה ולהשקיית חלקות שלחין נרחבות במדרון. ובין שלל קדושי הכפר ניצב לו שייח' עובייד בלב החורשה המופלאה ומשקיף אל הכפר הציורי.

כאן בצל עצי החלומות הללו, על מצע העלים הרך, נאחל להרים, לנחלים, לשבילים ולעצים שיתחדש בהם הכול ויבואו להם וגם לנו ימים של צמיחה, ימים של פריחה, ימים של שמחה, ימים חדשים.