באופן די מפתיע, כמה מהפנינים הקולינריות הכי מיוחדות בארץ מסתתרות דווקא בתחנות דלק. "אלה פטיסרי" בעמק חפר או "לוצ'נה" במושב אמונים הן רק שתי דוגמאות לכך. אין ספק שניחוח בנזין ומרבד אספלט מנמיכים את מד הציפייה בכל הקשור לאווירה, כך שמפתיעה עוד יותר העובדה שמסעדת "ארטישוק" בעמק המעיינות הצליחה לרבע את המעגל. בכניסה אומנם תעברו בין משאבות סולר, אך כשתפסעו פנימה תגלו עולם קסום ופסטורלי – ויטרינה עמוסת קינוחים, טאבון שעובד ללא הפסקה וגולת הכותרת של המקום: מרפסת עץ מושקעת ועמוסה בצמחייה שפונה אל השדות המוריקים למרגלות הגלבוע.
אך אליה וקוץ בה, אמרתם עמק המעיינות – אמרתם טמפרטורות לוהטות, כך שההושבה בחוץ שמורה לשעות הערב או לחודשים מאוד מסוימים בשנה. למרות שהמתחם החיצוני שופע מצננים – עדיין מדובר בחום כמעט בלתי נסבל לשבת בו, ועל כן נכנסנו פנימה לתוככי המסעדה, שמעוצבת בחביבות אך לוקה באקוסטיקה מעט בעייתית.
כיאה לבית אוכל ששוכן בלב אזור חקלאי, המטבח מבוסס על חומרי גלם טריים ומקומיים ופועל בסגנון ה־Farm to Table, וגם היינות מתגאים בהיותם מיקב עמק יזרעאל.
פתחנו עם מאפה מהטאבון. היו הרבה מנות שקראו לנו כמו "פיצה נאן" (פיצה אפויה על מצע של קרם קארי קוקוס, עגבניות מיובשות, מוצרלה פרסקה ופלפל חריף) או "גינאצ'ה פוקאצ'ה" (פוקאצ'ה חמימה ושמנמנה עם שמן זית ועלי תבלין מהגינה שמוגשת לצד קוקוט שמנת חמוצה של פעם). בסוף הלכנו על "מאפה סביח" – שהיה וריאציה מעניינת על המנה האהובה: דמיינו שום קונפי, לימונים כבושים, אריסה, ליבת חציל קלוי, ביצה, סלסת עגבניות, טחינה, פטרוזיליה, כוסברה ונענע שטמונים היטב בתוך בצק לוהט מבפנים וחרוך היטב מבחוץ. ביס מסחרר שרק בשבילו שווה להיכנס לאוטו ולהרחיק עד לכאן.
לצידו ניסינו את סלט הדגל של המקום, הלוא הוא סלט "ארטישוק", שהורכב מחסה סלנובה, שרי, בצל סגול, פלפל קלוי, פטרוזיליה וכוסברה, גבינת פטה ופקאן סיני וכמובן פלחי ארטישוק א־לה רומנה. כל הרכיבים האלו, שלוו ברוטב ויניגרט הדרים, היו טריים ומעולים אבל איכשהו משהו בביחד שלהם לא עבד לנו.
המשכנו עם אגף הפסטות, או כמו שמכנים אותו בתפריט מלא־הדאחקות "טובלים באסי". את הפסטות מכינים במקום ומבין כל הסוגים – פטוצ'יני טריקולור, רביולי או שברי דפי אורז – הלכנו על הרדיאטורה שהתגלתה כבחירה מצוינת. כשמכינים את הפסטה הזו (שצורתה כרדיאטור בעל זרועות סימטריות) בחוסר מקצועיות, היא יכולה להיות קשיחה ומעצבנת או גרוע יותר: מבושלת בחוסר אחידות בין החלקים הדקים לעבים. אבל כשהבצק שלה טרי והיד שהכינה אותה יודעת מה שהיא עושה – אין צורה כיפית יותר. הרוטב נמזג בין החרכים ועוטף אותם, מסת הבצק משמעותית ומורגשת בכל ביס, ואין צורך להיאבק עם אורכים בלתי נגמרים שיגרמו לך להשפריץ רוטב על כל סביבותיך. לפסטה, ולמנות בכלל, לקח לא מעט זמן לצאת, וחבל שמקום שכל כך מבין באוכל נופל דווקא בחלק התפעולי.
ומה עם קצת משקה? כמו שאר התפריט גם פה מציעים משקאות ייחודיים כמו מיני גזוז בטעמי תות, פסיפלורה או תפוח אבל הם לא מיוצרים במקום אלא מוגשים בבקבוק, אז ויתרנו וביכרנו על פניהם לימונענע גרוס (היה אחלה) ושייק ירוק עם ספירולינה שקצת התקשינו לצלוח, ייתכן כי אנחנו לא שוחרי בריאות אמיתיים.
לקינוח דגמנו את "התפוח שנפל מן העץ", פאי תפוחים מתוק מאוד ואמריקני מאוד, עשוי תפוחי עץ מקורמלים וקינמוניים עם קראמבל חמאתי עשיר ומענג וללא טעמי לוואי שלעיתים מאפיינים את הפאי הזה.
בימי שישי ניתן לרכוש פה אוכל מוכן לשבת, חלות ומאפי שמרים ריחניים ובערבי חמישי המקום מתפקד כבר לפרקים. ואי אפשר לסיים בלי לציין את העובדה שלצד המסעדה פועלת כאן גם חנות טבע ובריאות גדולה ומרשימה שכוללת תוצרת אורגנית של חקלאי העמק: פירות וירקות, לחמים, ממרחים, סבונים, שתילים ועוד. ניתן כאן דגש למוצרים נטולי גלוטן או טבעוניים כמו גלידות אילו (ilo) המושלמות (חפשו אותן בשלל חנויות נבחרות) המבוססות על חלב קוקוס וסירופ אגבה. גלידה שלגמרי סוגרת פינה לקינוח פרווה, בלי להרגיש שהתפשרתם.
בדרכנו הביתה, מרוצים ומלאים, ניסינו להבין מה ארטישוק יותר – מעדנייה, מאפיה, בית קפה, מסעדה או בר – ואז הבנו שממש לא צריך. כי למה לבחור "או או" אם אפשר "גם וגם" (וגם?).
ארטישוק תחנת סונול, גן השלושה טלפון: 04-993-8895, כשרות רבנות עמק המעיינות | יש גישה לנכים
motzash.food@gmail.com
