הדירה: דירת שלושה חדרים משופצת להפליא, בבניין מפונפן במרכז העיר בין השוק למדרחוב, שעוברת בירושה בין כתבים.
ההיכרות: יוני ויובל הכירו בתקופה הקצרה החופפת ביניהם בגל"צ. היכרות שיוני מבקש להגדיר כמקצועית בלבד.
הפכים נמשכים: יובל, חילוני לחלוטין, לא חיפש לגור עם חרדים, אבל בעקבות העבודה והסיקור בירושלים נוצרו לו חיבורים עם חרדים מכל הגוונים. במשפחה הוא זכה לכינוי "דובר העדה החרדית", כשהוא תמיד מציג את נקודת המבט שלהם בוויכוחים. בהושענא רבה האחרון יובל חבט ערבות לראשונה בחייו, והוא לומד הרבה על היהדות ועל התורה בזכות יוני. ליוני לא מפריע להיות בסביבה לא שומרת שבת, ויובל גם ככה לא נשאר בדירה ברוב השבתות. על כשרות והפרדה בכלים הם כן מקפידים.
בישול: גרים בסביבה שיש בה המון אפשרויות לטייק־אווי, אז אין יותר מדי צורך בבישול. אם כבר, יובל הוא בנאדם של חביתות ופסטה, ויוני אוכל אחת ליומיים, אבל כשזה קורה מדובר בסעודה של ארבע חפיסות שוקולד (של יובל).
שטיפת כלים: יובל בדרך־כלל־ממש־משתדל לשטוף אחריו, אבל הדירה נסמכת על ההמצאה הגאונית של הכלים החד־פעמיים. השרה זנדברג, אם את קוראת את זה, דוני לכף זכות.
ניקיון: יובל היה מסוגל לחיות בזוהמה גדולה יותר, אבל יוני לא מגדיר את עצמו כחולה ניקיון, הוא בריא ניקיון. מרסס ספריי לבישום אוויר אחת לכמה דקות כשיש אורחים.
הווי: אם לתמצת, אז יוני הוא אדם של אינסטגרם ויובל אדם של טוויטר. נפגשים בדרך כלל רק מאוחר בלילה. "אנחנו לא מספיק בכירים בתקשורת כדי שתהיה לנו תוכנית רדיו של שעתיים, שתממן את הישיבות בבתי קפה בשאר היום".
בגדים: יובל הפך לכתב פוליטי רק בשביל הפריבילגיה של לבישת מכופתרות. הוא מצטלם הרבה, אז הוא צריך ללבוש חולצה חלקה, שלא תרצד. יוני מצידו, לבש חולצות חלקות מגיל 13 עד 21 ומיצה את החלק הזה בחייו. הוא לוקח את זה כ"כ ברצינות, עד כדי כך שהתלבט אם להיכנס לדירה בגלל גודל הארון בחדר.