כבר יותר מעשור שניקולס קייג' עובד מחוץ להוליווד. בראיונות הוא סיפר שלחץ ההפקות הגדולות היה לו קשה וגם שיתף פרטים על אודות אורח חיים פזרני שהכניס אותו לחובות. קייג', שתמיד היה שחקן אקצנטרי, מצא דרור והכנסה קבועה באינספור הפקות זולות שבהן הפגין בעיקר את סגנון המשחק המוחצן ולעיתים ממש ביזארי שלו.
עם הזמן, גם מעריציו הגדולים נאלצו להודות שהשחקן הכל כך המוכשר הזה ככל הנראה איבד את זה לגמרי והפך לפארודיה של עצמו. אבל לפתע, נס. או נכון יותר – "פיג". סרט הביכורים הקטן של הבמאי מייקל סרנוסקי הופיע משום מקום והעניק לקייג' את אחד מתפקידיו הטובים ביותר. תצוגת משחק שמזכירה לכולם שמתחת לכל הטירוף עדיין חי לו השחקן שקיבל את פרס האוסקר על תפקידו ב"לעזוב את לאס־וגאס".
קייג' הוא רוב, מתבודד החי בצריף מוזנח ביערות אורגון ומתפרנס מליקוט ומכירה של פטריות כמהין יקרות. מי שעוזרת לו בעבודתו היא החזירה המאולפת שלו שמסוגלת להריח את הפטריות הנדירות. לילה אחד נגנבת החזירה ורוב יוצא להשיב אותה בעזרתו של אמיר (אלכס וולף המצוין), צעיר מלוקק והלקוח המרכזי שלו.
חיפושיהם ייקחו אותם חזרה אל העיר פורטלנד ושם יתמודד כל אחד עם עברו ושדיו. אז יש לנו גבר מסתורי שיוצא למצוא את אלו שפגעו בחיית המחמד שלו. ג'ון וויק מישהו? זהו, שלא. די מהר מתברר ש"פיג" הוא סרט שונה בתכלית ממעשיית האקשן של קיאנו ריבס, ושאל לנו לפתח ציפיות לסרט נקמה מדמם. עם זאת, הדמיון הזה בהחלט אינו מקרי. סרנוסקי, שגם כתב את התסריט, יוצר כאן בכוונה תבנית דומה לז'אנר מותחן הנקמה האפל כדי לעשות שימוש יצירתי בכל הקונבנציות שלו – הן מבחינת מבנה הסרט וסגנונו הוויזואלי הלוטה בצללים והן מבחינת עיצוב הגיבור, העולם והדמויות הארכיטיפיות שמאכלסות אותו. סוג של הברקה.
מסעו של רוב לוקח אותו אל סדרה של תחנות מעברו, וכל אחת מקלפת ממנו עוד שכבה וחושפת עוד טפח ממי שהיה. במקביל, המרחב שבו מתנהל הסיפור נחשף אף הוא אט־אט, וממש כמו עולמם הנחבא של מתנקשי ג'ון וויק, מתגלה בפנינו עולם תחתון שלם ומרתק עם טקסים, היררכיות וקודים משלו (ולמרות שלא מדובר בסרט עם סודות גדולים, לא נספיילר ונחשוף כאן פרטים). גם אמיר, הסייד־קיק המלוקק ומי שנדמה עד אמצע הסרט כדמות שולית שעוד רגע תפנה את מקומה, זוכה לקשת סיפורית מפתיעה ומרגשת.
באמצעות שתי הדמויות הללו, שסיפוריהן השונים נשזרים זה בזה ומאירים זה את זה, יוצר סרנוסקי סרט ייחודי, מפתיע, עדין ומלנכולי מאוד העוסק באהבה, בתשוקות החיים האמיתיות ובאופן שבו אובדן משנה אותנו. ובנוגע לקייג', אי אפשר להתעלם מהדמיון שבין סיפורו של הכוכב הגדול שנעלם לשנים מאור הזרקורים, לסיפורו של רוב. ואולי החיבור האינטימי הזה, הוא שהצליח להוציא ממנו את אחת מתצוגות המשחק המאופקות, הכנות והמרגשות בקריירה שלו.
פיג ארה"ב 2021, במאי: מייקל סרנוסקי. 92 ד'