כבר לא "הבת של": שרה דיין חורכת את הרשת

הודעות הווטסאפ הקוליות ששלחה דודה נורית הלכו והצטברו אצל בני משפחת אטיה. הם האזינו להן שוב ושוב – ולא הפסיקו לצחוק מהסגנון הצבעוני והמצחיק שלה. אבל רק כאשר שרה דיין, בת־זוגו של לירון אטיה, נחשפה אליהן – הוחלט להוציא אותן לאור. התוצאה היא קליפ אנימציה ויראלי שיצרה דיין לאחת ההודעות, שבה דודה נורית מנסה לאחל מזל טוב לאחותה על הולדת הנכד, אבל לא זוכרת את שם האחיין שלה וגם לא האם מדובר בתינוק או בתינוקת. "אני מה זה הרוגה מהוויקאנד הזה בווגאס, נמחקתי אין לי כוח לעשות כלום", היא מסבירה.

גם כאשר אנחנו יושבות לריאיון, ודיין מספרת לי על גלגולו של הקליפ שפרש כנפיים והגיע לכל פלטפורמה אפשרית באינטרנט, אנחנו לא מצליחות להפסיק לצחוק. "הרעיון היה של לירון", היא מספרת, "זה מה שהוא עושה בחיים, הוא עורך וידאו ואפטר אפקטס (תוכנת אנימציה – קמ"מ). כשהכרנו, זה היה שיא הקורונה והיינו המון בבית שלו, באשקלון. על ההתחלה גם נכנסנו לבידוד ביחד. אז יצא שישבתי המון לידו וראיתי אותו עובד על התוכנה. די מהר זה ממש נדלק אצלי – ובטירוף. אמרתי ללירון שאני ממש מרגישה איך הגלגלים של המוח שלי עובדים, הם לא עבדו ככה מאז הבגרות במתמטיקה. זה משהו שלא קורה הרבה בחיים. כל הזמן רציתי לדעת עוד".

"גדלתי בסביבה מאוד קיצונית. ההורים שלי הכניסו אותי לגן שמדברים בו רק יידיש. הם רצו תמיד להיות שורה ראשונה בהכול, הכי טובים. גם בעבודה רוחנית"

אבל המשימה לא הייתה פשוטה – "אפטר אפקטס", התוכנה שדיין נדלקה עליה, קשה מאוד ללמידה. "לירון קורא לה 'תוכנה של א־לוהים' כי ממש אפשר ליצור בה יש מאין – מה שמדמיינים אפשר ליצור. אז כל השנה האחרונה אני צופה בקורסים וסרטונים והדרכות ביוטיוב, ויושבת 10־12 שעות ביום. ולירון גם היה המורה שלי, ישב איתי שעות, הדריך ולימד אותי. וזה הסתדר לי גם טוב מבחינת המקום שלי בחיים – הרגשתי שאני צריכה שינוי.

"הסרטון הספציפי של נורית נולד במהלך מבצע 'שומר החומות', כשהיו פה טילים על אשקלון. אחרי יום־יומיים שאני בחרדה מטורפת ולירון ישן בשלווה בממ"ד כי הוא אשקלוני ורגיל, ברחנו לצפון. היינו שם שבוע ומהשעמום הקשבנו להקלטות של נורית ונקרענו מצחוק. ואז לירון אמר לי 'בואי ננסה לעשות מזה סרטון'. ישבנו והתחלנו – בכמה ימים עשינו חמש שניות, ואז חזרנו הביתה והחיים המשיכו ועשיתי פרויקטים אחרים. לפני חודש וחצי נזכרתי בקליפ שהתחלנו והמשכתי אותו. זה לקח לי המון זמן אבל גם היה נורא כיף, כי זה פשוט הצחיק אותי וגם למדתי המון. אז ההצלחה פה היא כפולה – גם שאנשים אהבו וגם זו הייתה תמצית הלמידה שלי בשנה האחרונה".

אז יהיו עוד פרקים של נורית?

"ברור שיהיו, התחלתי לעבוד על הפרק הבא. כבר בחרתי הקלטה".

החמוד מהפיל הכחול

הקליפ של נורית הוא לא הסרטון היחיד שדיין יצרה וזכה לתהודה נרחבת. לפני מספר חודשים היא ערכה קליפ מצולם שלה ושל לירון שרים את שירו של אלביס פרסלי, I Can't Help Falling in Love with You. אבל בניגוד לקליפ של נורית – הסרטון של בני הזוג לא נועד לשעשע, אלא להעביר מסר.

לירון הוא גם סולן להקת "הפיל הכחול" (שמאחורי להיט הענק "יסמין"), להקה שהוקמה סביב המיטה שבה אושפז בבית לוינשטיין, אחרי שתאונת סקי הפכה אותו למשותק בפלג גופו התחתון. "מבחינתי היה בקליפ הזה משהו אידיאולוגי. לצאת עם מישהו בכיסא גלגלים היה מאוד חדש גם לי וגם לסביבה שלי והרבה לא הבינו אותי. קיבלתי הרבה תגובות 'לא חלקות'. הרימו גבה, שאלו 'מה את עושה'".

"כשהקלטנו את השיר לא חשבנו על קליפ או לצלם את עצמנו. אבל עם הזמן הבנתי שחשוב שיראו זוגות כמונו. ואם זה יעזור למישהו או למישהי בעולם – אני את שלי עשיתי"

לא פשוט לשמוע את זה כשאת בזוגיות חדשה.

"אני בנאדם שלא אכפת לו מה אומרים, בטח כשזה קשור לזוגיות או למי שאני מוצאת בו עניין. יותר עצבן אותי שיש נורמה חברתית כזו. אבל יש המון שזה כן משנה להם. גברים ונשים מדהימים עם נכות כזו או אחרת שכביכול כמעט אין להם סיכוי למצוא זוגיות.

"כשאני יוצאת עם לירון החוצה, ברחוב או במסעדות, אני לא מפסיקה לקבל 'כל הכבוד לך' ו'איזה יופי', מול הפנים שלו. ולפעמים אני הולכת איתו ומישהו מנסה להתחיל איתי. לאנשים ממש לא מסתדר בראש שאנחנו יחד".

איך הכרתם?

"לפני כמה שנים חברה שלי השמיעה לי את האלבום האחרון שלו, שהוא עשה לבד. ומאוד־מאוד אהבתי, למרות שלא ידעתי מיהו. עד שיום אחד התגלגל אליי סרטון הדסטארט שהוא עשה, וחיברתי פנים לקול. רק שנתיים אחר כך ראיתי פתאום תגובה שלו בפייסבוק, ואמרתי 'יא, זה החמוד הזה מהפיל הכחול', אז שלחתי לו בקשת חברות ותוך זמן קצר הוא שלח לי הודעה 'איזה תמונות יפות את מצלמת'. ופתאום מהודעה היו לי ממש פרפרים בבטן. מכאן הכול התגלגל נורא מהר.

"כשהקלטנו את השיר הזה לא חשבנו לעשות לו קליפ, ובטח שלא לצלם את עצמנו. לירון הוא בנאדם ששונא להצטלם. אבל ככל שעבר הזמן עלה בי הרעיון לעשות את הקליפ ולהוציא אותו כי זה נראה לי חשוב, שיראו דברים כאלה, זוגות כמונו, לנרמל את זה. ואם זה יעזור למישהו או למישהי בעולם – אני את שלי עשיתי".

ואיך הגעת לשירה, גם בהשפעת לירון?

"לא, האמת היא שמאז שהייתי נערה מתבגרת לימדתי את עצמי לנגן על גיטרה וליוויתי את עצמי בשירה. אבל זה אף פעם לא היה מול אנשים, תמיד בהרכבים קטנים, נגיד מול חברות, לא חשבתי להיכנס לאולפן ולהקליט. אבל עכשיו בתקופת הקורונה כשהיינו בבית, וללירון יש פה אולפן הקלטות, הוא הציע שנעשה קאבר, הסכמתי, וזה היה לי מאוד חדש להקליט את עצמי ולשמוע את עצמי שרה – זה כיף".

וגם הקליפ הזה הצליח מאוד.

"זה הצליח הרבה יותר ממה שחשבנו, ויש רגעים שבהם היה לי ממש קשה. זה היה מאוד אינטימי. אני גם זו שערכתי אותו, אז שמתי ממש את הלב שלי בפנים, ולא חשבתי שכל כך הרבה אנשים יראו אותו".

"הייתי שומעת משתתפים בתוכנית ריאליטי שאמרו 'עברתי שם תהליך', ותמיד חשבתי שזה לא אמין. אבל עברנו תהליך כמשפחה. דיברנו על דברים שאחרת לא היינו מדברים עליהם"

פיצוץ כפול

החשיפה, יש לציין, לא זרה לה. דיין (24) היא בתם הבכורה של נועה ירון ויובל דיין, שבמשך יותר משני עשורים נחשבו לפרזנטורים של החזרה בתשובה. שניהם הגיעו מלב הברנז'ה התל־אביבית, חזרו בתשובה יחד, עברו לבית־שמש ושם גידלו את שבעת ילדיהם. דיין האב הפך להיות מנהיג רוחני וצבר פופולריות עצומה בקרב חוזרים בתשובה, בזמן שירון גידלה את הילדים והעניקה מערך תומך לפועלו של בעלה, וכן פרסמה ספר מצליח, "מקימי".

אלא שעם השנים החלה האידיליה להיסדק. ובדוקו‏־ריאליטי "יס מן", ששודר בשנת 2019, חשפו השניים כי התגרשו שנה וחצי קודם לכן, וכי דיין גם הפנה את גבו לאורח החיים הדתי.

דיברת על הקושי בחשיפה בקליפ שלך ושל לירון, אני מניחה שזה נכון מאוד גם להשתתפות שלך ב"יס מן", שתיעדה את הקרביים של הגירושין של ההורים. הם התייעצו איתכם, הילדים, לפני שהמצלמות נכנסו הביתה?

"הם התייעצו, כן. אני יכולה להגיד שחלקנו אמרנו לא וחלקנו כן, אבל ההחלטה נעשתה. ההורים שלי אנשים מוכרים, וגם היו מוכרים מאוד כזוג. אבל כשהם התגרשו רק הסביבה הקרובה ידעה, וב'יס מן' הם הוציאו את זה החוצה. בעצם עברנו שני פיצוצים – הגירושין והחשיפה שנה וחצי אחרי.

"פעם הייתי שומעת אנשים שהשתתפו בתוכנית ריאליטי ואמרו 'עברתי שם תהליך', ותמיד חשבתי שזה חרטא, שזה לא אמין. אבל דווקא כן עברנו שם איזשהו תהליך בסדרה הזו, כמשפחה. כן דיברנו על דברים שאחרת לא היינו מדברים עליהם. פשוט הושיבו אותנו ואמרו לנו 'תדברו על זה'. היו רגעים נחמדים ורגעים מאוד קשים, במיוחד כשזה יצא החוצה והיו הרבה מאוד תגובות. בעיקר כלפיי וכלפי אבא שלי".

הסיבה לתגובות השליליות נבעה מהעובדה שגם היא, כמו אביה, יצאה בשאלה והצהירה על כך באופן גלוי בתוכנית. "אבא ואני דיברנו על דברים שקרו לנו בעבר, כשהיינו דתיים, ואנשים לא אהבו לשמוע את זה. קיבלתי המון הודעות שאם הייתי נותנת לך לקרוא אותן היית מזדעזעת".

ציפית לזה?

"לא, אבל ידעתי שיהיה איזשהו משוב שלילי. קיבלתי גם המון תגובות תומכות, וזה היה כיף. אני לא מתחרטת, אמרתי שם את מה שהיה לי להגיד, זה כנראה שווה את הרגעים הקשים יותר".

 "באיזשהו מקום אני חושבת שאף פעם לא באמת האמנתי לאבא שלי. הוא היה שם, אבל כנראה הרגשתי את הספקות שלו. מול אמא זה היה הרבה יותר קשה. היא נתנה את החיים שלה, ממש, כדי להציל אותנו מהעולם"

אי אפשר לעצור

תהליך היציאה בשאלה של שרה היה הדרגתי מאוד, וכלל גם גירושין מבעלה – שנישאה לו בגיל 17 וחצי – אחרי שלוש שנות נישואין. "ההורים שלי ואני למעשה התגרשנו בהפרש של חודשיים".

הכרתם בשידוך?

"היינו אז מאוד חרדים והוא היה גדול ממני בשמונה שנים. איכשהו הוא מצא את המספר שלי והתחיל איתי, זה היה משהו מאוד לא אופייני לחברה, והתרגשתי מאוד. הייתי אז ילדה והוא מאוד רצה להתחתן אז אמרתי בסדר. אבל זה היה מאוד לא מתאים".

איך אמא ואבא הגיבו לנישואין המוקדמים?

"הם לא היו מאוד בעד אבל גם לא מאוד נגד. הם היו מבולבלים. מצד אחד הרבה חברות שלי התחתנו, זה היה מאוד נפוץ, ומצד שני עמוק בפנים הם ידעו שאני עושה טעות. אחרי הגירושין הייתה תקופה שמאוד כעסתי עליהם, ושאלתי 'למה לא עצרתם אותי? הייתי ילדה'. אבל הם אמרו שאי אפשר היה לעצור אותי, שהייתי מאוד עקשנית. וקיבלתי את זה".

על תהליך היציאה בשאלה שהתבשל באותן שנים היא מדברת במונחים דרמטיים. "זה ממש לשנות את עצמך. אני חושבת שהתהליך הואץ בשנה האחרונה שהייתי נשואה. הורדתי את כיסוי הראש והתחלתי ללכת במכנסיים. עדיין הייתי חרדית אבל ליברלית יותר. ואז גם קיבלתי את האומץ להתגרש. ואחרי שהתגרשתי הכול היה נורא מהר – מאישה חרדית שגרה ביישוב ונשואה ועובדת בצהרון, תוך חודש עברתי לתל־אביב והתחלתי לעבוד כברמנית באיזה בר בדיזנגוף עם גופיות והכול. ואני אפילו לא מבינה מה קורה סביבי, לא מבינה מי אני, או איך זה שגברים מסתכלים לי בעיניים".

איך את מסבירה את המעבר המהיר הזה שבחרת בו, מקיצוניות לקיצוניות?

"אני פשוט כזו. זה מתבטא בהכול. גם החתונה, גם הגירושין – הכול בקצוות. גם גדלתי בסביבה מאוד קיצונית. ההורים שלי חזרו בתשובה ואז נולדתי ומיד הכניסו אותי לגן שמדברים בו רק יידיש, כשהם עצמם לא דיברו מילה יידיש. הם פשוט רצו תמיד להיות שורה ראשונה בהכול, הכי טובים. גם בעבודה רוחנית הם חשבו מה המקום הכי קיצוני – והחליטו ששם הם צריכים להיות. אז אני חושבת שזה מאוד השפיע. ואחרי הקיצון בדת הייתי צריכה ללכת לקיצון השני כדי להבין איפה האמצע. רק עכשיו, שלוש שנים אחרי – שבו אין דבר שלא ניסיתי – אני מתחילה להבין איך לאזן".

איך עבר התהליך מול ההורים שלך?

"זה היה לא קל, אבל בעיקר מול אמא שלי דווקא. באיזשהו מקום אני חושבת שאף פעם לא באמת האמנתי לאבא שלי. הוא היה שם, אבל כנראה באותה תקופה כבר הרגשתי את הספקות שלו. מול אמא זה היה הרבה יותר קשה. היא נתנה את החיים שלה, ממש, כדי לבנות את החלום שלה, וגידלה אותנו בצורה מאוד מסוימת כדי להציל אותנו מהעולם, כפי שהיא האמינה. אז זה היה ממש לשבור לה את הלב. עשיתי את זה מאוד בהדרגתיות, עוד קצת ועוד קצת.

"אמא גם עברה תהליך מאוד קשה של שחרור. כי זו לא רק אני שיצאתי בשאלה, זה גם אבא שלי, ואז עוד אחים שלי. ופתאום הבית שינה צורה. והיא לא יכלה לשלוט בזה. אבל אני חושבת שהיא עשתה תהליך מדהים. כי היום אנחנו יכולים לבוא לארוחת שבת, ויהיו חלות ושירי שבת בסלון – ובחדר השני תהיה מחששה. והיא מקבלת הכול ואפילו באה לשֶבת איתנו לפעמים. היא עשתה את השינוי הזה כדי שנמשיך להיות מאוחדים, כמשפחה".

אז הקשר עם אמא טוב היום. ועם אבא?

"היום טוב, היו עליות ומורדות".

היה כעס כשהוא עזב את אמא?

"תראי, אני הבכורה ואף פעם לא ראיתי את זה כך. אני מכירה את ההורים שלי הכי הרבה שנים ואני יודעת שזוגיות זה שני אנשים. הייתי שם בתקופות הכי קשות שלהם עם מודעות של ילדה גדולה שמבינה מה קורה. היה לי ברור שזה משהו שצריך לקרות וטוב שזה קורה, כי הם לא היו במקום טוב כבר הרבה זמן. וכן, ברור שהיה קשה, אבל עכשיו בסדר – והוא כבר התחתן עוד פעם".

לצד העליות והירידות, הקשיים והתסכולים, דיין מעידה שגדלה בבית שהיה בו הרבה מאוד הומור. "ההורים שלי הם שניהם אנשים מאוד כריזמטיים, תופסים הרבה מקום בכל חדר שהם נכנסים אליו ומאוד מצחיקים".

את מרגישה שאת דומה להם?

"כן ולא קלאסי. אני מאוד שקטה, אדם של מאחורי הקלעים. אני לא אוהבת לדבר ולא אוהבת שיראו אותי. אז בקטע הזה אני ממש הפוכה מהם. אבל אני גם דומה להם בהרבה דברים – פשוט בווליום נמוך יותר".

את יוצאת לחיים עם הרבה כישורים – למדת צילום, עכשיו את גם עורכת אפקטים, את שרה. מה החלום שלך?

"אני לא כל כך ממוקדת, יש לי המון־המון חלומות. החלום הגדול הוא לעבוד מהבית, לייצר תוכן ולהרוויח הרבה כסף", היא צוחקת, "פעם היו לי המון חלומות על צילום, לצלם למגזין 'ווג' למשל, אבל עכשיו קצת ירד לי מזה. במוזיקה אין לי הרבה חלומות, עליתי עם לירון להופיע לפני כמה שבועות בפני אלף איש, ביצענו את הקאבר שלנו בהדרן, אבל סבלתי מכל רגע. אז את זה לא אעשה שוב. מבחינת אנימציות אני רוצה לעשות עוד קליפים, רוצה לעשות תוכן, ואם אפשר שגם יהיה מצחיק".