הדירה: חדר 208 בגדוד גפן, בה"ד 1, החדר הכי ביתי בפלוגה, לטוב ולרע*. הידוע גם בכינויו "החדר הטוב" (כינוי שרק שאנחנו מכירים בו).
היכרות: לפני ארבעה חודשים בתחילת קורס קצינים קרביים בבה"ד 1, שהסתיים אתמול. צוערים שבעל כורחם נקלעו לאותו חדר קטן ועם הזמן הפכו לחברים.
שכנים: חדר 206, החצי השני של הצוות שלנו בקורס. שבעה צוערי חי"ר שבטוחים שהם יותר מוצלחים מאיתנו, ולמרות זאת, הם אחלה אנשים.
בישול: אוכלים בחדר האוכל. לביא בדרך כלל מביא אוכל לחבר'ה שלא מספיקים להגיע בזמן, כאחד שמקפיד באדיקות להגיע לשם, תמיד מתקשרים אליו. הוא גם זה שתמיד שוטף את הכלים. מעבר לזה, החדר שלנו מתמחה במנות גורמה של טונה, טחינה ומנות חמות ואפילו נחשב למקור הרשמי לקפה שחור בפלוגה ג'.
שבתות: די זהות כל פעם, הדתיים קמים לתפילה על הבוקר, והשאר משלימים שעות שינה עד עשר, ואחר כך כולם נפגשים לארוחת בוקר משותפת של קורנפלקס עם חלב, ממיטב מבחר השק"ם.
וידוי: לאחד מדיירי החדר יש בעיית נחירות כרונית חמורה, ולא פעם השתקנו אותו עם כפכף לראש בזמן שישן.
חפץ מיוחד: סודה סטרים פרטי – כיאה לקצינים לעתיד, מתקן שהציל אותנו בלילות לבנים במהלך הקורס.
מקלחות: עומר מתקלח הכי הרבה זמן, ובפער, אבל משתדל להיכנס אחרון כדי לא לעכב. השותף שלא הצטלם שר הכי הרבה, ומרוב שהוא נהנה אין לנו את הלב לספר לו שזה לא הולך לכיוון של למלא את קיסריה.
ניקיון: החדר רוב הזמן נקי למסדר הבוקר. לא מתעסקים עם המפק"צ, וגרוע יותר, עם הרס"ר.
בגדים אחד מהשני: רוב הזמן על מדים, אבל לוקחים לפעמים, הכי בולט זה חבר מגבעתי שהסתובב כל הקורס עם חולצה של חבר מסיירת גולני.
*השותפים שלא בחרנו: תופעת הלוואי של להיות החדר הכי ביתי בפלוגה.
