שלושים מיזמים חברתיים התכנסו שלשום (שני) ליום מיוחד מטעם "קרן שותפות", התומכת במיזמים נבחרים בעלי חזון משותף: להציע פתרונות חברתיים לסוגיית החיים המשותפים במדינת ישראל.
לא מדובר רק על חיים משותפים במובן הפוליטי או הדתי, אלא על שילוב במובן רחב יותר, רב קהילתי. בישראל קיימים מיזמים רבים שפועלים לשם אותה מטרה אלא שהם פועלים באופן שמתמקד בדרך כלל בין שתי קבוצות: ערבים ויהודים, חילונים ודתיים וכדומה. החידוש של "קרן שותפות" הוא תמיכתה בפיתוח מיזמים שמבקשים לקרב בין מספר רב יותר של קבוצות.
זהו הכנס השני שמקיימת הקרן שנוסדה לפני כשנתיים. המילה שחזרה על עצמה הכי הרבה בין הדוברים היא "דחיפות"; כלל המשתתפים הסכימו על כך שסוגיית החיים המשותפים היא סוגיה מרכזית, חיונית והכרחית אשר נהייתה יותר ויותר קריטית להמשך קיומה של מדינת ישראל.
מנהלת הקרן, לני מילוא, נשאה דברים על חשיבות הפעילות למען חיים משותפים, לפני שהזמינה לבמה את פרופסור עירן הלפרין, מומחה בפסיכולוגיה שהעביר הרצאה בנושא. בהמשך, נערכו סדנאות שונות למשתתפים, כאשר כל סדנה הועברה על ידי זוג מיזמים הנתמכים על ידי הקרן.
"קרן שותפות" הוקמה מתוך רצון של מספר קרנות פילנתרופיות לקדם את תחום החיים המשותפים בין כלל הקהילות בחברה הישראלית, תוך שמירה על ייחודה של כל קהילה.
בדרך כלל, קרן המעוניינת להשקיע כספים בעמותות או בארגונים ללא מטרות רווח, מפרסמת קול קורא ובסוף התהליך מחליטה הקרן באיזה ארגון או עמותה לתמוך. "קרן שותפות" מאפשרת למעשה למספר קרנות לאחד את כספי התרומות שלהן בסל משותף ולחלק אותם יחד למיזמים שונים, במקום שכל קרן תעבוד בנפרד.
בשנה הראשונה ל"קרן שותפות", הצטרפו אליה חמש קרנות: קרן לאוטמן, קרן בלום, קרן גנדיר, קרן ברכה וקרן ריין. בתחילת השנה הנוכחית, הצטרפו שתי קרנות נוספות, קרן מטר וקרן נדב. כל מנהלות הקרנות הן נשים. שרון, מנכ"לית קרן בלום אומרת כי "זה לא מובן מאליו שקרנות משתפות פעולה בצורה כזו, שכן לעיתים יותר קרובות, קרנות פילנתרופיות פועלות לבד או עם שותפים ממגזרים אחרים – ממשלה, חברה אזרחית, וכו'. בסופו של דבר, לכל קרן אג'נדה משלה, אולי זה שינה משהו שכולנו נשים" היא אומרת בחיוך.
על מנת להבין טוב יותר את מטרת הקרן, שותפו הנוכחים בכנס בתמונת המצב בחברה הישראלית: מרבית הקהילות בישראל חיות בנפרד זו מזו, מחנכות את ילדיהן במערכות נפרדות ואף ניזונות מכלי תקשורת מגזריים, וכן צורכות תרבות שונה. דבר זה יכול להיות מקור לשסעים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. בהיעדר מגע והיכרות מעמיקים, עשויים חברי הקהילות האחרות להיתפס כמאיימים על עצם זהותם של השונים מהם. לני מילוא, מנהלת "קרן שותפות", אומרת כי "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה חברתית חדשה, השואפת לפעול לטובת החיבור בין הקבוצות".
עירן הלפרין הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ומייסד מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. בדבריו הרחיב הלפרין על דבריה של מילוא והסביר כי אירועי האלימות במהלך מבצע "שומר החומות" שהתחוללו בעיקר בערים המעורבות, הם אירועים משמעותיים בכל הנוגע לאפשרות לחיים משותפים. הוא סבור שנכונות האזרחים הערבים בישראל להשפיע על מה שקורה במדינה היא גבוהה. במקביל, לדבריו מתרחשת ירידה בשיח בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הלפרין הסביר עוד כי לפי מחקרים, חיבור בין קבוצות שונות יכול להתקיים אך ורק על בסיס חיזוק וביטחון של זהויות בנפרד ולא על בסיס יצירת זהות משולבת חדשה.
חיבורים בין נשים ובין מסורות
מנכ"לית הקרן הבריטית "קרן בלום", שרון דויטש-נדיר שיתפה כי בכל שנה מתקבלות כ-200 מועמדויות לכל קול קורא. אך עם תקציב מוגבל של תרומות ורשימת קריטריונים, ניתן להעניק סיוע רק לכמה בודדות. בכל שנה, כחמישה עשר מיזמים מקבלים תמיכה מקרן שותפות.
מנכ"לית הקרן הישראלית "קרן לאוטמן", יעל נאמן, ציינה כי "קרן שותפות נועדה לסייע ולחזק את החברה האזרחית בעשייה מקורית חדשנית ויצירתית של חיים משותפים. מענקים למיזמים בראשית דרכם מתחומים מגוונים יסייעו לצמיחת המיזמים אך גם ליצירת רשת של עשייה בתחום. הלוואי שנראה במדדים שונים שיפור בהבנת החשיבות של הנושא".
אחד המיזמים המוצגים בכנס קרן שותפות הוא: "סטודיו משלך". זהו סטודיו לאומנות בירושלים, המעודד נשים דתיות יוצרות לפתח קריירה באמנות למרות חסמים חברתיים בהם הן נתקלות. מטרת המיזם היא לעזור לנשים מקהילות שלא נחשפות לאומנות, להתפתח ולפרוח בעזרת כלי זה. "יש בסטודיו נשים שמייצרות אמנות בסתר", תיארו שותפות המיזם, ציפי מזרחי ויעלה חזות. "נשים אמניות לא מקובלות בקהילות סגורות – מדובר בבעיה שנפוצה לא רק בקהילה החרדית אלא גם בקהילה הערבית למשל". מזרחי, מייסדת ומנהלת הסטודיו, מסבירה כי "דרך האומנות, ניתן להביע דברים שאי אפשר להגיד עם הפה".
יעלה וציפי פיתחו יחד גם מיזמים מקבילים לסטודיו. למשל, הן יזמו אירוע המאחד נשים משלושת הערים המעורבות ביותר – חיפה, לוד וירושלים, לפרויקטים משותפים בנושא מנהיגות נשית דרך אומנות. תערוכה שהוצגה במתנ"ס בלוד גרם לאמנית מלוד לפתוח את הגלריה הראשונה בהיסטוריית העיר. "זה לא שלא הייתה בכלל תרבות בלוד אבל צריך להבדיל בין בידור לתרבות", אומרת ציפי, "אנחנו מחפשות מקום המעודד שיח רב-תרבותי דרך אמנות ולא בידור".
מיזם נוסף הוא BLEND.AR – מיזם המבקש ליצור אינטראקציה פיזית ולשונית בין יהודים וערבים. סטודנטים יהודים, חילונים ודתיים, מוזמנים לצאת למסע של בין 3-4 שבועות לאבו גוש וליישובים ערבים אחרים, במטרה לחוות חיים משותפים. לעתים, הם אפילו חווים את עולם התעסוקה בחברה הערבית ועובדים למשל בבתי קפה שכונתיים.
דוגמא נוספת למיזם ייחודי המשתייך לקרן שותפות נולד מתוך הקהילה האתיופית בישראל. "מתגלה" היא יוזמה למפגשי נשים בלילות ירח מלא, בהמשך למסורת הנשית בקהילה האתיופית. במפגשים הללו משלבים בין מדיטציה ושיתוף בסיפורים אישיים על מנת ליצור תמיכה נפשית בין נשים. המיזם ממוקם בגדרה אבל הוא פתוח לנשים מכל רחבי הארץ. מסורת זו של נשות הקהילה האתיופית, קשורה לתודעת המחזור הנשי. על פי המסורת, במשך חודש לאחר הלידה, נשים בקהילה האתיופית שוהות במקום מיוחד ומסביבן נשים אחרות מהקהילה המסייעות להחלמתה של היולדת ובטיפול ברך הנולד.
"אנחנו מרגישים יותר מתמיד בתקופה זו את הנחיצות לקדם נושאים חשובים אלה", סיכמה מילוא את הכנס למחרת, בפוסט בפייסבוק. "המשימה שעומדת בפנינו היא דחופה ומורכבת".
