בספטמבר האחרון הוכיחה לינוי אשרם בת ה־18, ש־11 שנות האימונים האינטנסיביים שלה מבוקר ועד לילה לא היו לשווא. באליפות העולם שנערכה באיטליה, אשרם ניפצה את תקרת הזכוכית והפכה לישראלית הראשונה אי פעם שזוכה במדליית ארד ועולה על הפודיום במקצוע הקרב־רב.
החודש המשיכה אשרם להצדיק את תואר הכוכבת העולה של הספורט הישראלי, לאחר שזכתה במדליית זהב בתרגיל הסרט ובארד בקרב־רב, במסגרת טורניר גביע העולם שנערך בסופיה, בולגריה. "זו הייתה תחושה מטורפת לזכות במדליה עבור המדינה באליפות העולם", משתפת אשרם, "ברגע שהבנתי שזכיתי התחלתי לבכות מהתרגשות, המאמנות שלי היו מאושרות וחיבקו אותי. אני כל כך שמחה שהצלחתי לעשות היסטוריה והוכחתי לעצמי שכל העבודה הקשה שהשקעתי שווה את הכול".
החיבור של אשרם לעולם ההתעמלות החל בגיל שבע, כאשר הייתה ילדה היפראקטיבית שהוריה שלחו אותה לחוג התעמלות קטן כדי שתוציא בו קצת מרץ. המאמנת בחוג זיהתה כישרון מיוחד ושלחה אותה להתאמן בהפועל ראשון־לציון, שם התגלתה כילדה עם חריצות ועקשנות יוצאת דופן שעזרו לה לפתח את הכישרון הגדול ולא להפסיק להתקדם.
"במשך השבוע אני כמעט לא רואה את הבית, המשפחה והחברים, אבל אני לא מתייחסת לזה כמשהו קשה", היא מודה, "אני עושה הרבה ויתורים לאורך השנים – אם זה לימודים, טיולים בבית ספר ועם המשפחה, אבל אני לא מרגישה שאני מפסידה משהו, כי אני עושה דבר שאני מאוד־מאוד אוהבת. אני אסירת תודה שזכיתי להכיר את הענף הזה ושאני מתחרה בו".
"העפתי את הקביים"
אשרם החלה להשתתף בתחרויות בינלאומיות כשהייתה בת 12. היא זכתה במדליות באליפות אירופה לנערות ב־2014, ובשלוש השנים האחרונות הצטרפה לסבב הבוגרות. ב־2015 זכתה במדליית זהב בגרנד פרי בברנו, צ'כיה, והפכה למתעמלת הישראלית הצעירה ביותר לעשות זאת. ב־2016, בעקבות פציעה של נטע ריבקין שייצגה אותנו בשלוש האולימפיאדות האחרונות, השתתפה לראשונה באליפות אירופה שהתקיימה בחולון וסיימה במקום השמיני.
במרץ של השנה שעברה היא נפצעה במיניסקוס, עברה ניתוח, ולמרבה ההפתעה החלימה מהר מהצפוי וחזרה בזמן לאליפות העולם, שבה כאמור עשתה חיל. "אני תמיד מאמינה ותמיד אופטימית שאני יכולה לעשות הכול", היא מסבירה, "אחרי הפציעה הייתי בהלם אבל מיד החלטתי שאני לא עוצרת. למחרת הניתוח כבר העפתי את הקביים וחודש אחרי כן כבר השתתפתי בגביע העולם בטשקנט ולקחתי מדליית ארד בחישוק".
חודש לאחר מכן זכתה אשרם גם בשתי מדליות ארד ראשונות באליפות אירופה שנערכה בבודפשט, בתרגילי החישוק והאלות; זכתה בחמש מדליות זהב במכבייה ובמדליות נוספות בגביע העולם בפולין ובגביע העולם בקאזאן. בנוסף למדליית הארד היוקרתית בקרב־רב, זכתה אשרם באליפות עולם באיטליה במדליית ארד נוספת, בתרגיל הסרט, וסיימה רביעית בתרגיל הכדור ושישית בחישוק.
"זה היה מטורף לצאת מהמלון אחרי התחרות. המון אנשים ניגשו אליי, הצטלמו וביקשו חתימות", היא נזכרת, "אני שמחה שבזכות ההצלחה שלי יש הרבה יותר מודעות והכרה לענף, דבר שהוא חשוב מאוד. אני מקבלת עכשיו המון חום ואהבה מאנשים, כשאני הולכת ברחוב אנשים מברכים אותי, וזה מחמם לי את הלב. נחמד לדעת שיש כל כך הרבה אנשים שתומכים בי".
לפני כל תרגיל, לינוי אומרת לעצמה את תפילת שמע ישראל. "התחלתי בזה מאז שאני מתחרה בתחרויות הגדולות. אני מרגישה שזה עוזר לי, נותן לי כוח, מרגיע אותי ואומר לי שאני מסוגלת להצליח ושהכול יהיה בסדר".
איך הרגשת כשראש הממשלה בירך אותך בטלפון?
"שמחתי לדעת שראש הממשלה מודע לכל העניין. התרגשתי לשמוע אותו מברך אותי ואומר לי שהוא גאה בי ושהבאתי גאווה למדינה. פתאום הבנתי כמה ההישג שעשיתי מיוחד והיסטורי".
הופתעת מקבלת הפנים החגיגית שעשו לך כשחזרת לישראל?
"ידעתי שתהיה קבלת פנים, אבל לא שיצלמו את זה בשידור חי ושיהיה כזה אירוע. המשפחה שלי וכל החברות באו וזה היה מאוד מרגש".
את לוקחת גם פסק זמן לטייל או לבלות?
"אחרי אליפות העולם המשכתי לטייל עם המשפחה לעוד שלושה ימים באיטליה, ואחרי יום וחצי הגוף כבר התחיל לצעוק שהוא רוצה לחזור ולהתאמן".
עם כל האהדה מסביב, את מרגישה גם ממד חדש של לחץ?
"יש גם ממד מלחיץ בכל זה. עכשיו הרבה אנשים יודעים מי אני, רף הציפיות הרבה יותר גבוה, אבל לא אתן לזה לפגוע בי, אלא רק להרים אותי ושייתן לי כוח להמשיך".
עד כמה היה קשה לחיות בתוך שגרת האימונים המפרכת?
"אני כבר רגילה לזה. בסוף כל תחרות, אם היא הסתיימה בצורה חיובית, יש כמה דקות שאני מרגישה טוב ושמחה שביצעתי את התרגיל נכון, ומהר מאוד אני יורדת לקרקע. אני לא נותנת לעצמי להרים את האף ולהרגיש שעשיתי הישג מרשים, זה רק יפגע בי. להפך, אני חוזרת מהר לעבוד כדי להמשיך להצליח".
עד כמה קשה לך לשמור על משטר תזונה קפדני?
"כמו כל ספורטאי, גם אני צריכה לשמור על תזונה נכונה, לשמור על המראה ולא לאכול כל מה שאני רוצה".
אשרם, בת לאם ממוצא יווני ואב ממוצא תימני, היא המתעמלת האמנותית היחידה בישראל כרגע שאיננה ממוצא מזרח אירופי. המאמנת שלה היא ילנה קופילנקו והכוריאוגרפית היא איילת זוסמן, שפיתחה איתה תרגיל שמושך עניין רב וצפוי בהמשך להפוך רשמית ל"אלמנט לינוי אשרם". "עוד לא הגשנו את התרגיל לאישור, אבל זה יקרה בקרוב", היא מסבירה, "מדובר בתנועה שבה אני מסובבת את החישוק על האף והסנטר. אחרי שראינו איך מתלהבים מזה ושבנות אחרות מנסות לחקות את האלמנט, החלטנו לרשום אותו על שמי בצורה רשמית, מה שיעניק לי נקודות דירוג".
מה המטרות הבאות שלך?
"המטרה הגדולה שלי היא להגיע למשחקי טוקיו 2020, ובדרך לעבור בהצלחה דרך אליפויות אירופה, עולם, הגרנד פרי והתחרויות הגדולות".
מודל לחיקוי
ההישג של אשרם באליפות העולם הקנה לה מענק של 60 אלף שקל מקרן המשותפת לוועד האולימפי, הטוטו ומשרד התרבות והספורט וחשוב מכך – היא נכנסה לסגל הזהב של הוועד האולימפי, המקנה לה משכורת בסך 8,500 שקל בחודש. "אני מקבלת הרבה עזרה ותמיכה, אבל עדיין חסר לנו אולם שמתאים לקריטריונים של תחרויות גדולות, מבחינת גובה וסוג משטח שמונע פציעות וקיים בכל מקום אחר באולם".
לאן את מאמינה שתצליחי להגיע?
"אני מאמינה שאגיע לאולימפיאדה, אבל מעבר לזה אני לא רוצה להעמיס על עצמי כרגע ציפיות מיותרות".
איך הקשר שלך עם נטע ריבקין?
"נטע היא מודל לחיקוי עבורי וכבוד בשבילי להמשיך את הדרך שלה ולהיות היורשת שלה. היא עזרה לי לאורך השנים, ואחרי שחזרתי מאליפות העולם, נפגשנו. היא בירכה אותי, אמרה לי שהיא גאה בי, שנהנתה לשדר את האליפות ולהיות איתי ברגע הזה".
באמצע חודש נובמבר האחרון הפכה אשרם לחיילת. "זה היה קצת מלחיץ ומאוד התרגשתי, אבל האמת שאני מעדיפה כרגע לא להרחיב בנושא הזה. אני במעמד של ספורטאית מצטיינת, וממשיכה לצאת לאימונים ולתחרויות".
על מה את חולמת?
"כרגע החלום הגדול הוא להגיע למשחקי טוקיו. אחרי שאגיע בעזרת השם, יהיה חלום אחר".
