כמו אדם כבר־לא־צעיר, שצבר מספיק שנים מאחוריו וכל אוהביו מזכירים לו את שנותיו היפות במין "חיים שכאלה", מדינת ישראל ותעשיית המוזיקה שלה לא מפספסות שום הזדמנות לטפוח על השכם, להביט במצגת השקופיות ולהיאנח בנחת – תראו, תראו מה היה כשהיינו צעירים ומה נהיה עכשיו. והפעם הפרויקט הנוסטלגי המדובר הוא "צאן ברזל", מיזם של קבוצת "ארומה מיוזיק" שמטרתו להצדיע ליוצרים גדולים בזמר העברי.
והנוסחה קלאסית: ניקח את השירים הישנים והטובים ונדאג לכך שיישארו רלוונטיים. כשהמנגינות הישנות והמילים האלמותיות פוגשים את הקולות המוכרים מהפלייליסט בגלגלצ, אנחנו בעצם הולכים על בטוח. יורם טהרלב הוא הראשון שזוכה לכבוד, ומסיבה טובה. היוצר הפורה והחינני אחראי על כמה מהשירים הזכורים והנחשבים ביותר בזמר הישראלי. בין השאר אולי שמעתם פעם על "גבעת התחמושת", "יעלה ויבוא", "ההר הירוק תמיד", "קום והתהלך בארץ" ו"הבלדה על יואל משה סלומון". מתוך כל מיזם המחווה לשיריו יצא בינתיים האלבום הראשון ובו מגוון ביצועים. כשבאים לעשות אלבום אוסף המגוון הוא רכיב חשוב בעניין. היוצרים דאגו לשמור על מינון מדויק של זמרים לעומת זמרות, ותיקים מול חדשים, וגם בבחירת השירים אפשר למצוא גם כמה מהשירים הקלאסיים ביותר וגם כמה פחות מוכרים.
לגבי העיבודים זה כבר יותר בעייתי. המילים של טהרלב תמיד באות עם תחכום ואיזו קריצה הומוריסטית, אבל בבסיסן, השירים הם שירי ארץ ישראל הטובה והישנה. בשירים של טהרלב האדם מבקש "מים מתוך הבאר ולחם מן התנור", לחזור אל אותה השלווה שידע ובמקביל גם "הביתה לחזור". הכתיבה היא פעמים רבות כפרית ורומנטית, מלאה בתיאורי טבע "של פעם". הניסיון לקחת את השירים לגוון עכשווי פוגם לפעמים בטעם הישן שמתאים כל כך לשירים האלה.
בראיונות שנתנה הזמרת אודיה לרגל שחרור האלבום היא מתארת את העבודה על השיר שהיא בחרה לבצע – "הביתה לחזור", ומספרת על הפיכתו (בעזרת המפיקים גיא ויהל) לשיר שדומה לסגנון של הזמרת האהובה עליה, לנה דל־ריי, בעלת הסגנון העירוני והמלנכולי. גם בביצוע של "מים מתוך הבאר", ששרה אלה לביא (המוכרת בעיקר מהעונה האחרונה של התוכנית "הכוכב הבא") יש רפרנס בולט במיוחד ללהיט "Havana" של הזמרת הקובנית־אמריקנית קמילה קביו. ההשפעה של הסגנונות הרחוקים על הטקסטים הישראליים במובהק פוגעת בייחודיות של השירים, למרות הביצוע המוקפד של שתי הזמרות.
אבל התחלנו ברע. יש באלבום ביצועים מצוינים שמחיים ממש את השירים ונותנים להם כבוד, כמו "על כפיו יביא" (ברחובנו הצר) בביצוע של עדן חסון, שכהרגלו בביצועי הקאברים הופך אותו במקצוענות ובהצלחה לשיר כמעט "שלו". הביצוע של לירון עמרם לשיר הזיכרון "בשביל אל הבריכות" שומר על השיר, המנגינה והסגנון וגם מביא אליו טוויסט מזרחי עדין ויפה. מוש בן־ארי ויונתן רזאל, שבחרו בשירים "האוהבים את האביב" ו"חלקת אלוהים" בהתאמה, מעט מפתיעים, מעט מסעירים ובאופן כללי נעימים לאוזן ומשתלבים טוב בגרסאות שלהם לשירים הקלאסיים. המשורר בעצמו מצטרף לביצועים בשיר "לילות", אותו הוא שר יחד עם הגבעטרון ומחזיר אותו ואותנו לסגנון המקורי של השירים ולימים של פעם. באלבום הבא צפויים להשתתף עידן עמדי, יובל דיין, שירי מימון, יוני בלוך וגם דלארס. יש למה לצפות, בסקרנות מהולה בחשש.
