ההיכרות: הכרנו אי שם כשנולדנו (ואף קודם). אנחנו תאומים, ועלינו לארץ במסגרת גרעין צבר, תוכנית שעוזרת לחיילים בודדים לעלות לארץ ולהתגייס.
הבית: בית בן שמונה חדרים בקיבוץ בית־זרע. הגרעין שלנו מורכב מ־15 בנות ושני בנים בלבד, אז אנחנו חולקים חדר כבר שנה וחצי.
ההחלטה: היה לנו חשוב לחזור לארץ ולשרת בצה״ל, בגלל שחיינו פה הרבה שנים והרגשנו שזה חשוב לתרום למדינה, בעיקר אם נרצה לגור פה מאוחר יותר בחיים שלנו. וגם רצינו ללמוד יותר על איך לעבוד בקבוצה ולהיות במסגרת.
מעגל שבת: מפגש של כל מי שיצא שבת מהצבא, עם אליסון הרכזת, שבו מספרים על השבוע שעברנו ועל הדברים המעניינים שקרו.
מסורת: כל פעם שמישהו עובר את צומת אולגה בדרך חזרה הביתה, הוא מצלם ושולח לקבוצה. זה התחיל כשחזרנו מסוף שבוע פעם אחת ושני חברים מהגרעין נפגשו שם בלי לתכנן, ומאז אנחנו מצלמים את המקום.
חפץ מיוחד: ״נעים וכיף״. כדור גומי שכיף לשחק איתו בידיים, ולזרוק על הקירות או אחד על השני. וכשיש שיחה חשובה, הוא תמיד בידיים של מישהו.
שיר הדירה: ״שבוע טוב״ של אברהם טל, בזמן הניקיונות במוצאי שבת מפעילים את השיר הזה ברמקולים וכולם שרים מכל רחבי הבית.
אנקדוטה מצחיקה: יום אחד, לפני הגיוס, היה לנו ממש משעמם ורצינו לעשות מסיבה, אבל לא הייתה לנו סיבה. אז החלטנו לערוך בת מצווה לחברה מהגרעין. כולם התלבשו כאילו הם בני 12 עם בגדים ישנים, מצחיקים ורלוונטיים לפעם, הרמנו את ילדת הבת מצווה על כיסא והכנו עוגה.
מקלחות: עדן מתקלח הרבה זמן עקב חסך מהצבא, הוא רואה את זה כזמן שהוא פספס. עמית מתקלח מהר ועם מוזיקה ברמקול.
