מיהו א־לוהים? או בעצם מהו? ראשיתה של השאלה הענקית והרחבה הזו נטועה כנראה ביום שבני אדם התחילו לדבר ולשאול שאלות, והיא קיימת בכל דת, בכל פילוסופיה ובכל טקסט דתי. לאדם דתי ומאמין שאלה כזו עשויה להיות ברורה, ואולי גם מעליבה, מעצבנת או אפילו פוגענית, אבל היא נמצאת שם תמיד, בין אם נתייחס אליה ובין אם לא.
במכון שלום הרטמן החליטו להקדיש לשאלה הזו הסכת שלם, בשם "קיצור תולדות הא־לוהים", שאליו הם ניגשים מזווית הראייה של המכון – הגישה המחקרית של המחשבה היהודית. דב אלבוים, סופר וחוקר ואולי מהסמלים הבולטים של מה שנהוג לכנות "היהדות החילונית", מארח בכל פרק חוקר אחר מתחום המחשבה היהודית, ויחד הם חוקרים את דמותו של הא־ל כפי שהיא משתקפת במקרא, בספרות חז"ל, בספרות הראשונים והאחרונים, בקבלה, בחסידות ועד לימינו. בסדרה צפויים להיות בסך הכול 14 פרקים, ואורכו של כל פרק נע בין 30 ל־40 דקות.
נקדים ונאמר – מדובר בסדרה מעניינת. הפרקים מוגשים בצורה נעימה וקולחת, השיחות לא מתרוממות לגבהים אקדמיים מופשטים, וגם מי שלא מעביר את ימיו בין ספריות מאובקות וערבי עיון של מכוני מחקר יכול למצוא בהן עניין רב. אלא שאלבוים, לטעמי, איננו מראיין מוצלח במיוחד. הדיאלוגים שלו עם המרואיין נשמעים לעיתים מאולצים מדי, והשאלות שלו לא תמיד משתלבות עם זרימת השיחה. ייתכן שמראיין מקצועי יותר שאיננו דווקא חוקר היה מצליח יותר במשימה. אבל בסופו של דבר, בעיקר בזכות המקום הרב שאלבוים נותן למרואיינים והעובדה שאינו מנסה לכפות את עמדותיו ודעותיו – כפי שאנחנו רואים לא פעם בהסכתים או בתוכניות רדיו מהסוג הזה – מאפשרת להאזנה להיות נעימה ומובנת לכל אחד ואחת.
למעשה, נראה שזו הייתה המטרה של מכון הרטמן בהסכת הזה, ואולי בכלל בסדרות ההסכתים שהם מפיקים – להנגיש את המחקר ואת השיח האקדמי לכל אדם, ובסך הכול נעשית עבודה טובה בהקשר זה. יש לציין, כפי שכבר הזכרנו בפתיחה, כי מדובר בהסכת שעשוי לגרום אי־נוחות לאדם שומר מצוות, ואולי אף מעבר לכך. הוא עוסק במבט הספרותי והמחקרי בלבד, וכמעט כל מרואיין מדגיש את העובדה כי אלו טקסטים אנושיים, שנכתבו בידי בני אדם ש"יצרו" את הא־ל, ולא בתורה משמיים. ביקורת המקרא נוכחת כאן כמובנת מאליה, וכך גם הגישה המחקרית הטהורה ביחס לספרות חז"ל, ההלכה והחסידות. מי שיחפש כאן איזשהו שיח של מה שאנחנו מכנים "עבודת ה'", צריך לדעת מראש שלא זה המקום.
וכאן, לטעמי, מצויה נקודת החולשה של ההסכת. המאזין יוצא עם ידע על גישות מחקריות לגבי דמותו של הא־ל, אולי כמה סיפורים מעניינים או תפיסות מרתקות, אך כשמתבוננים על התוצר הסופי לא נראה שיש כאן איזו בשורה גדולה. כשם שיש ספרים, תוכניות או הסכתים של "מדע פופולרי", כאן יש "מחקר פופולרי". הוא מעניין כהאזנה על הדרך, ברכב או באוטובוס, לאלו המתעניינים בנושא, אך לא הרבה מעבר לכך. זהו הסכת טוב, אך ללא שום ערך מוסף, וזה קצת חבל.
קיצור תולדות הא–לוהים, מכון הרטמן
