שלושה סרטים מתחילת השלב הרביעי ביקום הקולנועי של מארוול, והעסק מסרב להתניע. "שאנג־צ'י" אומנם הצליח לייצר קצת תאוצה, אבל אז הגיע "הנצחיים" ושוב כיבה מנוע. רק גיבור אחד מסוגל להציל כעת את המצב ולא, אנחנו לא מדברים על איירון־מן. בכל דברי ימי הקומיקס של מארוול אין מי שיוכל להשתוות לפופולריות של טווה הקורים השכונתי האהוב, ספיידרמן, שסרטיו הם הצלחות קולנועיות עקביות מזה עשרים שנה. ואכן, ספיידי לא מאכזב. "ספיידרמן: אין דרך הביתה" החדש, שסוגר את טרילוגיית ספיידרמן הראשונה של השחקן טום הולנד, מתגלה כ"קראוד פליזר", סרט סוחף קהל. יצירת פופ כה מספקת ומהנה שפשוט אי אפשר שלא לצאת ממנה עם חיוך ענק ועם אמון משוקם במארוול.
בסיום הפרק הקודם גילה העולם את זהותו של פיטר פארקר, וכעת הוא וחבריו מתקשים להתמודד עם ההשלכות. פיטר פונה לעזרתו של ד"ר סטריינג', אך הניסיון הכושל לפתרון יוצר קרע בין היקומים, שמושך אל עולמנו אויבים ותיקים של ספיידרמן. אבל לא מדובר בסתם אויבים, השוס הוא שמדובר באויבים המוכרים שבהם נלחם ספיידרמן בשתי סדרות הסרטים שקדמו לגרסת היקום המארוולי הנוכחית. זהו כל המידע שהטריילרים חשפו, ולכן גם אנחנו לא נוסיף עוד מילה. צריך להסיר את הכובע בפני התסריטאים, כריס מקנה ואריק סומרס, והבמאי ג'ון וואטס, על מה שהם משיגים כאן. כי למרות שזה אולי נשמע פשוט, זה ממש לא דבר של מה בכך ליצור "קראוד פליזר" איכותי. "ספיידרמן: אין דרך הביתה" היה יכול ליפול בקלות למלכודת ה"Fan Service" (הנחתת הפתעות חנפניות לטובת ריצוי המעריצים) ופשוט לפזר לאורך הדרך את כל אותן דמויות "אהובות" מהעבר, כמו אבקת סוכר חסרת כל ערך קלורי. אלא שהיוצרים חיפשו ומצאו דרך נבונה ומשכנעת לשזור את הדמויות הללו בעלילה, תוך כדי שהם משרתים גם את הסיפור וגם את התמות המרכזיות.
המוטיב החוזר בטרילוגיה החדשה הוא של התבגרות, עם הקבלה ברורה בין קשיי גיל הטיפש־עשרה לבין גילוי כוחות העל וההתמודדות עם האחריות שמגיעה עמם. הפרק החדש מביא את המהלך הזה אל סיומו, כשהוא מיישר סוף־סוף קו עם מסעו הקלאסי של ספיידרמן בקומיקס, ובהתאם תובע מפיטר לבצע כמה החלטות קשות שמייצגות את האדם והגיבור שהתהווה. גם הדרך שבה המסע של ספיידרמן הנוכחי מתכתב עם מסעם של קודמיו בתפקיד (כדאי מאוד לעשות שיעורי בית ולצפות בהם שוב) עשוי בהמון מחשבה, והאופן שבו חותם לבסוף הסרט את מהלך הטרילוגיה ופותח צוהר לטרילוגיה הבאה הוא לא פחות ממרגש. האם הכל מושלם בסרט? לא ממש. אבל יודעים מה? כשמדובר בחוויה כל כך מהנה, מצחיקה, מרגשת ומתגמלת אין שום סיבה להתעסק בקטנות, אז פשוט לא נעשה את זה. "ספיידרמן: אין דרך הביתה" הוא מתנה מתפקעת מכל טוב, שמסכמת באופן מסחרר ומרחיב לב עשרים שנות ספיידרמן קולנועיות. אז כל חובבי טווה הקורים (שזה פחות או יותר כולם) – את הסרט הזה אסור לכם בשום אופן להחמיץ.
ספיידרמן: אין דרך הביתה ארה"ב 2021, במאי: ג'ון וואטס 148 ד'
