הנורמלי החדש
היו ימים שבהם כל שובר קופות שמכבד את עצמו היה מצליח לעבור את משוכת 100 מיליון דולר הכנסות בסופ"ש הראשון ליציאתו בארה"ב. אלא שככל שהשנה התקדמה החלו האולפנים להפנים את המציאות החדשה. 40 מיליון דולר הכנסות בסופ"ש הראשון נחשבים היום להצלחה. 50 ו־60 מיליון לניצחון. רק סרט אחד, "ונום 2", הצליח להגיע ל־90 מיליון. ומה כל זה אומר? שכל עוד המצב יימשך, תקציבי הסרטים הגדולים יהיו חייבים להיחתך משמעותית, ורק אירועים קולנועיים ייחודיים יוכלו ליהנות שוב מתקציבי העתק של 200 מיליון דולרים וצפונה.
המאבק של מארוול
לאחר שנה תמימה ללא שום סרט ביקום הקולנועי המצליח שלהם, חזרו השנה מארוול עם לא פחות מארבעה סרטים. אלא ששלושת הניסיונות הראשונים להתניע את השלב הרביעי בעלילות הנוקמים, הבהירו לכולם שגם הזיכיון הכי חזק בהיסטוריה של הוליווד אינו חסין בפני המגפה. "האלמנה השחורה", ו"שאנג צ'י" אומנם עשו עסקים לא רעים ביחס לזמנם, אבל סיימו רחוק מאוד מהפוטנציאל שלהם. הסרט השלישי, "נצחיים", הוא כבר סיפור בפני עצמו.
נצחיים
בסוף זה היה חייב לקרות. לאחר יותר מעשור של הצלחות על גב הצלחות, פגש היקום הקולנועי של מארוול את הכשלון הגדול הראשון שלו. "נצחיים" היה אמור להיות הסרט שיקפיץ את הזיכיון. יצירה שתוכיח שגם עולם הקומיקס יכול להתחרות על פרס הסרט הטוב ביותר באוסקר ואולי אף לזכות. לשם כך גויסה הבימאית הממריאה קלואי ז'או, שהיא וסרטה "ארץ נוודים" לקחו בשנה שעברה את האוסקר. אלא שבחופש היצירתי שניתן לה, ז'או יצרה מפלצת יומרנית, מתחסדת ומתיפייפת שהתרסקה תחת עומס שאפתנותה. צופים ומבקרים כאחד יצאו מאוכזבים ומשועממים.
וורנר יורים לעצמם ברגל
ההחלטה הכי הרסנית השנה לקופות הקולנוע הייתה זו שעשו אולפני וורנר. כדי לעזור לשירות הסטרימינג החדש שלהם – HBO Max, הוחלט בוורנר שכל סרטי 2021 יעלו בו־זמנית גם לקולנוע וגם לצפייה בחינם(!) בשירות הסטרימינג הנאבק. התוצאה: פגיעה, בכמה מקרים אנושה ממש, בשוברי קופות פוטנציאליים שהיו יכולים לעשות המון כסף לו היו מוצגים רק על המסך הגדול. "גודזילה נגד קונג", "מורטל קומבט", "יחידת המתאבדים" ו"משפחה מנצחת" הם רק כמה משמות הנפגעים.
חולית
אבל את העוול הגדול ביותר עשו בוורנר ל"חולית" של דני וילנב – הסרט שהיה אמור להיות האירוע הקולנועי של השנה. היצירה המרהיבה שכל פריים ממנה נעשה במחשבה על המסך הגדול, מצאה עצמה דחוקה במגבלות המסך הביתי. היות שזה רק החלק הראשון בסיפור, "חולית" נזקק להצלחה קופתית כדי לקבל מימון להפקת החלק השני. מזל גדול שמבול הביקורות המהללות שלח מספיק אנשים לקולנוע, ולאחר כמה שבועות של מתח נתנו סוף סוף בוורנר את האור הירוק להמשך ההפקה.
שניים סינים עם ממון גדול
ממש עד השבוע האחרון, שני הסרטים המצליחים ביותר השנה בעולם הם בכלל סרטים סיניים שלא הוצגו במערב. סרט המלחמה "הקרב באגם צ'אנגג'ין" והקומדיה "היי, אמא" הכניסו עד כה 902 מיליון דולרים ו־822 מיליון דולרים בהתאמה. ממשלת סין לא אישרה השנה כמעט לאף סרט הוליוודי להציג בסין, שוק הקולנוע השני בגודלו בעולם, כדי לאפשר לסרטיה לתפוס את המקומות הראשונים על חשבון הוליווד, לראשונה בהיסטוריה. כמעט שהצליח להם
זיכיונות או לא להיות
מיד אחרי הסינים, התברגו נציגי שניים מהזיכיונות ההוליוודיים הוותיקים. הראשון הוא הפרק התשיעי בסדרת "מהיר ועצבני", שאומנם לא התקרב למספרים של קודמיו אבל הצליח לקושש סכום מרשים של 726 מיליון דולר. השני הגיע ממש בישורת האחרונה של השנה, ומדובר בנציג של זיכיון ותיק עוד יותר שאף אחד לא חשב שיש לו סיכוי אמיתי בתקופת הקורונה – ג'יימס בונד.
המרגל שעקץ את הקופות
תגידו מה שתרצו על בונד – שהוא כבר לא רלוונטי, שהוא עייף, שהוא מעניין רק את אבא שלכם. אבל הזיכיון בן השישים הצליח בסרטו ה־25 להפתיע את כולם. "לא זמן למות" היה אחד הסרטים שנפגעו הכי חזק מהקורונה. הסרט שהיה אמור לצאת עוד באפריל 2020, נדחה שוב ושוב כשהוא סופג עוד ועוד הפסדים. אך כששוחרר לבסוף באוקטובר האחרון, הצליח סרטו האחרון של דניאל קרייג בתפקיד לרגש ולהפתיע את כולם, ולהביא לקולנוע סוף סוף גם את הקהל המבוגר שעד אז נשאר בבית. אף אחד לא צפה כזאת סגירה דרמטית לקרייג, והתוצאה היא 774 מיליון דולר מרשימים מאוד בתקופת הקורונה. ניפגש בפרק הבא.
המאסטרים איבדו את הקהל
שניים מהבימאים הותיקים, המהוללים והמצליחים ביותר בהוליווד הוציאו השנה סרטים מעולים שכמעט אף אחד לא הלך לראות. הראשון הוא "הדו־קרב האחרון" של רידלי סקוט ("גלדיאטור") בן ה־84. דרמה תקופתית מושקעת בתקציב של 100 מיליון דולר. "הדו־קרב" הוא סרט מרתק, סוחף, מעמיק ומטלטל, אחד הטובים שיצאו השנה, ומככבים בו שמות כמו מאט דיימון, אדם דרייבר ובן אפלק. השני הוא "סיפור הפרברים" של אחד, סטיבן ספילברג. בגיל 75 מפגין ספילברג יכולות בימוי מדויקות וירטואוזיות שיש למעט מאוד בימאים. אבל שוב, כמעט אף אחד לא מצא עניין בעיבוד החדש, המרהיב והרלוונטי שלו למיוזיקל הקלאסי. הוליווד רושמת הכל, וכשסרטי איכות מהסוג הזה יהפכו לחזון נדיר יותר ויותר, נוכל להאשים רק את עצמנו – הקהל הרחב שלא יוצא מהבית אם לא מדובר בעוד שיבוט זיכיוני עתיר אפקטים. זו תהיה בכייה לדורות.
נטפליקס
ולאן ילכו כל הסרטים בתקציבי הביניים? לסטרימינג כמובן. בתחילת 2021 הכריזו בנטפליקס שיעלו סרט חדש בכל שבוע, והם עמדו בקלות ביעד. הצרה היא שאת רובם אין בכלל טעם להזכיר. רק לאחרונה שחררו את התותחים הכבדים – הסרט עתיר הכוכבים "הודעה אדומה" ואת סרטי עונת הפרסים – "אל תסתכלו למעלה" הסאטירי, והדרמה המהורהרת "כוחו של כלב", הנחשבת לאחד המועמדים המובילים לזכייה באוסקר.
עתיד הקולנוע המסחרי
רגע לפני סוף השנה הגיע הסרט שטרף את כל הקלפים. מארוול הוציאו את סרטם הרביעי והמצופה ביותר "ספיידרמן: אין דרך הביתה" ושברו שיאים, לא רק של עתות מגפה – עם הכנסות של מעל רבע מיליארד דולר בסופ"ש הראשון בארה"ב! כבר בתחילת השבוע הפך ספיידרמן החדש לסרט הראשון והיחידי השנה שחצה את קו מיליארד הדולר בהכנסות, ללא עזרת השוק הסיני ועל אפו וחמתו. משמעות ההישג ברורה – הקהל עדיין מוכן לצאת לקולנוע, אבל רק עבור סרט שהוא אירוע קולנועי עצום וייחודי.
הזווית הישראלית
ובשוק המקומי, תרדמת מוחלטת. הקורונה הפחידה, – בצדק יש לציין – את המפיקים המקומיים, ומעט מאוד סרטים ישראלים יצאו השנה. מתוך אלו שכן זכו להפצה, שניים בהחלט ראויים לציון: הראשון הוא כמובן "אגדת חורבן" של גידי דר – יצירה ייחודית ומפעימה ששלחה קווים מחברים בין סיפור החורבן לשנאת החינם של ימינו. ומנגד, "לשחרר את שולי" – הסרט הוולגרי, המטומטם אך הקורע בכיכובה של שלישיית "מה קשור" הצליח לפצח את טעם הקהל הישראלי הצעיר, והביא לאולמות מספר שיא של צופים, שלא נראה פה מאז שנות השמונים.
