אם חשבתם שאין מצב שאמריקנים או ניו־זילנדים ייקרעו כמונו מצחוק מהסדרה "קופה ראשית", כי התרגום לא יעבור כמו שצריך או כי המנטליות שונה לחלוטין, תתפלאו לגלות שהסדרה פופולרית ביותר בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב, באוסטרליה ובניו־זילנד. שם הם צופים בה דרך פלטפורמת התוכן "חַיפליקס" (Haiflix) – אם תרצו, הנטפליקס היהודי. חיפליקס הושקה במהלך מגפת הקורונה ומאז היא כובשת יהודים בכל העולם ובכל הגילים. מדובר בשירות תוכן, ממש כמו נטפליקס או אמזון טי־וי, שמציע אך ורק סרטים וסדרות ישראליים ויהודיים מעשרות מדינות ברחבי העולם. הממשק נראה בדיוק כמו של נטפליקס, עם רקע שחור, ועליו סרטים וסדרות שמסודרים לפי קטגוריות שונות כמו "מרוממים ומעוררי השראה" או לפי הז'אנר או המדינה שבה צולמו.
להיות יותר בבית
מי שעומד מאחורי השירות החדש והמהפכני הוא איש תעשיית הבידור ניל פרידמן. פרידמן (68) גדל כיהודי אמריקני לא דתי, אבל תמיד התעניין בסרטים, ביהדות ובשילוב ביניהם. כשסיים תיכון החליט ללמוד באוניברסיטה שני תחומים שהפכו את התשוקה שלו לקריירה בגיל מאוחר יותר בחייו: הוא למד אתניוּת כחלק מתואר בתכנון עירוני והיסטוריה עם דגש על קולנוע, ועשרות שנים לאחר מכן הפך למפיץ התוכן היהודי הגדול בארה"ב, ואולי בעולם, של סרטים יהודיים וישראליים. כיום הוא משמש כנשיא ומייסד חברת מֶנֶמְשֶׁה המתמחה בהפצה של סרטים מישראל וסרטים עם אלמנטים יהודיים לפסטיבלים, בתי קולנוע ולפלטפורמות ברחבי צפון אמריקה. את הקריירה שלו החל פרידמן רחוק מתעשיית הבידור, כששימש עורך דין מסחרי, אבל מהר מאוד עבר לעסוק בתחומי התרבות כשייצג חברות גדולות בהוליווד. מאוחר יותר כיהן בתפקידים בכירים בתחומי הפקת והפצת סרטים, בין השאר כסגן נשיא של "ניו ליין סינמה", אולפן קולנוע אמריקני שהפך לחברת הבת הראשונה של "טרנר שידורים" (אז טיים וורנר).
"תקופה ארוכה ניהלתי חברות של כל מיני אנשים אחרים", הוא מספר לנו השבוע בשיחת זום ממשרדיו בלוס־אנג'לס. כך היה עד שהחליט ב־98' להקים את מנמשה, שהתמחתה, כאמור, בהפצה של סרטים בינלאומיים – בעיקר אירופיים – ברחבי העולם. "כשאתה מפיץ סרטים בעולם אתה צריך כל היום לטוס, להיפגש, לצפות בחומרים חדשים ולאתר את הסחורה החמה ביותר – לפני שחברות אירופיות מצרפת או מגרמניה יגיעו אליהם", הוא מתאר את עבודתו דאז. "אהבתי מאוד את העבודה הזאת, ובמידה מסוימת אפשר להגיד שחייתי במטוס. תמיד חיפשנו את המדינה הבאה שיש לה את הסחורה הייחודית שתתאים לשוק הבינלאומי. לתקופה מסוימת זו הייתה רומניה ובהמשך גם ישראל – שעד היום נחשבת למדינה שמספקת סרטים מצוינים". פרידמן מתגאה בעובדה שחמישה סרטים שהחברה הפיצה היו מועמדים לאוסקר, בקטגוריית הסרט הזר או הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.
"יש איזו משיכה כלפי ישראל אצל הרבה מאוד יהודים בתפוצות. אכפת להם והם רוצים ללמוד. כל סרט שיש לנו בחַיפליקס מספר סיפור יהודי אחר, ואני רואה את זה כפסטיבל מספרי הסיפורים היהודי הבינלאומי"
"ב־2003 נולדה בתי הראשונה, ואז רציתי להיות יותר בבית", מספר פרידמן על השינוי שעשה בחייו, "החלטתי לשנות את המיקוד של העבודה שלי ולימדתי את עצמי להפיץ סרטים בארה"ב עצמה, לאחר שראיתי כיצד התנהלו המפיצים האמריקנים של הסרטים שלנו שהיו מועמדים לאוסקר. וכך התחלנו לעבוד רק בארה"ב, וזה היה קל הרבה יותר מבחינה משפחתית". שנים לאחר מכן, פרידמן התמקד עוד יותר: "ראיתי כמה תגובות מדהימות יש לסרטים הישראליים שאני מביא לארה"ב, וגם את הביקוש העצום לתוכן יהודי בפסטיבלים ובקרב קהילות יהודיות – אז החלטתי להפיץ אך ורק סרטים שבאים מישראל או כאלה שמתמקדים או קשורים בחיים יהודיים".
מיליוני דולרים
"אנחנו מפיצים בין 10 ל־15 סרטים בשנה, והיו גם כמה סרטים שהיו עם הצלחות יפות: שלושה מהם גרפו יותר ממיליון דולר – סכומים טובים מאוד לסרטים זרים". אחד המוצלחים שבהם היה סרט בריטי בשם Dough (בצק) עם עלילה מצחיקה ומקורית: נאט דיין, הבעלים של מאפייה יהודית, מעסיק מהגר אפריקני מוסלמי שיעבוד במאפייה. אלא שאותו מהגר מפיל מריחואנה לתוך הבצק כדי להסתיר אותה – לא נהרוס לכם את הסוף, אבל אין ספק שהעלילה מבטיחה. סרט מצליח נוסף הוא "ישמח חתני" או בשמו הלועזי The Women's Balcony – "המרפסת של הנשים" בתרגום מילולי, שהוא בעצם עזרת הנשים – הסרט הישראלי המצוין בכיכובם של אוולין הגואל, אביב אלוש, עינת שרוף, אורנה בנאי, הרצל טובי ואחרים.
אחד הסרטים הנוספים שהצליחו מאוד ונמכרו בסוף לנטפליקס הוא "1945", סרט הונגרי על כפר קטן בימי הכיבוש הרוסי שלאחר מלחמת העולם השנייה. שני זרים לבושי שחורים מגיעים לתחנת הרכבת – יהודים חרדים, ובידיהם כבודה מסתורית. נוכחותם של האורחים הבלתי קרואים זורעת בכפר תהיות וחששות: יש החוששים שהם באו כדי לגבות את ירושתם החוקית, ואחרים חוששים שהגעתם מבשרת על הגירה המונית קרבה, שמשמעותה החובה להתמודד עם פשעי העבר והודאה בחטא.
"צריך להבין שהוצאת רישיון שמאפשר להפיץ סרטים לנטפליקס היא דבר מסובך ויקר, וזה משתלם רק אם הסרט שלך הכניס יותר ממיליון דולר. הצלחנו להפיץ לנטפליקס את שני הסרטים הראשונים, ואת '1945' הם כבר לא רצו, בטענה שהם כבר לא רוכשים סרטים עצמאיים. אמרנו לעצמנו: יש לו 97 אחוזי אהדת הקהל באתר Rotten Tomatoes, שזה ללא ספק תו איכות. החלטנו על אסטרטגיה חדשה: אם נטפליקס לא רוצים אותנו, נעשה נטפליקס משלנו".
"אני מאלה שרוצים לראות עוד ועוד סרטי שואה, וזה חלק ממה שהוביל את חַיפליקס. הסיפורים האלה הם חלק מה'חוקה' הלא כתובה שלנו. בכל פעם שאני נחשף לסרט על השואה, זה בעיניי סרט שמספר לי על מי אני ומה זה אומר להיות יהודי"
החלטה של רגע
וכך החלו בחברה של פרידמן לעבוד על פיתוח של אתר לצפייה ישירה, שיכלול סרטים מישראל ובעלי תוכן יהודי, אלא שעם פרוץ הקורונה, הם החליטו להשיק אותו מיידית – למרות שעוד לא היו במקום שקיוו להיות בו. "ברגע שהקורונה פרצה, לפני קרוב לשנתיים, ישבנו בחברה לשיחה ואמרנו: יאללה, בואו נלך על זה. היו לנו יותר מ־40 סרטים בבעלותנו, עוד כ־80 סרטים נוספים שיכולנו לשדר, וכך השקנו את חיפליקס. הפלטפורמה לא הושקה עד אז כי רצינו קודם לגייס כסף ולהעשיר את השירות לפני שאנחנו יוצאים לציבור".
אז מה הייחודיות של הפלטפורמה החדשה?
"רוב הסרטים שאנחנו מציעים משודרים בבלעדיות בחיפליקס". על פי פרידמן, העובדה שצפה במשך שנים רבות כל כך בכל הסרטים הישראליים והיהודיים היא הסיבה שידע בדיוק מהם התכנים הפוטנציאליים ומי האנשים שצריך לדבר איתם כדי לרכוש את זכויות השידור. "ראיתי כמעט כל סרט שיצא בשנים ההן. התחלתי לפנות לחברות, גם כאלה שבעבר לא לקחנו את הסרטים שלהן להפצה בפסטיבלים, וביקשנו אותם לפלטפורמה".
השם כמובן לא מקרי, והשאיפה של פרידמן ועמיתיו היא להיות כמה שיותר דומים לנטפליקס ברמת התחכום וניהול התוכן. "ראינו מה נטפליקס עשו עם סדרות כמו שטיסל ופאודה והבנו מהר מאוד שאנחנו חייבים להכניס גם סדרות כאלה, שיהפכו להיות העוגן של חיפליקס. הרי מה שנטפליקס בעצם פיתחה זו העובדה שאנשים עושים בינג' של סדרות". בחיפליקס סגרו על חוזה עם Yes Studios הישראלית, ורכשו זכויות שידור למספר סדרות שיעלו מדי חודש לפלטפורמה, "על שלוש סדרות ישראליות קיבלנו בלעדיות והן יהיו זמינות בחיפליקס למשך שנתיים: הראשונה, 'צ'ק אאוט' – הכותרת הלועזית של 'קופה ראשית' שמשודרת בכאן 11. זה היה להיט גדול בישראל ואצלנו היא גם מאוד פופולרית. זו קומדיה ממש חכמה שכתובה היטב והשחקנים שלה מצוינים", חולק פרידמן שבחים לנועה קולר, דב נבון, קרן מור ואחרים. "בינתיים נראה שההימור שלנו מוצלח: הפרק הראשון של צ'ק אאוט גרם לנו להכפיל את מספר המנויים החדשים תוך שבוע. תוך כמה שבועות הוא הפך להיות התוכן הפופולרי ביותר בפלטפורמה שלנו, שבה יש יותר מאלף סרטים ותוכניות. אנשים אוהבים מאוד את הסדרה הזו, ולמרות שחשבו שהתרגום לא יהיה טבעי – זה לגמרי עובד. מהרגע שהתחלנו להשיק את סדרות הטלוויזיה אנחנו מקבלים ים תגובות, הרבה יותר מנויים ואינספור צפיות".
סדרה ישראלית נוספת שמוצעת בחיפליקס היא "עיר מקלט" של יס, העוקבת אחר המתרחש בשכונת נווה שאנן שבדרום תל־אביב, ומתמקדת בין היתר בעולמם המורכב של מבקשי המקלט האפריקנים בישראל ובאינטראקציה שלהם עם הציבור הישראלי. בסדרה מככבים חני פירסטנברג, דביר בנדק, דורון בן־דוד, מלי לוי־גרשון ואחרים. הסדרה השלישית מישראל היא "ככה זה", שבה מככבים אסי כהן ודנה מודן. "אנחנו שומרים את הסדרה הזו לחודש פברואר, נשיק אותה בסמוך ל'ולנטיינס דיי'", מסביר פרידמן את בחירת מועד השידור.
אך לא כל הסדרות ישראליות: סדרה פולנית מרתקת שעולה החודש לשידור היא Wartime Girls – שמציגה שלוש נשים צעירות הלוחמות במחתרת נגד הנאצים – אחת מהן יהודייה. "זה סוג של 'המלאכיות של צ'רלי' בתקופת מלחמת העולם השנייה", אומר פרידמן, "מדובר בתקופת הכיבוש הנאצי בפולין, ויש בסרט הרבה מאוד הומור. הוא ממש לא דוקומנטרי, ויש לו קטע מיוחד מאוד".
"נטפליקס לא רצו את הסרט '1945' למרות שהוא הרוויח מעל מיליון דולר והיו לו 97 אחוזי אהדת קהל באתר Rotten TomatoEs, שזה ללא ספק תו איכות. אז החלטנו על אסטרטגיה חדשה: אם נטפליקס לא רוצים אותנו, נעשה נטפליקס משלנו"
כמו אוצר של תערוכה
פרידמןמדגיש כמה וכמה פעמים במהלך הריאיון שהוא רואה את תפקידו כמעין אוצר של תערוכה גדולה, המכוון את הצופים לתכנים הייחודיים שאין כמוהם בשום מקום אחר. "תבין איך זה עובד; כשמפיצים סרטים, צופים ב־200 כדי להיות מעורבים בעשרה בסופו של דבר. כך גם כאן עם חיפליקס. אנחנו רואים כיום את כל סוגי הסדרות: פיצ'ר, דוקו, בישול, ריקודים, מחזות זמר, תיאטרון, סדרות לילדים וכמובן סדרות מקור. אנחנו רואים את חיפליקס כ'סטוריטלינג' היהודי הגדול בעולם".
אז אם התלהבתם מהשירות המרענן, תוכלו לצנן את ההתלהבות: חיפליקס מוצע כעת רק לקהל יעד אמריקני, אוסטרלי וניו־זילנדי. בעתיד הקרוב ייתכן שהשירות יתרחב גם לקהל הבריטי. כאשר אני שואל כמה מנויים יש להם, פרידמן מסביר לי בנימוס אמריקני שהוא ממש לא הולך להיכנס איתי למספרים, אלא רק מציין שמאז השקת הסדרות, הכפילה הפלטפורמה את מספר המנויים. השירות עולה 5.99 דולר אמריקני לחודש או 60 דולר למנוי שנתי.
כאשר אני שואל מהם התכנים הפופולריים ביותר, פרידמן שולף בלי לחשוב פעמיים שמדובר דווקא בסרטים ובסדרות מישראל. "משום מה הנרטיבים הישראליים מצליחים מאוד אצלנו" הוא משיב.
איך אתה מסביר את זה?
"זו המהות של מה שאנחנו עושים כאן. נקודת המבט שלי היא שכל יהודי שמעורב בחיים היהודיים בצפון־אמריקה מתעניין בישראל ורוצה לדעת עליה כמה שיותר. זה לא אומר שלא מעניין אותם לצפות בסרטים יהודיים ממדינות אחרות, אבל יש איזו משיכה כלפי ישראל אצל הרבה מאוד יהודים בתפוצות. אכפת להם והם רוצים ללמוד. כל סרט שיש לנו בחיפליקס מספר סיפור יהודי אחר, ואני רואה את זה כפסטיבל מספרי הסיפורים היהודי הבינלאומי".
כחובב סרטים יהודיים מודרניים אני חייב לתהות למה רוב מוחלט של הסרטים היהודיים עוסקים בשואה.
"אתן לך תשובה שתפתיע אותך: התופעה הזו של סרטים על השואה לעולם לא תסתיים. קודם כול, אין ספק שהאלמנט המשפיע ביותר על הזהות היהודית של יהודים בכל רחבי העולם הוא השואה, אבל גם בישראל זה המצב – ולכן באמת הסרטים האלה מצליחים. אני מאלה שרוצים לראות עוד ועוד סרטי שואה, וזה חלק ממה שהוביל אותנו ואת חיפליקס. הסיפורים האלה הם חלק מה'חוקה' הלא כתובה שלנו. בכל פעם שאני נחשף לסרט על השואה, זה בעיניי סרט שמספר לי על מי אני ומה זה אומר להיות יהודי. סיבה נוספת שיש כל כך הרבה סרטי שואה היא שהסיפורים האלה כל כך מטורפים שאי אפשר להמציא אותם. הרי אם מישהו היה ממציא את הסיפורים האלה היו חושבים שהוא משוגע. יש אצלנו סרט ישראלי חדש בשם 'תוכנית א', שמבוסס על סיפור אמיתי, על קבוצה של ניצולי שואה בשם 'חבורת הנקם' שרצתה להרוג שישה מיליון גרמנים על ידי הרעלת מקורות המים שלהם. איך יכול להיות שבשנת 2022 הסיפור הזה לא מוכר מספיק?"
פרידמן גדל בליטל־נק שבקווינס, ניו־יורק, למד בבתי ספר ציבוריים והיה מחובר ליהדות בעיקר בהיבטים התרבותיים והחברתיים. "לא הייתי מאוד דתי אבל מאוד יהודי מבחינה תרבותית. ההיסטוריה המשפחתית שלי עניינה אותי מאוד – והיא של הגירה יהודית לארה"ב מגרמניה ומרוסיה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. אני מרגיש שעם חיפליקס אני עושה דוקטורט ומתמחה בנושא ההיסטוריה היהודית ויהדות בת זמננו. אני מת על זה וכיף לי שאני עושה מה שאני אוהב".
