אינספור מילים כבר נשפכו בעשר השנים האחרונות על היקום הקולנועי של מארוול, הפרויקט הקולנועי השאפתני וגם הרווחי ביותר בהיסטוריה של המדיום. אז ניגש ישר לעניין – למרות שלא מדובר באמת ב"גרנד פינאלה" (זהו חלק ראשון מתוך שניים), עשר שנים של משחק מקדים בהחלט מגיעות לקליימקס אפי וחסר תקדים בכל קנה מידה שתרצו. "הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא סרט הקומיקס העצום ביותר שנוצר – עזבו קומיקס – הסרט ההוליוודי העצום ביותר שנוצר בעידן הדיגיטלי, והוא פשוט היסטרי. בפרץ אדרנלין שנמשך כמעט שעתיים וחצי, מארוול מגשימים את רוב החלומות של גיקים ברחבי העולם. בליל של מפגשים מענגים בין דמויות אהובות, סצנות אקשן וירטואוזית מסעירות, הומור שעובד, פאתוס וגם אובדן.אבל, כדרכם של פרצי אדרנלין, לאחר שההמולה שוככת מופיעים הסדקים. 4.5 כוכבים בחרנו לתת ל"קראוד פליזר" הכביר הזה, ואם תהיתם לאן נעלם לו בכל זאת חצי הכוכב המשמעותי ביותר, הנה הסיבות להיעדרו:
עלילה: נבל העל תנוס מנסה לאסוף אל כפפת האינסוף את אבני האינסוף. אם יצליח, יוכל להשמיד במחי אצבע חצי מתושבי היקום. מולו מתאגדים "הנוקמים", "שומרי הגלקסיה" וחבריהם לקרב גורלי. כן, זהו תקציר של סרט בן שעתיים וחצי ובאמת שאין מה להוסיף עליו. "מלחמת האינסוף" אמנם עמוס בפעילות אבל הסיפור שלו הוא אחד הדלים בסרטי הסדרה. אין פיתוח דמויות, אין מהלכים מקדמים. בדומה לחלק האחרון של ההוביט זהו פחות סרט שלם ויותר מערכה שלישית שאיבדה פרופורציות. ולמרות זאת, מדובר בכיף אדיר.
דמויות: חשוב להפריד בין עולם הקומיקס לעולם הקולנועי שבו מתקיים הסרט. כאן, דמויות כמו ויז'ן וסקרלט וויטץ' נותרו שוליות ולא קיבלו פיתוח מספק, לא כל אחת בפני עצמה ועוד הרבה פחות כזוג רומנטי. העניין הוא שלוויז'ן תקועה אבן אינסוף במרכז המצח, עובדה שהופכת אותו (ועל הדרך גם את אהובתו) לפונקציה מרכזית בעלילה. וכך, זמן מסך רב מדי, על חשבון דמויות אהובות בהרבה, מתבזבז על הצמד המשעמם הזה. ולמרות זאת, מדובר בכיף אדיר.
כוחות: כמה חזקים ד"ר סטריינג'? ויז'ן? ת'ור? קשה לדעת. הסיבה לכך היא שנדמה כי הסרט מחליש או מחזק לא מעט מהדמויות לפי הצורך המשתנה בכל סצנה – ברגע אחד סטריינג' מפסיד לאויב מדרג בינוני ובאחר הוא כמעט מצליח להכניע את תנוס. התנודתיות הזו אולי נדמית שולית אבל היא פוגעת באמינות ודי מתסכלת. ולמרות זאת, מדובר בכיף אדיר.
השלכות: אחרי ש"מלחמת האזרחים" חשש ללכת רחוק מדי, הפעם הכריזו האחים רוסו, במאי הסרט, שלא כל הדמויות האהובות יצאו מהסיפור הזה בחיים. כמובן שלא נחשוף פרטים אבל אפשר לגלות שהעלילה בהחלט טומנת בחובה הפתעות על ימין ועל שמאל. אלא שאז מגיע המהלך הסופי שבו מארוול מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. פרדוקס שאפילו ד"ר סטריינג' כנראה יסתבך בו. כדי להימנע מספוילרים רק נאמר שלטובת תגובת הלם רגעית של הקהל (ומדובר בחתיכת הלם) מארוול מקריבים את האמינות שלהם לטווח הארוך. אין בכלל ספק שרוב המאורעות המהממים של סיום הסרט הזה לא באמת יחזיקו מעמד. הם הרי יתהפכו במהלך קומיקסי כלשהו באחד הסרטים הקרובים. וחבל. כי גם סרט קומיקס יכול להרשות לעצמו מדי פעם ללכת עד הסוף ולהבהיר לקהל שיש לו מה להפסיד. ההבנה הזו היא רבת השפעה בכך שהיא משרה על הצפייה תחושת סכנה אמיתית. מארוול הצליחו להשיג את התחושה הזו, ששדרגה את מהלך רוב הסרט. אבל אז הם מחקו אותה. באסה איתם. ולמרות הכול, מדובר בכיף אדיר.
הנוקמים: מלחמת האינסוף, ארה"ב 2018, במאים: אנתוני וג'ו רוסו, 149 ד'
