יוני, מורה לא יוצלח להיסטוריה שרוצה להיות מנהל, מוצא את עצמו חותם על חוזה עם השטן שבמסגרתו הוא מקבל הבטחה שיזכה בתפקיד ניהולי, אם רק יתחייב להעביר את הבן של השטן את מבחני הבגרות. נשמע פשוט, בטח כשלהעביר תיכוניסטים מרדנים בגרויות זה מה שיוני עושה גם ככה. אבל כשהוא פוגש את לוציפר ג'וניור שעונה לשם הגאוני בנציפר (או בקיצור, בנץ), הוא מגלה שזה הולך להיות מסובך הרבה יותר ממה חשב.
"כאן חינוכית" שאחראים בזמן האחרון לסדרות נוער מוצלחות כמו "כראמל" ו"לבד בבית", ועכשיו גם על "האחיין שלי בנץ", לוקחים את קומדיית המצבים הלא־סטנדרטית הזאת לנוער עד לקצה, ואז עוד קצת. השטן הוא לא סתם שטן, הוא מאור כהן יחף בחליפה לבנה שנותן עצות תזונה. בנץ, בגילומו של אורי ורד הנהדר, הוא שד צעיר שאינו מבדיל בין זברות ובני אדם ונהנה לשרוף דברים. עם גישה כזאת תהיו בטוחים שלא יעבור הרבה זמן לפני שחבר'ה מהגיהינום כמו המן הרשע או גוליית יגיעו לבקר.
לכל אלה תוסיפו את העובדה שיוני המורה הנוירוטי, בגילומו המוצלח של השחקן והמוזיקאי דניאל קורן, מאוד אוהב ללמד אבל לא ממש יודע איך להתנהל מול תומי המורה ההיפר לתנ"ך או מול המנהלת החדשה. המנהלת מצידה, בגילומה של גיתית פישר, היא שוטרת לשעבר שבכלל רוצה להיות מפכ"לית, ומנסה כל הזמן להתחנף ליולי (אמה אלפי, הבת של) תלמידה עשירה שאמא שלה היא השרה לביטחון פנים. יולי, שהתחביב שלה הוא לפטר את הבנות בפמליה שלה ולקבל עוד עוקבים בטיקטוק, לא מפספסת הזדמנות לנצל את ניצן הטבעונית האפלה וחובבת החולד ואת נטע החננה שמצידה מתעניינת בבנץ.
נשמע לכם מטורלל? אז כן. הבנתם את הסדרה די טוב. היא מטורללת, היא אחרת, ויש מצב שגם אם עברתם את גיל ההתבגרות היא תצחיק אתכם מאוד. כדי שזה יקרה אתם צריכים כמובן לוותר על הפוזה, להעביר לחינוכית ולקבל את זה שמדובר בסדרת נוער שבה עלילת מי־אוהב־את־מי היא עלילה לגיטימית לא פחות מארטישוק קסום. כי אה, כן. יש גם ארטישוק קסום ומגמת תדלוק. לא ברור מה מהם מופרך יותר.
"האחיין שלי בנץ" היא כנראה סדרת הקומדיה לנוער הכי טובה שנמצאת עכשיו על המסך, ואולי גם פשוט קומדיה מוצלחת סתם כך. כמה מהשחקנים שלה מציגים יכולות קומיות נהדרות, וזה לפני שהזכרנו את גלריית השחקנים האורחים כמו תומר שרון, דב נבון, שרון טייכר, גלעד כהנא או גורי אלפי, שצצים מדי פעם בתפקידי אורח כיפיים.
למרות שיש בה גם רגעים פחות מוצלחים, הכתיבה לרוב מפתיעה ומקורית, והעובדה שהיא סדרת נוער פנטסטית מעניקה לה תעוזה עלילתית שמייצרת לא מעט רגעים מצחיקים במיוחד. נכון, אין בה הרבה סאבטקסט או איפוק אבל יש בה רגעים שבהם היא מייצרת לא רק פאנ'צים אלא גם סאטירה מוצלחת על מורים, תלמידים, בגרויות וכל מה שקשור במערכת החינוך. רגעים שמצליחים להפוך אותה לקצת יותר מסדרת נוער כיפית, ומעוררים תקווה שנזכה לראות אותה מלוטשת אפילו יותר בעונה הבאה.
האחיין שלי בנץ, כאן חינוכית
