מאחורי הקלעים של הכנסת: המקומות המיוחדים והגיבורים השקטים

אם הגעתם לכנסת ישראל, השוכנת במעלה גבעת רם שבירושלים, סביר להניח שחזיתם במבנה ובאנשים המוכרים מהטלוויזיה – חברי כנסת, שרים, מזנוני האוכל, חדרי הוועדות שבהם מתקיימים הדיונים הסוערים, ואולם המליאה שם עוברים מאות החוקים לצד עימותים פומביים.

לכבוד יום הולדתו ה־73 של בית המחוקקים הישראלי, שחל בט"ו בשבט, אנחנו לוקחים אתכם לסיור דווקא אל המסדרונות האחוריים של המשכן, שם נמצאים הדברים שלא הכרתם. אתם מוזמנים לרדת איתנו לקומות התחתונות, להיכנס לחדרים הסגורים, היכן שמתחבאים המקומות המפתיעים והאנשים המעניינים באמת.

מתנת חינם

חדר המתנות 

כאלפיים מתנות שמורות בחדר במחסן הכנסת, שזכה לכינוי "חדר המתנות". כל מתנה שמקבלים חברי כנסת מדיפלומטים, שגרירים, ראשי ממשלה ועוד נרשמת, ממוספרת ומאופסנת במחסן כרכוש המדינה. זה קורה בעקבות חוק שירות הציבור, שמחייב כל איש ועובד ציבור שקיבלו מתנות בשווי מעל 250 שקלים במסגרת תפקידם, להפקיד אותן או לשמור בלשכה, אך אסור להם לקחת אותן לביתם. חלק מהמתנות מוצגות במשכן הכנסת או במשרדי הממשלה לטובת קישוט הקירות, אך רובן נשמר במחסן עד להכרעה בעניינן. בין השאר תוכלו למצוא במקום תכשיטים, תמונות, שעונים, מגילות, פמוטים, אגרטלים, חפצי יודאיקה ופסלים. המתנה היקרה ביותר היא שטיח פרסי רקום בחוט זהב שהתקבל בשנות השבעים כמתנה לכנסת מיהודי מטהרן ותלוי על אחד מקירות המשכן.

 

המקרה המוזר של הכלב

יחידת הכלבנים של משמר הכנסת

נכבדה

משימות רבות מונחות על כתפי אנשי יחידת הכלבנים של הכנסת. "בין המשימות החשובות, אם לא החשובה ביותר, נמצאת הדאגה לרווחתם ובריאותם של הכלבים", מסביר יאיר בשארי, מפקד היחידה. "יש לנו שלושה כלבנים ועובד מסייע נוסף בעל צרכים מיוחדים, ויחד עם הכלבים כולם מהווים את היחידה שתפקידה לזהות חומרי נפץ".

אפשר לומר שאצל בשארי כל יום מועד להיות יוצא דופן, אבל הסיפור החמור ביותר בעבודתו קרה בזמן בדיקת מכלית סולר שהגיעה לכנסת. "שאלתי את הנהג אם יש לו נשק ונעניתי בשלילה. הושבתי את הכלב לידי ופתחתי לאט את דלת הנהג, ומיד הכלב שינה התנהגות ורחרח את המקום, זה גרם לי להבין שיש משהו חריג. סרקתי את תא הנהג ומצאתי תיק שהוחבא מתחת לכיסא הנוסע ובתוכו אקדח. אפשר לראות עד כמה יכולות הכלב גבוהות, ועד כמה הוא רגיש לריחות שלמד לגלות".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

"הזכות לעבוד עם סוג של גלאי ביולוגי שאף אדם לא יצר. פועל יוצא מכך הוא שלמידת המקצוע היא אינסופית".

מה אתה מאחל לכנסת לעתיד?

"שתמשיך להיות בית פתוח של העם, שתדע ימים יפים יותר עם כמה שפחות מחלוקות, שתדע לאחד את העם ולהיות זרקור המנחה את הדרך עבור כל אזרחי המדינה".

 

דפוס קבוע

 בית הדפוס

המקום הראשון שמעודכן לגבי מצב חברי הכנסת – מי נכנס בחוק הנורווגי, מי התפטר או חס וחלילה נפטר – הוא מחלקת הדפוס של המשכן, שתפקידה הוא לעדכן מחדש את לוח הח"כים. במקום נמצא גם מעצבות גרפיות, המכינות עבור חברי הכנסת במליאה ובוועדות את כל החומרים הדרושים להם לצורך הדיונים. פעם היו מדפיסים את חוק התקציב לכל 120 הח"כים, ומדובר במאות עמודים. כחלק מהמהפכה של "כנסת ירוקה", בשנים האחרונות מודפסים רק כעשרה עותקים.

שלמה לוי, מנהל מחלקת הדפוס, מתאר את היקף העבודה, שנמשכת כל זמן שהמליאה פתוחה. "העבודה מאתגרת מאוד לכל אורך היום והלילה. פעמים רבות היא באה בהפתעה, והסיפוק הוא שאנחנו מצליחים לעמוד בזמנים ולבצע את העבודה הנדרשת". במקרים רבים פתאום יש שינוי נוסח בחוק, ואז צריך לחכות שידפיסו אותו מחדש, ויניחו אותו מתוקן בפני כל ח"כ במליאה, ורק אז ניתן להצביע. אירוע חריג שזכור ללוי הוא מהשבעת הממשלה של אריאל שרון. "קיבלנו הודעה שלמחרת נקבעה השבעת ממשלה וצריך להכין כתבי מינוי לשרים. באותו יום ירד שלג כבד, לקח לי שש שעות להגיע לכנסת ולא ניתן היה להיכנס כי הכול היה חסום בגלל השלג, כך שהתחלתי לחזור הביתה. הנהלת הכנסת הבינה שאם לא יפנו את השלג – לא תהיה השבעת ממשלה. השלג פונה, חזרתי, וכתבי המינוי הוכנו בזמן". במקרה אחר, נערכה חתונה של אחד מאנשי המחלקה וכולם רצו ללכת, בשעה שח"כ עמיר פרץ הביא לאישור את חוק הבריאות. "אמרתי לו 'אנחנו הולכים לחתונה, חוזרים אחרי חצות ונדפיס את החוק', וכך היה".

הדואר בא היום

סניף הדואר

אחת מההטבות שחברי הכנסת זוכים להן הוא סניף הדואר של המשכן. כמו בחדר המתנות, גם כאן אפשר למצוא מכתבים חריגים ומוזרים, כגון איומים הנשלחים לחברי הכנסת, שמועברים מיד לקצין הכנסת, לצד מכתבי תודה ובעיקר מאות מכתבים של פניות הציבור. רבים מהח"כים משתמשים בו כדי לקבל חבילות של הזמנות מחו"ל. השירות נגיש ונוח, מה חבל שחבר כנסת טרי אחד שלא הכיר את השירות קיבל לאחרונה, חצי שנה לאחר השבעתו, כמה חבילות של מכתבים שמוענו אליו.

 

קול מן העבר

ארכיון הכנסת

לארכיון הכנסת אפשר להיכנס רק עם אישור כניסה מיוחד, לרדת מתחת לאדמה, ואז תוכלו לראות טורים של מדפים דחוסים עמוסי עיתונים, מסמכים, תיעודים ורישומים. "אני מנהלת את אחד המקומות הכי מרתקים בכנסת", מודיעה אינדה נובומינסקי, מנהלת הארכיון. "הוא גם מנהלי, גם פרלמנטרי וגם היסטורי. תפקידו העיקרי הוא לתעד ולשמר את כל המסמכים הנוצרים במשכן, להעריכם ולקבוע נהלים לשמירת החומר הדרוש לעבודה הפרלמנטרית השוטפת ולצרכים מחקריים ומשפטיים". הארכיון עובר תהליך של דיגיטציה, וכל החומרים הפרלמנטריים העיקריים מאז ימי מועצת המדינה הזמנית כבר נגישים לציבור הרחב.

בארכיון אין אירועים חריגים, אלא בעיקר מרגשים. כך למשל מספרת נובומינסקי, "יום אחד מצאתי בתיק של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק מכתב ביידיש משנת 1950, ובו הזמנה לחנוכת בניין חדש לבית הספר היהודי "שלום עליכם" בבואנוס־איירס, ארגנטינה, שבו למדתי בתיכון".

עם הספר

הספרייה

כל ספר שנכתב על ידי מי מחברי הכנסת – יימצא עותק ממנו בעמודות הספרים הגדושות שבספריית הכנסת. תוכלו למצוא כאן את כל הרשומות וספרי החוקים שעברו מיום כינון הכנסת, וכן ספרים הנוגעים לצורת המשטר במדינת ישראל, הפוליטיקה הישראלית והמשפט החוקתי. מקור ידע לפוליטיקה ולחוקה.

בפועל, מי שיושבים במקום הם עובדי כנסת שמבקשים מעט מקום שקט לעבוד בו, ח"כים שמבקשים לקיים פגישות צדדיות אך לא חסויות, ולא מפריע להם אם עצם הפגישה יודלף, אולי שהם אפילו מעדיפים שהיא תודלף.

כל יום מגיעים אל הספרייה חבילות העיתונים היומיים, מ"הארץ" ועד "יתד נאמן", כמו גם עיתונים בערבית ובאנגלית, זיכרון לימים שבהם לא היו אינטרנט וטלוויזיה.

הכול זה מלמעלה

 בית הכנסת

הנקודה המרכזית במשכן הכנסת היא מזנוני האוכל, אבל המקום הבא ברשימה הוא בית הכנסת, הצר מלהכיל את כמות המתפללים, שעוברים לחדרים הסמוכים. בימי הקורונה נשמר בקפדנות מספר המתפללים בו על עשרים, על פי ההנחיות בשאר הארץ. כאשר תוכנן משכן הכנסת לא חשבו להקים בו בית כנסת כי אם חדר תפילה קטן כפי שהיה בבית פרומין, משכנה הזמני של הכנסת. אולם לפי אתר הכנסת, היה זה דווקא נציג סיעת מפ"ם, חבר הכנסת יעקב חזן, שהתעקש ואמר שלא ראוי שיהיה במשכן חדר תפילה סתם, אלא צריך שיהיו בו תשמישי קדושה.

ואכן המקום מעוטר באלמנטים ארכיטקטוניים שעיצב האדריכל דוד קאסוטו; נברשות, פרוכת, ארון קודש, חנוכייה. בית הכנסת גדוש גם בפריטים היסטוריים ייחודיים שנשמרו והובאו מאירופה. בראשו עומד הרב אביעד גוטמן מהיישוב נריה, שנבחר לרבה של הכנסת בשנת 2018.

נערה ממש אוצר

אוצרת הכנסת

הכנסת היא אומנם לא מוזיאון, אבל קירות המשכן עמוסים ביצירות אמנות, תמונות שמן, פורטרטים של אישי ציבור ומקימי המדינה לצד תמונות ענק של הרכבי הכנסת, מזו הראשונה ועד הנוכחית. על הרצפות מוטבעים פסיפסים מיוחדים ומפות, שטיחים וחפצים יקרי ערך שפזורים ברחבי הבניין.  שרון סופר משמשת שלוש שנים בתפקיד האוצרת, היא אחראית על כל הכרוך בטיפול ביצירות האמנות של הכנסת ובשימורן, קיום תערוכות במשכן, וכן מחוצה לו. חלק חשוב ומרכזי בעבודתה הוא הרחבת אוסף האמנות באמצעות רכישה. בעשור האחרון פעלה הכנסת להרחיב את אוסף האמנות המוצג בין כתליה ולכלול בו יצירות אמנות ישראלית עכשווית. "לאחר שנים רבות של עבודה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, זכיתי  לחבר בין  אהבתי הגדולה  – תולדות האמנות הפלסטית, לבין השכלתי האקדמית בתחום האוצרוּת", היא אומרת לנו, ומביעה תקווה כי בקרוב ישובו אליו המבקרים הרבים.

 

 

מגמה ירוקה

ראש תחום בכיר איכות הסביבה

הכנסת שמה לה למטרה להיות פרלמנט מוביל בעולם בתחום הסביבתי ולשמש מודל וסמל לשמירה על הסביבה. במסגרת פרויקט "כנסת ירוקה" בוצעו החל משנת 2014 מיזמים במגוון תחומים כמו התייעלות אנרגטית, התקנת לוחות סולריים המכסים את כל גגות המשכן, פעולות לחיסכון במים ועוד. לפי תמר בר־און, ראש תחום איכות הסביבה בכנסת, מאמץ ניכר קשור באימוץ "התנהלות מקיימת" בקרב חברי הכנסת ועובדיה, שמחייב שינוי לא פשוט בהרגלים. כך לדוגמה היא מספרת כי "לפני כשנתיים הופסקה חלוקת שתייה בפחיות ובבקבוקי פלסטיק בדיוני ועדות הכנסת, ובכך הכנסת מנעה מראש יצירת פסולת בהיקף של למעלה 50 אלף מְכלי שתייה בשנה. בנוסף, נרכשו 250 טאבלטים לשימוש חברי הכנסת בדיוני הוועדות, שהחליפו את חלוקת החומר המודפס, ובכך צמצמו באופן משמעותי את השימוש בנייר".

יש דבר שאת גאה בו במיוחד?

"ממש החודש התחלנו ליישם מהלך נרחב לצמצום השימוש בכלים חד־פעמיים: הגשת המשקאות בוועדות, הגשת הכיבוד באירועים, מתקני השתייה במשרדי העובדים, הגשת מים לדוברים במליאה – כל אלה נעשים בכלים רב־פעמיים בלבד. למרות הקושי ביישום המהלך, במיוחד בתקופת הקורונה, אני שמחה שמרבית עובדי הכנסת משתפים פעולה, למרות שהוא מחייב ויתור על נוחות".

 

לכל העמים

המסגד

כאשר תוכנן מבנה הכנסת עלה חשש כי אם ייבנה בית כנסת, ייבנו בו גם מסגד וכנסייה, וכך אכן קרה, חלקית. בסמוך לבית הכנסת מתחבא לו בפינה גם מסגד "אל חאק" של הכנסת, חדרון קטן, מקום תפילה לטובת הח"כים והמבקרים מהחברה הערבית והבדואית. לפי הכללים אין בו רהיטים והוא מכוסה שטיחים. מאחר שאסורה נעילת נעליים באולם התפילה, כבר במסדרון המתפלל משיל את נעליו ונכנס פנימה.

המקום הכי חשוב

משגיחי הכשרות

הרב נפתלי שמקר מכהן במשך היום כמשגיח הכשרות של מוזיאון ישראל השכן ובשעות אחר הצהריים הוא מגיע לתגבר את המשגיחים הקבועים של הכנסת – הרב בנימין פשקס והרב אריה אור. כחלק מהמשימות של המשגיחים עליהם לשטוף עלים ירוקים ממזיקים אחרי שהושרו בחומר חיטוי, לברור אורז וקטניות, אפילו לשבור ביצים ולבדוק את העופות והבשר.

אל המשכן נכנסים רק מאכלים עם סימן תעודות כשרות, כך שאם מגיע אדם לבידוק בכניסה לכנסת ובידיו חבילות אוכל לא מזוהות, יזעיק המשמר את אחד המשגיחים כדי לבחון זאת ולהחליט האם להתיר לו להכניס את הסחורה או להחרימה.

נשארים בגזרה

הדיאטנית

מבין שלל התפקידים והמקצועות, דיאטנית הוא לא אחד שהיינו מצפים למצוא בכנסת, אבל מאחר שהמשכן הוא מקום שהאוכל תופס בו מקום מרכזי, לא ניתן לוותר על התפקיד החיוני. "אני אחראית על הגשת מזון בריא ועל פיתוח המסלול הירוק בכנסת. לפני שנה ערכנו לראשונה יום בריאות", מספרת ענבר שמילוביץ, דיאטנית הכנסת, או בשמו הרשמי של התפקיד – רכזת תחום בכיר במערך ההסעדה. "אני מפקחת אחר תהליכי העבודה במטרה לשמור על בטיחות המזון המוגש בכנסת ואיכותו. במסגרת תפקידי קידמתי הגשת כריכי בוקר בריאים, בורקס פילו דל שומן, הגשת מגוון מנות טבעוניות בכל מתחמי ההסעדה בכנסת והגשת פחמימות מלאות דלות מלח ושמן במסעדה הבשרית ובמזנון הח"כים".

מה תרצי לאחל לכנסת ליום הולדתה?

"בריאות, איכות חיים ואריכות ימים לחברי הכנסת, לעובדי הכנסת ולכל הנכנסים בשערי בית חשוב זה".

לרוץ מהר

חדר הכושר

מלבד שמירה על הבריאות והמשקל, חדר הכושר של הכנסת סיפק בשנים האחרונות לציבור תיעוד של כמה רגעים משעשעים על גבול הביזאריים שבהם בכיריה מרימים משקולות ומקיימים תחרויות מתח והספקי ריצה על ההליכון. כי מי לא רוצה לראות את נבחר הציבור שלו נוטף זיעה? בשונה מהחדרים המטופחים ומהאנשים המעונבים במליאה, בחדר הכושר תפגשו את הח"כים ב"מדי ב'", משוחררים מהפרוטוקול הרשמי ויכולים להתערבב אלו באלו – אופוזיציה וקואליציה, עיתונאים ועובדים גם יחד.

בשנתיים האחרונות, עם התפשטות נגיף הקורונה, היה זה אחד המקומות הראשונים שנסגרו בצער רב כשהפך למוקד הדבקה, והוא חסר לרבים שמוצאים בו מקום מפלט מההצבעות הארוכות והדיונים המַלאים. המקום פתוח גם לפי שעות נפרדות לגברים ולנשים, ואפשר להתקלח בו ולחזור רעננים ומאוששים.

רק בריאות

רופאי הכנסת

באפריל 2020, קצת אחרי פרוץ מגפת הקורונה, נכנסו לתפקידם שני רופאי הכנסת – ד"ר קובי שר וד"ר נעם אופק. במסגרת תפקידם הם מייעצים גם בנושא מדיניות הטיפול בקורונה במשכן, מתכוננים למצבי חירום, בתקווה שלא יבואו כאלה. ומעניקים עזרה ראשונה לכל באי הבית.

יש אירועים מיוחדים שזכורים לכם?

ד"ר שר מספר: "באחד הימים נקראתי לטפל בח"כ שהגיע היישר מבית החולים ונזקק להשגחה רפואית במליאה. אני אומנם רגיל לטפל באנשים חולים, אבל לא תחת כיסוי תקשורתי נרחב…" ואילו ד"ר אופק מציין את השבעת הנשיא יצחק הרצוג. "זה טקס ממלכתי, מרגש, מיוחד ומרשים מאוד. הייתי גאה להיות בטקס כעובד של כנסת ישראל, במיוחד לאור היותי נכד לניצולי שואה".

השניים מאחלים "בריאות לכולם, ועבודה פרלמנטרית פורייה, רציפה ומוצלחת לטובת אזרחי ישראל".