בכל אישה יש אילן

"הַגַּנָּנִים הַיּו͘ם עֲצוּבִים.
אֲבָל הָאיכָּרִים
מְבָרְכִים עַל הַגֶּשֶם.
וַאֲנַחְנוּ שְנֵינוּ
אובְדֵי עֵצָה
מַסְתִּירִים זֶה מִזֶה
אֶת עֵינֵינוּ.
נִהְיֶה נְבונִים: אַל תִּשְאַל
מַה צָּמַח, מַה קָּמל
וּמַה נֶּעֱקַר מִלֵּב"

שירה הידוע של לאה גולדברג, בביצועו הקנוני של יהודית רביץ, מעוררים למחשבה באשר לניגודיות הקיימת בטבע ומתאר בצורה בולטת את הסתירות הקיימות בטבע בעת ובעונה אחת .

בגלריה הוילה בירושלים, בבית ירושלמי יפהפה השוכן במתחמה של המכללה האקדמית לאומנויות ועיצוב 'אמונה', מוצגת בימים אלו התערוכה "מה צמח מה קמל" של אומנית הרישום דליה כתב אריאלי באוצרותו של דורון לבנה.

כתב אריאלי מציגה בתערוכה מגוון גדול של יצירות, העוסקות בתהליכי צמיחה, קמילה ומה שביניהן. העבודות הן פרי התבוננות ממושכת, מעמיקה ואינטימית בסביבה הקרובה והרחוקה של האומנית, ותוצר של ניסיון ממושך ברישום הדפס ובהוראת הרישום. האומנית פורשׂת קשת רחבה מאוד של אופני רישום וחיתוך ־עץ במגוון רחב של פורמטים, החל במגילה שאורכה כ-9 מטרים, דרך רישומים שנערכו בווידאו, סדרות של רישומים קטנים וכלי קרמיקה המשמשים כפורמטים לרישום.

כתב אריאלי יוצרת  סדרות של רישומים ותחריטים של צמחיה, שבהן היא מתעדת את מחזור החיים המלא של הצמח, לאורך חודשי השנה. את הסדרות הללו התחילה במקביל לתהליך החזרה בתשובה. לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר לימודיה בבצלאל, בתקופה בה חיפשה משמעות וערך מוסף לחייה, החלה האומנית לתעד את הטבע מתוך חיפוש אחר סגנון חיים אחר. הצמחיה אותה מתעדת כתב אריאלי מצויה אמנם בסביבת ביתה שבהרי ירושלים, אך מהדהדת זכרונות מחצר ילדותה בהרצליה. שם נטע אביה עצי פרי רבים: רימון, גפן, לימון, אגס, חושחש, חבוש, הדרים ותפוח. מראות ילדותה של כתב אריאלי מציפים אותה, כיצד עקבה יום אחר יום ושנה אחר שנה אחר חוקיות הצמיחה – מהנביטה ועד לפרי, מהפריחה ועד לקמילה.

בתערוכה מוצגת העבודה "ביכורים"- קערה, עליה רשמה האומנית את עלי עץ האפרסק שעוטפים את הקערה מכל הכיוונים. הרישומים מזכירים את רישומי הצומח באמנות הסינית העתיקה. מקור השראה נוסף לכתב אריאלי היה האמן ג'ים דיין (Jim Dine) שבמשך תקופות ארוכות, רשם בגוני שחור ואפור מוטיבים מעולם הצומח והציג את מחזור החיים הצומח. האמן דיין ביקר בארץ בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, כשכתב אריאלי הייתה בראשית דרכה האמנותית, והיא זכתה לפגוש אותו ולהראות לו מעבודותיה.

כתב אריאלי מבקשת שנהיה קשובים "לטבע הפראי, הצומח והמתעלה, הנובל והמתכלה ,שנשים לב לנוף העירוני הרחוק הטבול בצמחיה החובקת". כל אלו זוכים לנקודת מבט חדשה ברישומיה המרהיבים היוצרים וויזואליה אמנותית ייחודית ויוצא דופן.

מה נאה אילן זה

הסופר והעיתונאי אלברט סוויסה קושר את פעולת ההתבוננות של כתב אריאלי ואת התפעלותה מעולם הצומח לפעולת הלימוד והשינון של מסכתות המשנה והתלמוד: "סדר נשים כאן הוא הסדר הסמוי, הכללי, וסדר אילנות הוא הסדר הגלוי, כפתור ופרח (בכל אישה יש אילן, בכל איש, עץ השדה)". סוויסה גם מביא את המסופר במשנה במסכת אבות ג, ז: "המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו התחייב בנפשו". פירוש המשנה הוא שכל הפוסק לרגע אחד מלימוד תורה, ולו כדי ליהנות מיופי הבריאה, עלול להימצא בסכנה (כיוון שהדרך היא מקום סכנה והלימוד מגן מפניה) . בציטוט זה מנגיד סוויסה בין החשיבות של לימוד התורה וקיום המצוות, שכתב אריאלי קיבלה על עצמה מאז חזרתה בתשובה, לבין עיסוקה המתמיד בטבע וביטויו באמנות. האם אפשר לשלב בין השניים? תשובתה של כתב אריאלי היא שהשילוב אכן אפשרי.

בשנים האחרונות נוספה סדרה חדשה: "מגילות". הפרויקט הוא רישום מתמשך. בכל יום יצרה האומנית רישום חדש, שהתבצע על גבי גלילי נייר צרים וארוכים שרוחבם 20 ס"מ. העבודה המרשימה "על פני האדמה" המוצגת כמו נחש מתפתל על גבי שולחן בתערוכה, מציגה תיעוד מפורט של התפתחות הצמחייה על גבי פיסת אדמה בודדת, לאורך ארבע עונות השנה. תהליך היצירה, כמו בעולם הצומח, תחילתה בגרעין קטן של פוטנציאל והמשכו והתפתחותו תלויים בהכרה עצמית פנימית עמוקה, ברצון ובהרבה אמונה.

העבודות של כתב אריאלי מעוררות בצופים רטט פנימי, התרגשות לנוכח המראות העדינים והפיוטיים ותחושות של קרבה לטבע, לבריאה ולבורא. האומנית מצטטת את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המיטיב לתאר את תפיסת עולמה כיוצרת: "ההופעה שבאה לאדם, לחוש על ידה את היצירה, לא כדבר שכבר נגמר ונעשה, אלא כדבר שהוא תמיד מתהווה, מתעלה, מתפתח, ומתרומם. זו היא – שמעלה אתו למקום שאין כל ישן , שהכל מתחדש, ששמחת שמים וארץ הווה בו, כביום שנבראו בו". (הרב אברהם יצחק הכהן קוק "החידוש התמידי" אורות הקודש ב' "התעלות העולם" תקי"ז)

דליה כתב אריאלי: מה צמח מה קמל

אוצר: דורון ליבנה

וילה – גלריה לאמנות עכשווית, דרך בית לחם 104, ירושלים

עד 03 בפברואר 2022.