רפאל, צעיר בן 24 שחולם להיות סופר, עובר לאי המבודד בומון למספר חודשים במטרה לפגוש את אלילו הסופר נתן פולס, ולבקש ממנו שיקרא את ספרו. גם מתילד, עיתונאית שווייצרית, מגיעה לאי ומחפשת את קרבתו של הסופר המתבודד שפרש מהחיים הספרותיים ולמעשה מהעולם. במהלך ניסיונות ההתקרבות נמצאת באי גופת אישה מרוטשת וממוסמרת, ותושבי האי, במיוחד שלושת הגיבורים, נכנסים לסחרור שלא ברור היכן יסתיים ומי האשם בו.
הבחירה לצלול לעולם הספרות, ובפרט לעולם הסופר, מעניקה רובד נוסף לעלילה. הגיבורים הם סופר מפורסם, עיתונאית וסופר בהתהוות. רפאל כה מוקסם מפולס ומספריו, עד שאינו מסוגל לדמיין שפולס יכול לעולל רע. נתן, לעומת זאת, כבר הפסיק להאמין במשמעות המילה הכתובה בעקבות טראומה שעבר, והוא מתבודד. מתילד מגיעה כדי לספר סיפור, להגיע להשלמה. כל השלושה משרטטים נרטיב לעצמם שבמסגרתו הסיפור הוא העיקר, בין אם כתשליל ובין אם כתוצאה.
הספר מלא באמירות מטא־ספרותיות ושאלות על מקומם של הסופר והספרות במרקם החיים, הרומנטיזציה שאלו עוברים ומעמדם בעולם כיום. פולס חווה הצלחה וברח ממנה, כופר בכול, אבל רפאל מגיע דווקא כדי לנכס שוב את הספרות כאמצעי משפיע, מעורר, משנה חיים. הוא עובד בחנות ספרים אצל אדם ממורמר שאינו מאמין שאנשים עדיין קוראים, וסוגר את החנות בגלל רצונם של אותם אנשים לקרוא דברים שהם לא "ספרות טובה" בהגדרה.
הפתרון, כמו במותחנים רבים, מעט מופרך, אבל הספר מתעלה מעל הבינוניות של העלילה במקומות שבהם הוא מציע אמירה על עולם הספרות. בהקשר הזה מעניין לציין את סיום הספר, שבו הסופר מעדכן את הקוראים בהשראה לכתיבתו. מוסו מספר על נתן פולס, הסופר האמיתי שממנו קנה את הבית. הופתעתי לגלות שסופר זה אכן קיים, אבל כשהפכתי דף הופיע טוויסט נוסף ולא שגרתי. מונולוג נוסף שנכתב ונושא את הכותרת "אמת או בדיון?" שב לשאלה שנשאלה כמה עמודים קודם באשר למקור השראה, אבל עם תשובה אמיתית לשאלה.
יש משמעות גדולה להחלטה של מוסו לפרוש את התהליך היצירתי שלו לעיני כול. כמו מטריושקה שנפתחת ומגלה עוד נדבך בהתייחסות לספרות ולסופרים, כך מתגלה עוד שכבה ועוד שכבה: החל מהאיש הצעיר שחלומו להיות סופר נתקל בציניות של סופר מבוגר ובבעל חנות ספרים רוטן, ועד לסופר המפורסם עצמו, מוסו, שחושף בקלות את מקורות ההשראה שלו – ומצביע על מלאכת הכתיבה כעוד אמנות שאין בה הוד והדר אלא רק עבודה קשה, כמו כל עבודה.
קשה להגיד שהספר תורם משהו חדש להסתכלות על החיים. זהו מותחן חביב, קריא וקצר. מוסו הוא אותו מוסו, העלילה בשינויים המתבקשים היא אותה עלילת מותחן והסוף אותו הסוף. עם זאת, הסופר מנצל את הבמה שלו כדי לשאול שאלות על מהות הפעולה שהקוראים והוא מבצעים יחד, ומשאיר כמה נקודות למחשבה, שייתכן שהן מעניינות ורלוונטיות יותר מסיפור העלילה עצמו.
החיים הסודיים של הסופרים גיום מוסו / כנרת זמורה ביתן / 204 עמ'
