כולנו צריכים מישהו לבטוח בו. עבור חלקנו מדובר בא־ל, יש מי ששם את מבטחו בווייז ויש כאלו שבדולר. בעוד פוליטיקאים, שופטים ועיתונאים צוללים מדי שנה בסקרי דעת הקהל – יש רק מקצוע אחד שבו לאדם יש עדיין אמון מלא: הרופאים. אבל מה קורה כשהרופא שמטפל בך הוא פסיכופת?
כריסטופר דאנץ' היה מנתח מבריק, עם רזומה מרשים. אלא שבכל פעם שהוא עלה על מדים סטריליים משהו רע קרה. קדיחת מברגים שלא לצורך, קטיעת שורשי עצבים וחיתוך מיתרי הקול הם חלק מהנזקים שהשאיר אחריו, רק כי היה יכול. במשך שנתיים תמימות, מתוך 38 מטופלים שעלו על שולחן הניתוחים שלו, 31 נותרו משותקים ושניים מצאו את מותם.
מאחר שקשה להסתיר התנהלות שכזו, די מהר מתגלה כי משהו לא בסדר. שני רופאים בכירים מחליטים שהם יעצרו אותו ויהי מה, וזה לא פשוט כמו שזה נשמע. זו העלילה שעומדת מאחורי "ד"ר מוות", המתפצלת בין פלאשבקים לעבר לבין ההתרחשות בהווה ועוסקת במקביל בשתי שאלות: מה גרם לדאנץ' להפוך למפלצת שכזו, וכיצד יצליחו לגרום לו להפסיק.
ד"ר מוות אולי מוגדרת כדרמה פסיכולוגית אבל יש בה משהו קרינג'י, מותח ומלחיץ לכל אורכה. היא תגרום לכך שכל ביקור פשוט אצל רופא השיניים כבר לעולם לא ייראה לכם אותו הדבר.
ג'ושוע ג'קסון (לנצח פייסי מ"דוסון קריק") ממשיך לעשות פה עבודה מצוינת ומגלם היטב את דמותו האניגמטית של הרופא הזחוח והשחצן שסובל משיגעון גדלות. גם שני הנמסיס שלו מצטיינים – ד"ר רנדל קירבי התזזיתי וחסר הטקט (כריסטיאן סלייטר בליהוק מפתיע) וד"ר רוברט הנדרסון השקול והאבהי (אלק בולדווין). זו לא עוד סדרת בית חולים רגילה. אומנם תמצאו כאן בשפע מתח, אדרנלין ומונחים שיגרמו לכם להרגיש לפחות כמו סטודנט שנה רביעית ברפואה, רק שאת הקתרזיס שמגיע כשהחולה יוצא מכלל סכנה, מחליפה באחת אימה כאשר במקום לאחות ולתקן ד"ר דאנץ' פוצע, משחית והורג.
כמו שקורה בלא מעט מקרים שבהם המציאות עולה על כל דמיון, גם הסיפור על ד"ר דאנץ' זכה לדוקו מצליח. בעידן שבו התיעודי הוא הכוכב החדש, נשאלת השאלה מהו הערך המוסף של סדרה עלילתית והאם היא שווה את ההשקעה שבצפייה בשמונה פרקים, כדי להגיע פחות או יותר לאותן תשובות. כשסדרה עלילתית עשויה היטב היא נוגעת בלבבות הצופים שלה וצורבת בהם את הסיפור כמו שאף סרט דוקומנטרי לעולם לא יצליח (וד"ש מצ'רנוביל). האם כאן זה המקרה? כן ולא. מצד אחד העלילה לא באמת מחזיקה לאורך כל הפרקים ונוטה לחזור על עצמה, מצד שני אין ספק שהיא לופתת את הצופה והמסר שעולה ממנה מצדיק את זמן המסך שלה.
התקופה הארוכה וכמות הניתוחים שדאנץ' הצליח לבצע אחרי שכבר עלו על כוונותיו הזדוניות הן בלתי נתפסות ממש ומצביעות על קלקול חמור בבירוקרטיה האמריקנית ועל בלבול ערכים עמוק בעולם הרפואה. "ד"ר מוות" חושפת מציאות שבה כל ראש בית חולים פועל קודם כול לטיוח העובדות כדי להגן על שמו הטוב במקום להגן על המטופלים שלו, שבה גילדה רפואית טועה לראות בסולידריות מקצועית חזות הכול, שהפחד מתביעות גורם לשיתוק עד שכבר לא ברור מי אשם יותר – פסיכופת אחד או מערכת מסואבת ומנותקת שמועלת בתפקידה. לא בטוח שזו הסדרה שהעולם זקוק לה בעיצומה של מגפה עולמית, אבל לפחות היא תעזור לכם להעביר את הגל החמישי. אחרי הכול, בשנתיים האחרונות למדנו שאם יש משהו שבאמת אפשר לבטוח בו – הרי שזה המסך הקטן.
ד"ר מוות HOT3, yesDRAMA
