25 שנה לאחר סבב הרציחות הראשון בוודסבורו, "גוסטפייס" (כינויו של הרוצח במסכת הרוח) חדש מטיל טרור על קבוצת צעירים בעיירה ומבקש מהם להפגין את שליטתם בז'אנר האימה. לעזרתם נחלצים שורדי הזיכיון הוותיקים: סידני, גייל ודיואי, בגילומם של השחקנים המקוריים נב קמבל, קורטני קוקס ודייויד ארקט. ברוכים הבאים ל"צעקה" 2022.
"צעקה" המקורי היה שנון ווירטואזי. ההישג הגדול שלו היה ביכולתו להיות גם סרט אימה אפקטיבי וגם סוג של סאטירה מתחכמת על הז'אנר, כששני הצדדים רק מחזקים זה את זה. אך עם כל פרק חדש, רף ההתחכמות והמודעות נאלצו לטפס ואגלי זיעת המאמץ החלו לזלוג. פרק 4 מ־2011 כבר מצא עצמו רחוק למדי מאיכויותיו של המקור ובהתאם, גם עניין הצופים בו והכנסותיו פחתו משמעותית.
כדי לברוח מגורל דומה, במקום לקרוא לסרטם "צעקה 5" חזרו היוצרים לשם המקורי "צעקה", כאילו לפנינו משהו רענן לגמרי. ליומרה הזו אין שום כיסוי. ראשית, הסרט המאוד מודע לעצמו, כמקובל בזיכיון, יודע לבד לספר שהוא "ריקוול" – מין שילוב בין אתחול להמשכון, שבו מציגים דמויות חדשות אך מספקים להם ליווי של הדמויות המקוריות. ואם הסיפור החדש מתרחש באותו עולם וממשיך את אותו קו זמן, אז חברים – מדובר ב"צעקה 5".
שנית, אין בסרט הזה שום מהלך מהפכני שמצדיק ויתור על ספירתו כעוד פרק סטנדרטי. רף המודעות העצמית נאלץ כמובן שוב לעלות, ולא פעם הדיונים המטא־קולנועיים שמקיימים הגיבורים על עולם סרטי האימה העכשווי ועל כללי הז'אנר קצת מגדישים את הסאה. בהמשך לאלו, גם שלל תרגילים קולנועיים של במאי הסרט, המשחקים עם ציפיות הצופים המיומנים, הולכים לעיתים מעט רחוק מדי ועוברים מהקורץ לטרחני.
אך אחרי כל זה, חייבים גם לומר – עבור מעריצי הסדרה (שהם באופן מוצהר קהל היעד הבלעדי של הסרט), "צעקה" הוא קודם כול תענוג לא קטן שמצליח רוב הזמן לגרד היכן שמדגדג. יש בו מספיק הפתעות, הברקות ורגעי מתח ואימה שעובדים היטב ובדיוק הכמות הנכונה של קשקושים לא סבירים שיגרמו לכם לגלגל עיניים בחוסר אמון מהול בחיוך בדיוק כפי שעשיתם לפני 25 שנה.
גם שילובם של שחקני העבר נעשה בטוב טעם – יש להם נוכחות מוצדקת והרבה מה לעשות אך אף פעם לא על חשבון הגיבורים החדשים והמוצלחים שתמיד נשארים בחזית. זהו הסרט הראשון בזיכיון שלא בוים על ידי ווס קרייבן האגדי שהלך לעולמו ב־2015. צמד הבמאים מאט בטינלי־אולפין וטיילר גילט ("מי שעומד מאחוריי" הממזרי), עושים עבודה טובה קודם כול בניסיון המוצלח לחקות את סגנונו היעיל של קרייבן ולהעניק לסרט את אותה תחושה ישנה ומוכרת. בנוסף, הם גם תורמים מסגנונם המוחצן ומוסיפים טאץ' גרפי מדמם ואכזרי שרק משדרג את החוויה. בסיכומו של דבר, "צעקה" החדש לא באמת מנסה להיות חדשני, אלא רק לסחוט עוד כמה טיפות דם מהנוסחה המוכחת. התוצאה היא גילטי פלז'ר כיפי ומהנה, גם אם לא מחייב, למעריצי הסדרה.
"צעקה", ארה"ב 2022, במאים: מאט בטינלי–אולפין וטיילר גילט 114 ד'
