ברחובות העיר הגדולה יש תמיד הרבה מה לראות ולשמוע. מכוניות ואוטובוסים חולפים בשאון וצופרים בקול. אנשים מדברים בטלפון או מפטפטים זה עם זה בדרכם לעבודה או לקניות. חלונות הראווה של החנויות ססגוניים ונוצצים. אבל האם אי פעם עצרתם והבטתם למטה? מה קורה באדמה מתחת לרגליכם?
בשנים האחרונות יצאו כמה וכמה אלבומים מהודרים ומשוכללים לילדים, במגוון תחומי דעת: ספרי הדרכה לאבירים מתחילים, לקוסמים מתקדמים, מדריכי זואולוגיה, בוטניקה, אסטרונומיה, אנטומיה ועוד. לא מדובר בהמצאה חדשה, כמובן, אבל נדמה שהריבוי, השכלול והשפע הנוכחיים מעידים על מגמת צריכה הולכת וגדלה. בעידן שבו קניית ידע אינה מטרה ראשית בלמידה, בהיותו מצוי וזמין כל העת, לעיתים יתר על המידה, אלבומים כאלה מבקשים לחולל מעין מצב למידה אחר – שהפעלתם של חושים שונים, חוויות, גירויים, ובעיקר מעורבותם של הקוראים – הם מרכיבי יסוד בתוכו.
לעיתים המשאלה הזו מייצרת סוג של קקופוניה, והמשוטטים בין כפולות הספר נדרשים למשוך, ללחוץ, לקפל, להאזין, להריח ולמשש כל חלקה בו, עד הפרעת קשב של ממש. אבל לעיתים, כמו ביצירה הנפלאה "העולם שמתחת לרגלינו", נפרשת מול עיני הקוראים הרפתקת למידה עשירה מאוד, ובה בעת קלה להכלה ולהשתתפות.
הספר עשוי כמין אקורדיון. הוא הולך ונפתח ככל שמתקדמים במסע לתוככי כדור הארץ וחזרה. תחילה, אחרי הרכנת המבט אל המרצפות, אנחנו עורכים ביקור בצינורות המים וחוטי התקשורת שתחתיהן, ואז ממשיכים להעמיק, שכבה אחר שכבה, ומסיירים בין יצורים חיים, מינרלים, פחם, מגמה ועוד.
צורת האקורדיון הארוכה הזו, הנפתחת והולכת אגב הקריאה, אינה נטולת חסרונות. היא מחייבת זהירות ועדינות, שהן לא תמיד מנת חלקו של קהל הקוראים הספציפי שלו מיועד הספר. אבל היא גם מזמינה איזו התמסרות לצלילה הזו, לעומקו של הספר, וההלימה הכנה בין הצורה לתוכן מבהירה שלא מדובר רק בגימיק שיווקי, אלא בבחירה שנבעה ממחשבה רגישה.
מעבר לאיורים היפים, ולעושר המדוד והבהיר שבהסברים, זהו ספר שמתחקה אחרי חשיבה ילדית, מבלי להתיילד או להצטעצע כלל. ילדים רבים נוטים לשאול שאלות בשרשרת אינסופית של סקרנות, וזו תכונה מלאת חן, מתיקות והשראה (גם אם אין להכחיש שהיא גם מתישה לא אחת את הוריהם). "העולם שמתחת לרגלינו" כתוב ומעוצב באופן המכבד את שרשרת הסקרנות הזו, ונותן לה מענה בגובה העיניים ובסבלנות רבה. וחשוב מכך, העובדות המלוות את הקריאה אינן סותמות את הגולל על הצמא ללמוד עוד, אלא להפך. הן כתובות באופן שמעורר את הלב לשאול עוד.
חזרתם אל פני האדמה! איזה מסע ארוך! טוב לראות שוב את אור השמש ולחוש ברוח הנעימה בצל העצים. שלו כאן כל כך, מדהים לחשוב על כל מה שמתרחש עמוק בבטן האדמה, ממש מתחת לרגליכם
המסע מגובה פני הקרקע לעומק גרעינו הפנימי של הכדור שלנו, וחזרה במעלה השכבות לפני האדמה, הוא תרגיל עשיר בדמיון. בסופו אנחנו שבים הביתה עמוסי מראות, מחשבות ובעיקר עמוסים בשאלות חדשות. הישג שקשה להפריז בערכו.
