01 זיכרון ילדות תרבותי: באוסטרליה, כשהייתי קטנה, אולי בת שמונה, אמי ודודתי לקחו אותנו לראות את הבלט "אגם הברבורים". בזמן המופע אחי הקטן זעזע את כולם כשיָרה באקדח קפצונים ושאל בקול "למה הוא רוקד עם הברווז הזה?" זה כל כך אוסטרלי, ההנאה מתרבות לצד חוסר הסבלנות כלפי יומרנות.
02 ספר שקראת פעמיים: Wealth and Poverty of Nations של דיוויד לנדס. הספר דן בשאלה מדוע המערב כל כך חזק בעולם. כשקראתי אותו בפעם הראשונה הוא שינה לגמרי את הבנתי על ההיסטוריה ותהליכים חברתיים.
03 דמות שמעניקה לך השראה: מרטין לותר קינג, שהוביל שינוי חברתי כנגד כל כך הרבה התנגדויות, והמילים שלו מהדהדות לכולנו עד היום. כשאנשים אומרים לי שאין סיכוי לשנות את המערכת של בתי הדין הרבניים אצלנו, אני תמיד נזכרת בו ובמאבק שהצליח בפני כוחות הרבה יותר מושרשים.
04 יוצר אהוב עלייך במיוחד: ברניני – הפסל של דפנה ואפולו בגלריית בורגזה ברומא פשוט עוצר את נשימתי. מדהים שפסל האבן נראה קליל כל כך וכמעט מתעופף. גם הפסל שלו של המלך דוד כל כך עוצמתי.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: מקנזי בזוס, האישה שתרמה הכי הרבה לעולם בנושאי נשים. הייתי רוצה לדבר איתה על זכויות נשים בארץ ואולי לשכנע אותה להשקיע ביוזמה להקים פה קרן לקידום נשים ובנות כי פחות מאחוז אחד של פילנתרופיה בארץ נתרם לארגונים שמקדמים נשים.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: קיילה בארון, אישה אמריקנית שגרה עכשיו בתחנת החלל. יום אחד שם נראה לי מספיק כדי לחוות את התחושה של חוסר גרביטציה, לשתות כדור מים שעף באוויר ולהתבונן בכדור הארץ מרחוק.
07 באיזו סדרת טלוויזיה היית רוצה לשחק ובאיזה תפקיד: איליין מסיינפלד, היא פשוט גדולה. וכמו ג'וליה לואי־דרייפוס לשחק מול השחקנים הכי מצחיקים, סיינפלד וג'ורג', ולצחוק מסיטואציות מרתקות. לדעתי הם נהנו מכל רגע והצחיקו את עצמם תוך כדי הצילומים.
08 עם מה את נרדמת: בדרך כלל עם ספר, אבל האמת שאני לא כל כך נרדמת. אני קוראת המון, ועד יותר מדי מאוחר, לפעמים עד שלוש לפנות בוקר.
09 מה המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו: אפילו שאני צמחונית, אין מאכל אחד שמגרה אותי כמו עוגת שמרים פרג של קדוש. במקור אני לא אישה של עוגות, אבל התחתנתי עם שווייצרי וכך נחשפתי לכל העולם של עוגות נפוליאון וכדומה.
10 מה מצחיק אותך: סיינפלד עדיין מצחיק אותי מאוד, גם היום. וגם "תרגיע" ולואי סי־קיי, אבל הוא גורם לי להתכווץ בגלל הבעייתיות שלו. אני יודעת שזה לא PC אבל כנראה ההומור תמיד יושב על הגבול של אי־נוחות.
