הדירה: דירת חמישה חדרים וארבע מרפסות, חלומה של כל בת שירות, חמש דקות מהים בגבעת אולגה, חדרה.
ההיכרות: בסמינריון היישובי, באנו כולנו לעשות שירות לאומי בגרעין אולגה.
שכנים: אנחנו מוקפות בשכנים נחמדים שלא מפספסים את קיומנו עם השירים, הניגונים והרעש שאנחנו מייצרות. קשר שמתבסס על בקשת מיץ ענבים להבדלה כשנתקעות בלי.
נקיון: תורנות ניקיון, סדר ושטיפת כלים כדי שנצליח לשמור על סביבה נקייה. בואו נגיד שמדי פעם זה עובד, אבל העיקר ההשתדלות.
בישול: מעיין, מאירה, יהודית והדר צוות מנצח, משקיעות בארוחות ומפנקות את כולנו בארוחות צהריים וערב. בוקר אוכלים בנפרד.
שבתות: שבת גרעין פעם בשלושה שבועות. בדרך כלל אנחנו אוכלות אצל המשפחות מהגרעין ולפעמים מתארגנות על ארוחת דירה. יהודית והלל הקומונריות ושירה הרכזת חב״ב נשארות יותר שבתות, ולרוב מתארחות אצל משפחות מהגרעין.
"תורנות ניקיון כדי שנצליח לשמור על סביבה נקייה. בואו נגיד שמדי פעם זה עובד"
הווי: הרקדות כל דקה, ארוחות צהריים משותפות, שכשוך בים, יציאות ערב לווילג', מרכז הקניות השווה בעולם (או לפחות בחדרה), שעת הכושר של החרוצות בינינו, יציאות לתל־אביב, ניגונים בסלון, קפיצה לפארק נחל חדרה.
מסורות: תפילת ראש חודש בנץ החמה, בישול לשבת גרעין, חברותות לימוד, השיעור השבועי של הרבנית זוהרה ג'יאמי.
וידוי: בתחילת השנה מאירה שטפה את הפח עם השמפו של יהודית.
השותפים שלא בחרנו: חתולים שמתעלקים לנו על המרפסת והחצר.
בעלי הדירה: זוג מבוגר, חמודים ממש שקופצים לבקר מדי פעם.
שיחות סלון: פורקות את מה שעל הלב עם רעות הפסיכולוגית של המועדוניות, איך עבר היום, מה עושים שנה הבאה, מתי נכון להתחיל לצאת, תכנון פרוייקטים של הגרעין.
בגדים: בגדול, הארונות משותפים, במיוחד בשבתות.
