"התזונה של דיירי הבית מבוססת על קופסאות של אמהות שונות ברחבי הארץ"

הדירה: דירת חמישה חדרים חדשה מהניילונים בגבעת־שמואל. חוצים את הכביש ומגיעים לשער של בר־אילן.

ההיכרות: הכרנו במכינה בעלי לפני כשבע שנים. אלדד ופרומר גרו יחד בדירה אחרת פה בגבעה, ומיכאל הצטרף השנה כשנטש את ירושלים.

הלוקיישן: אנחנו בגבעת־שמואל בגלל שזה קרוב לאוניברסיטה של אלדד. בעצם חוץ ממנו לאף אחד זה לא קרוב, אבל רצינו לגור יחד ועם הלימודים מרחוק והקורונה זה לא כזה נורא, אז זרמנו.

שכנים: בניין של 20 קומות וקבוצת ווטסאפ של 250 דיירים שמפציצים בהתראות חשובות מאין כמותן, כמובן שבארכיון והשתק ליובל.

חלוקת תפקידים: פרומר השיפוצניק, הנדימן משכמו ומעלה. אלדד על תקן שוטר הניקיון, שיימינג מביש לכל מי שמשאיר כלים בכיור. וכחקלאי הדירה הוא מייחר, משריש ומדשן במרפסת. ומיכאל הוא יזם, מדריך פסיכומטרי לשעבר, מנגן ושר, ה' בירך אותו בהכול, חוץ מביכולת להחזיק סקוטש ולעמוד מול כיור.

"ה' בירך אותו בהכול, חוץ מביכולת להחזיק סקוטש ולעמוד מול כיור"

בישול: התזונה של דיירי הבית מבוססת על קופסאות של אמהות שונות ברחבי הארץ שעושות את דרכן לגבעת־שמואל.

שבתות: כל שבת שנייה בדירה. פרומר מפתיע בדגים מרוקאיים חריפים למרות השורשים הפולניים. אלדד נרדם עם הראש בצלחת כשפגה השפעת הריטלין.

השותף שלא בחרנו: השליח של אמאזון, שמתייצב בדלת פעמיים ביום ומביא שלל כלי עבודה שאף אחד חוץ מפרומר לא יודע מה עושים איתם. אז אם מישהו מחפש פלס לייזר ורתכות אלקטרוניות…

מעשה במסך: מיכאל ראה פרסומת על טלויזיה חדשה 55 אינץ' ב־1000 שקל בלבד. הזרים את כולנו להשתתף ואמר שזאת קנייה מעולה. כעבור שעה חזר עם טלוויזיה גדולה יותר מכל הסלון, כשתהינו איך מסך חדש בגודל הזה עולה כל כך מעט, הוא ענה שבעצם התבלבל וזה היה יקר יותר בהרבה. עד היום אנחנו עובדים שעות נוספות כדי לכסות את ההוצאה. העיקר שהסדרות ב־HD.