הדירה: דירת שלושה חדרים עם מרפסת גדולה המשקיפה לאוניברסיטה (בבחינת: "דעי מאין באת ולאן את הולכת") בנווה שאנן, חיפה.
היכרות: חברות הכי טובות מהתיכון. כשהבנו שאנחנו מתחילות ללמוד באותה אוניברסיטה ידענו שנחפש דירה יחד.
ניקיון: החלוקה הייתה ברורה מההתחלה, סביון על הכלים והזבל, תאיר על שטיפת הרצפה. כביסה זה תחום אפור, מי שכבר נגמרות לה החולצות, מכניסה מכונה.
בישול: תאיר רגישה לחלב וסביון טבעונית, אז הירקות, הפריכיות והטחינה תופסים חלק נכבד מאוד מהמגוון הקולינרי שלנו. תאיר מכינה לעצמה פתיתים ושניצל לצהריים וסביון על הקינואה והטופו.
לו"ז בוקר: סביון משכימה קום ועושה אימון בסלון מדי בוקר, תאיר קמה קצת אחריה ומאחלת בוקר טוב חצי ישנה, נכנסת למקלחת וגומרת לסביון את המים החמים.
הווי: הסלון והמרפסת שלנו הפכו למוקד עלייה לרגל לחברים, ואין שבוע שלא יושבים אצלנו. כשחיפשנו דירה היה לנו חשוב שיהיו מרחבים לאירוח בשביל החברים המשותפים שלנו.
קורונה: בוקר אחד בעיצומה של תקופת המבחנים, סביון יצאה חיובית. חשבנו שאם היא תסתגר בחדר זה יחלוף מעל תאיר, אבל טעינו בגדול. וכך העברנו יחד בידוד שלם בדירה שכלל דחיית מבחנים, מרתונים של סרטים, משלוחי אוכל מחברים, יוגה, ארוחות בוקר משותפות ושיעולים בלתי פוסקים.
השותפים שלא בחרנו: כיאה לחיפה, זוג חזירי הבר של הבניין, נועה ומרגי. אין לנו מושג מי זה מי. חיות איתם בשלום יחסי.
שיר הדירה: ויכוח מתמיד בין בניה ברבי לנירוונה.
אנקדוטה מצחיקה: הגענו לבדוק את הדירה בערב פתוח כזה, סביון הגיעה בלי תאיר, ודיברה איתה בשיחת וידאו. סביון נכנסה ראשונה לפני שאר האנשים שבאו לבדוק וסגרה עם בעל הדירה במקום, כך שהשאירה שובל של אנשים כועסים ובעל דירה שצריך להגיד לכולם ללכת הביתה.
