"הבן־דוד", סרטו החדש של הבמאי צחי גראד ובכיכובו, נפתח כשגיבורו נפתלי קם השכם בבוקר ונוסע לאסוף את פאהד, הפועל הפלסטיני המיועד לשפץ את הסטודיו שלו במושב במרכז הארץ. בחוץ עוד חשוך ושקט ולא עוברות יותר מכמה שניות של נסיעה לפני שגראד בוחר לשתף אותנו ברחש פעילות המעיים של נפתלי. הקהל צוחק בקול למשמע הגֵג הוולגרי הזה אבל האפקט המהותי יותר שלו – זה המאניש מיד את הגיבור, שם אותו במקום קטן, צנוע ואינו מורם מאיש – הוא החשוב כאן. המבט הזה בגובה העיניים מאפיין את כל עשיית הסרט שניכר לגמרי כי היא מגיעה ממקום כן ואישי. זוהי העוצמה הגדולה ביותר של "הבן־דוד" והיא זו שתתבע מכם – גם אם האינסטינקט הראשוני שלכם יהיה לבטל את המאמץ של היוצר "הסמולן יפה הנפש" – את תשומת ליבכם.
באותו בוקר שנפתלי ופאהד מתחילים לעבוד על שיפוץ הסטודיו, אחת הנערות במושב מותקפת מינית. פאהד הפלסטיני הופך כמובן לחשוד המיידי, כשאת החששות הטבעיים מלבה מידה נאה של גזענות. נפתלי הליברל מנסה לגונן על פאהד ועל השיפוץ שלו מפני עוינותם של שכניו ואף של אשתו. אך יותר מכך, הוא נאלץ להתמודד עם תחושות דומות העולות בקרבו.
השכנים המקיפים אותו מורכבים מכל מה שיש לישראל להציע – דתיים, חילונים, מזרחים ואשכנזים. על אף אחד לא פוסחים החשש והפרנויה שמוטבעים בכולנו והם נקודת המוצא של הסיפור. כאמור, הסרט הזה אישי עבור גראד שמלהק את עצמו לתפקיד הראשי של שחקן ויוצר כמותו, ומצלם את הסרט בביתו עם ילדיו האמיתיים. לנפתלי־גראד יש חלום לקידום תוכנית מפגשים שבועיים בין אזרחים ישראלים לפלסטינים כדי לעקוף את הפוליטיקה ולנסות לגשר על הפערים מלמטה, מהשטח. כשהוא מציג לפאהד את סרטון האנימציה השיווקי שאמור לקדם את התוכנית שואל אותו הפלסטיני בנימוס אם הוא לא חושב שזה קצת נאיבי.
גראד בהחלט מלא במודעות עצמית ובאחד המשפטים המרכזיים בסרט הוא אומר בפשטות כי "כל אחד הוא גזען, השאלה היא מה אתה עושה עם זה. אם אתה נלחם בזה או נכנע לזה". העיסוק בנושא הרגיש היה יכול ליפול בקלות למקום של הטפה ושל מוסר גבוה. אבל גראד שומר על צניעות כשהוא מגחיך את כולם כל העת אך לא הופך אף אחד למפלצת.
אל הגישה הזו מצטרף הנשק החשוב ביותר שלו כתסריטאי ובמאי – ההומור והאירוניה השזורים לאורך העלילה. למרות שיש משהו מעט מכני במטאפורה שהוא בונה – עם הבית המרכזי והסטודיו המט ליפול שבקצהו, הפלסטיני המאכלס אותו והריבים הפנימיים עם השכנים והמשפחה – ועל אף שהשיא צועד היישר אל מחוזות הפארסה ומאבד מהאותנטיות שהזינה את האמינות ברוב הסרט, הצניעות של גראד, ההומור העצמי והרצון הכן לעורר שינוי מנצחים והופכים את היצירה למהנה ואף ראויה.
הבן–דוד ישראל 2017, במאי: צחי גראד 90 ד'
  
ואז הגיעה טלי
קומדיה. כשנולד בנה השלישי, אחיה של מרלו שוכר אומנת לילה שתחלוק עמה את הנטל –
בחורה צעירה, נועזת ומאתגרת בשם טלי, שאיתה מרלו יוצרת קשר עמוק ומיוחד.
ארה"ב 2018, 96 ד'
העודף בשבילך
דרמה. סיפור אהבה אמריקני עם הבדל קטן ומשמעותי שמייחד אותו. כל הדמויות המובילות נמצאות על הרצף האוטיסטי. לא רק הדמויות בסרט, אלא גם השחקנים שמגלמים אותן.
ארה"ב 2017, 94 ד'
לילה ירושלמי
לכבוד יום ירושלים יקיים בית הספר לקולנוע "מעלה" מרתון הקרנות ממוצאי שבת ועד עלות השחר. בתוכנית סרטים חדשים של בוגרים טריים וסרטי עבר שזכו להצלחה ברחבי העולם. הכניסה חופשית.
12.5, מוצאי שבת, 22:00
