ג'קי לוי: "בכל יום מתחשק לי להתחלף עם שופטים, מתופפים, יועצות שינה או גוזזי שווארמה"

01 זיכרון ילדות תרבותי: לעולם לא אשכח את ההצגה הראשונה שראיתי כילד – "עוץ לי גוץ לי" עם אריק לביא ואברהם חלפי. ההצגה הזאת העיפה אותי, ושנים רבות לאחר מכן עשתה את אותו דבר לילדים שלי (עם רמי ברוך ויוסי טולדו). אני זוכר שאחרי ההצגה ההורים המשיכו להעיר אותנו בבוקר בשירת ה"בוקר טוב" של ממלכת עוץ.

02 יוצר שאתה אוהב במיוחד: נדמה לי שתמיד אמתין לאלבום הבא של אהוד בנאי. או ברי סחרוף. אני מתגעגע ליהודית רביץ ולאתי אנקרי. מצפה לעוד סרט של האחים כהן, לספר חדש של מאיר שלו. ולטור המחורז הבא של צור ארליך. אבל האמת היא ששאלות "מה הכי…" קצת מאלחשות אותי. אני לוקח אותן יותר מדי ברצינות, מה שגורם לי להתחרט על הרשימה שכתבתי. כי הרי לא הזכרתי את שהרה בלאו. ושולי רנד. ומה עם פול סיימון?

03 דמות שמעניקה לך השראה: כדאי להזכיר שבמקצוע שלי "השראה" היא לא פעם כינוי חיבה ל"גניבה". אבל אם מדברים על השראה לחיים עצמם, אז יש לי חברה טובה ומפעימה שבכל פעם שאני קורא את מה שהיא כותבת ברשתות, פוסט קצר או ארוך, אני פשוט מוצף ברצון להיות אדם טוב ואוהב יותר, לפעמים אפילו לתקן את העולם, וגם באמונה שזה לגמרי אפשרי. קוראים לה יעל משאלי.

04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה: עם מאיר אריאל. מכל הדמויות הישראליות שהשפיעו על העברית שלי ועל איך שאני ניגש למילה, מאיר אריאל היה אחד שאני יכול לומר שאני מבין ומכיר ובכל זאת הוא גן נעול.

05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: זה קורה לי כמעט עם כל מי שיום העבודה שלו נראה אחרת לגמרי משלי. בכל יום מתחשק לי להתחלף עם שופטים, מתופפים, יועצות שינה, גוזזי שווארמה ועובדי תברואה מאחורי האוטו־זבל. החיים האלה באמת קצרים עבור כל הקריירות שהיינו רוצים לטעום.

06 עם מה אתה נרדם: אין לי טקס שינה קבוע, אבל איכות השינה לא משקרת, ואני ישן הכי טוב כשאני קורא ספר עד שהוא נופל לי על האף. לכן אני לא מקרב למיטה ספרים בני יותר מ־250 עמודים. שם הנפילה עלולה להיגמר בסכנת נפשות. כמו נשים רבות אחרות, גם אשתי חייבת חשכה מוחלטת כדי להירדם. גחלילית גוססת ברחוב המקביל יכולה להעיר אותה, ולכן אני נאלץ לא פעם להירדם בלי עזרים חיצוניים.

07 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו: נו, באמת. נורא תלוי מתי. אם זה בבוקר שבת, עם הקפה ביד, אז עוגת גבינה טובה יכולה לגרום לי להתנהג כמו נער בן 16. סתם ביום חול, פרוסה של לחם מחמצת עם חמאה ומלח ואני לא חושב שאפשר לבקש יותר. לא פעם יש לי חולשה למיני מעושנים ומומלחים. ואם אני בשוק ויש מחרוזות של שום ירוק, אני אקח כמה שיש בכוחי להרים.