בגיל 34, אחרי שני אלבומים עם להקתה "כל החתיכים אצלי", שלושה אלבומי סולו, הופעה אחת מרשימה ב"כוכב נולד", כמה וכמה להיטים בסדר גודל בינוני, שלל שיתופי פעולה עם מוזיקאים מצליחים בני דורה מעולמות ההיפ הופ, וקאברים מפתיעים ("לה איסלה בוניטה" של מדונה) – לאיה זהבי־פייגלין יש רזומה מוזיקלי מכובד מאוד. היא אומנם רחוקה מלהיות כוכבת מוכרת בכל בית, אבל נדמה שזה קשור יותר לאטמוספירה המוזיקלית הנוכחית מאשר לכישוריה. התנועה שלה, מזרועות הרוק/פאנק של תחילת הדרך אל פאזת הפולק הענוג שבו היא נמצאת כעת, הייתה יכולה בעידן אחר להפוך אותה לשם מוכר הרבה יותר.
האלבום החדש שלה "הארץ המובטחת" קצר מאוד וכולל רק שבעה שירים. כולם מוצלחים. "גשם" הוא היפה שבהם, ומגיע לו להיות להיט פלייליסט.
למרות התשבחות יש באלבום משהו קצת רגוע ועצל מדי לטעמי, בעיקר בגזרת הסאונד וההפקה. הצלילים שעוטפים את זהבי־פייגלין כמעט שלא מאתגרים אותה. זה נחמד להאזנה ברדיו, אבל משהו מהחספוס שקיים אצלה ובא לידי ביטוי בהופעות, למשל, קצת הולך לאיבוד.
האלבום כולו רגוע מאוד, אוורירי, ואין בו בכלל שירים קצביים. ייתכן שאווירת סגרי הקורונה שבמהלכם נוצר האלבום חלחלה אליו קצת יותר מדי. עדכון הגרסה שעבר על גיבורי הפולק ההיפסטרים בארה"ב לפני כשני עשורים לא חלחל בכלל לצלילי האלבום, והשמרנות הזו עלולה ליצור קצת שעמום אצל מאזינים מיומנים.
בגזרה הטקסטואלית, זהבי־פיגלין ממשיכה להציג עולם פנימי עשיר, מורכב, ולחשוף אותו בכנות מרשימה. עם זאת, יש אצלה שימוש עודף במילים שחוקות ("דמעות", "גשם" "חולמת", "נשמה", "רוח", "ים"), שמונע מחלק השירים מלקפוץ מדרגה אחת למעלה. בשיריה הטובים ביותר בעבר, כמו "מגיע לי טוב", או "גיבור" הישירות והפשטות של הטקסטים יצרו קלאסיקות אינדי קטנות. בין הטקסטים הפרועים מאוד של תחילת הדרך לבין מילים שנשמעות לעיתים כמו דף שנתלש מיומן של נערה מתבגרת, יש נקודת אמצע. קשה מאוד למצוא אותה, ולפעמים באלבום הזה היא קצת מפוספסת. ייתכן שקצב הוצאת האלבומים שלה קצת גבוה מדי ועוד קצת עבודת עריכה, שיפוץ ושדרוג, הייתה מוצדקת במקרה הזה.
ועדיין, בשורה התחתונה, זה אלבום יפה, נעים מאוד להאזנה, שמוכיח שוב שמדובר ביוצרת מוכשרת מאוד. הדרך המוזיקלית שעברה, תהליך ההתבגרות, ובסופו של דבר – אסופת השירים הנהדרים שכתבה עד היום, מציבים אותה במקום גבוה מאוד על הגבעה הקטנה למדי של הסצנה המוזיקלית שבה היא פועלת.
ויאמר אהרן
בסוף החודש שעבר הוציא המוזיקאי, הזמר והיוצר אהרן רזאל שיר חדש בשם "אני העני". "מוצא עצמי על שפת הים / תפילה בוקעת מאי שם / תפתח ידך גם כשהלב שלי סגור / אשיר לך בקול שבור" – שר רזאל את המילים שכתבה עבורו אשתו אפרת.
"הים תמיד מעורר בנו תפילה", אומר רזאל, "אם זו השקיעה, ואם זה האופק האינסופי שמרחיב את הלב. אפרת כתבה את השיר לפני כמה שנים, ולאחרונה כשטיילנו ביפו העתיקה התחלתי לשיר אותו על המזח עם גיטרה שקניתי רגע קודם. זאת הפעם הראשונה שאני מבצע שיר שאפרת כתבה, וזה מרגש מאוד עבורי". רזאל נחשב כבר שנים לאמן חוצה מגזרים ולאחד ממובילי המוזיקה היהודית החדשה. "אני העני" הוא חלק מאלבומו ה–13. בימים אלה הוא מנהל קמפיין מימון המונים לטובת צאתו לאוויר העולם. "זה יהיה אלבום בר המצווה שלי", הוא אומר, "אומנם התקופה מאתגרת אבל היצירה לעולם נשארת. אני שמח ונרגש ליצור בתקופה שבה אנו יוצאים מחורף בידודי ונכנסים לאביב של פריחה ושירה"
