על שלוש חיות עמדה האדריכלות הציונית: על האריה ועל הזאב ועל הדוב. כך כונו בבדיחות הדעת אריה שרון, זאב רכטר ודב כרמי, שהשפעתם על המרחב הציבורי בישראל עדיין ניכרת ולשלושתם צאצאים שממשיכים את דרכם במשרדי אדריכלות פעילים הנושאים את שמם. בביתן הלנה רובינשטין בתל־אביב שתוכנן על ידי הזאב והדב (עם בנו של רכטר, יעקב), מוצגת בימים אלו תערוכה המוקדשת לחייו וליצירתו של אריה שרון שאצר ערן נוימן.
אי אפשר להמעיט בחשיבות עבודתו של שרון והשפעתה על מדינת ישראל. חייו מקפלים בתוכם סיפור ציוני מאוד, החופף לנקודות מפתח בהתיישבות היהודית בארץ ישראל במאה העשרים. הוא עלה לארץ והיה ממקימי קיבוץ גן־שמואל, ממנו יצא ללימודים בבית הספר באוהאוס (בתערוכה מוצגים מכתבים שנשלחו אליו משלושת המנהלים המיתולוגיים של בית ספר, וולטר גרופיוס, מיס ון דה־רוהה והנס מאייר, שגם הזמין מאוחר יותר את שרון לעבוד במשרדו). כאשר שב לארץ הנחיל את ערכי הסגנון הבינלאומי בבניינים שעיצב בתל־אביב וסביבותיה – בין הידועים בהם מעונות עובדים וקולנוע חן.
תקופות אלו מוצגות בחלק הראשון והשני בתערוכה המחולקת לשמונה פרקים. הפרק הבא מוקדש לקיבוץ, ובין תוכניות לעיצוב בתי עם ופרוגרמות לפיזור הביתנים סביב הדשא הגדול, מוצג גיליון נייר גדול, הדן ב"שאלת חדר האוכל" וביתרונות ובחסרונות שלו מול רוח הקיבוץ.
שאר הפרקים דנים ב"תכנון הפיזי בישראל", בשותפות של שרון עם האדריכל בנימין אידלסון, בשותפות שלו עם בנו אלדר, בעבודות שביצע בניגריה ובתוכנית שערך לאגן הקדוש בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.
חובבי אדריכלות בוודאי ייהנו מן התערוכה המקיפה, הצילומים הרבים, השרטוטים האדריכליים והמודלים המדויקים. רובם עדיין עומדים על תילם ואת חלקם אפשר לראות במרחק דקות מספר מן הגלריה.
אבל במקביל לפרישה של החומר המקצועי עולה גם דמותו של שרון האדם, האיש שמאחורי הארכיטיקט. כך מסופר שאת רעייתו הכיר כשהייתה מורה בבאוהאוס, נרמז על הקשרים שטווה עם ראשי ההסתדרות, ומוצגים מספר סרטוני וידאו המשלימים את התמונה. המלבב בהם הוא זה שבו מספר ברוב חן בנו של שרון, אורי, על אביו. בקומה השנייה ניתן לראות את העבודות של שרון עם בנו אלדר, ולהבחין בהשפעה הגדולה שהייתה לבן על עבודת האב ולאופי השונה של הבניינים שתכננו יחד (בסרטון מספר אורי כי אביו האמין שאלדר הוא הארכיטקט הטוב מבין שניהם). בקומת המרתף מוצג קטע מתוך הסדרה "סאלח פה זה ארץ ישראל" עם הביקורת שניתן להטיח בשרון שבתפקידו כמתכנן תוכנית האב הראשונה של ישראל, היה אחראי גם לקשיים שהיו מנת חלקם של תושבי עיירות הפיתוח, כחלק מרעיון פיזור האוכלוסין שהיה שותף לו.
הבן המדבר על אביו מציג דמות שידעה לדבר עם ראשי ממשלות כמו עם אחרון הרצפים, שנהנה מנסיעות אבל גר תקופה ארוכה בדמי מפתח, ובעיקר מציג דרך שורה של אנקדוטות את שרון כהורה אוהב, מאפשר ותומך. הסרטון הזה מזריק חום וצבע לתערוכה שרובה בשחור לבן, והופך אותה לכמעט מרגשת.
