עושה הלהטים / 1953
ב־1949 מגיע לישראל הנס מולר, ניצול מחנות ההשמדה שהיה להטוטן ידוע בגרמניה. מולר סובל מהשפעות טראומטיות ומתקשה להסתגל לחיים בארץ. לאחר שהוא תוקף שוטר הוא הופך לנמלט מן החוק.
הזווית הציונית: נושא הציונות אומנם אינו נידון כאן באופן מפורש, אבל גם סיפור קשיי השתלבותם של העולים ניצולי השואה במדינה הצעירה ראוי לאזכור. סרטו של סטנלי קריימר בכיכובו של קירק דאגלס, אוהד ישראל מושבע, היה ההפקה ההוליוודית הראשונה שצולמה בארץ ועסקה בנושא ישראלי ייחודי. בשל כך זכה הסרט להצלחה רבה כאן.
חרב במדבר / 1949
העלילה מתרחשת ב־1947, בתקופת ההעפלה. גיבור הסרט הוא קברניט אמריקני שבעבור בצע כסף עוזר להבריח יהודים לפלסטין שנמצאת תחת שלטון הבריטים. מהר מאוד הוא נגרר למאבק הציוני במנדט.
הזווית הציונית: שלא כמו שאר הסרטים שיופיעו ברשימה, "חרב במדבר" אינו עוסק בזווית ההיסטורית של המאבק הציוני אלא רק משתמש בה כרקע לעלילת הפעולה. הוא גם לא צולם בישראל אלא באתרי צילום בקליפורניה. אז מה בכל זאת קנה לו כאן מקום? ראשית, מדובר בסרט ההוליוודי הראשון שבמרכז עלילתו ניצב המאבק לעצמאות ישראל. ושנית, הוא מציג את היהודים כ"טובים" ואת הבריטים כ"רעים". לנו זה בהחלט מספיק ומתברר שכך חש גם הקהל הישראלי דאז, שקיבל את הסרט בהתלהבות.
אקסודוס / 1960
סיפור הקמתה של המדינה דרך מאורעות ספינת ההעפלה "אקסודוס" והמשך עלילותיהן של כמה מהדמויות במהלך מלחמת השחרור.
הזווית הציונית: הרומן של ליאון יוריס הפך בידי התסריטאי דלטון טרמבו והבמאי אוטו פרמינגר לסרט ההוליוודי המפורסם ביותר שהופק על המפעל הציוני ולאחת ההפקות הגדולות שצולמו בישראל. הגעתו של הכוכב פול ניומן לארץ ומהלך הצילומים היו אירועים של ממש בתולדות המדינה. בן־גוריון אף כיבד בנוכחותו את אחת מהקרנות הבכורה שהתקיימו בקולנוע "תל־אביב". למרות אי־אלו הסתייגויות בשל אופיו המלודרמטי, רוב הקהל בישראל קיבל את הסרט בחום, התפעמות וגאווה.
יהודית / 1966
צעירה ששרדה את מחנות ההשמדה מגיעה לישראל ב־1948, זמן קצר לפני תום המנדט הבריטי. ארגון ההגנה מגלה שהיא אשתו לשעבר של קצין גרמני שמאמן כעת את הערבים בלחימה בטנקים, ומגייס אותה לעזור להם ללכוד אותו.
הזווית הציונית: המפיק היהודי קורט אונגר היה זה שיזם את הפרויקט, שחלקו הגדול צולם בארץ. ב־1964 נחתה כאן כוכבת הסרט סופיה לורן לתקופת צילומים ארוכה שנמשכה חודשיים וחצי. בהפקה השתתפו גם שלל אנשי צוות ושחקנים מקומיים. אומנם המבקרים לא ממש התלהבו מהתוצאה, אבל הקהל היה סלחן הרבה יותר – אולי כי מדובר באחד הסרטים ההוליוודיים הכי פרו־ציוניים שהופקו אי פעם.
הטל צל ענק / 1966
סרטו של מלווין שבלסון מבוסס (בחופשיות מסוימת) על סיפורו האמיתי של קולונל דוד "מיקי" מרכוס, שהתנדב לעזרת היישוב היהודי במלחמת השחרור והיה לאלוף הראשון בצה"ל.
הזווית הציונית: השלישי בגל הפקות הראווה ההוליוודיות של שנות ה־60 שהציגו את מלחמת העצמאות בהרואיות מלודרמטית. סוללת הכוכבים חסרת התקדים שהגיעה לכאן כללה את הכוכב הגדול קירק דאגלס, יול ברינר ופרנק סינטרה. אך בניגוד ל"אקסודוס", קבלתו של "הטל צל ענק" על ידי המבקרים והקהל הישראלי הייתה הרבה יותר אמביוולנטית. זאת בשל כמות אי הדיוקים ההיסטוריים – שלא לדבר על עיוותים של ממש, שינוי שמותיהן של כמה מהדמויות האמיתיות וכן ניפוח הישגיו של מרכוס. עם השנים וההקרנות החוזרות בטלוויזיה, בעיקר ביום העצמאות, התרכך ליבו של הקהל הישראלי כלפי הסרט.
