תחת שמי ים התיכון נוצרים יינות מיוחדים

במדור הקודם התחלנו בהכרת הזנים השונים עם ענבי הגרנאש. הפעם נכיר זן ים־תיכוני נוסף. אתם בטח שואלים, למה לעסוק בזנים שונים ולא מוכרים במקום להתחיל מהבסיס הקלאסי והוותיק עם הזנים שרובנו מכירים? כי קצת מיותר לפתוח בזנים המוכרים. רבות נכתב, דובר ונאמר עליהם, כך שאין ממש מה להוסיף. בעתיד אגיע אליהם, אך תחילה נתמקד בדברים מעט חדשניים יותר, והפעם זן הקריניאן (Carignan).

הקריניאן נפוץ וידוע בעיקר בצרפת ובספרד אך גדל גם בסרדיניה, בארצות־הברית ואף בתוניסיה ובאלג'יריה. אל תדאגו, מקום של כבוד שמור גם לישראל ונגיע אליו.

צרפת בעבר סבל הזן ממוניטין ירוד ביותר עקב ייצור רחב היקף של יינות ירודים שנועדו לצורך קבלת סיוע מהממשלה שניתן על פי מספר בקבוקים שייצרו. בשלב מאוחר יותר (1970 והלאה), החליטו מספר מגדלים לעשות שימוש בכרמי הקריניאן הוותיקים לצורך ייצור יין איכותי. הגידול העיקרי מגיע ממחוז לנגדוק־רוסיון (Languedoc Roussillon) אך קיים גם בדרום עמק הרון (ע"ע המדור הקודם). מחוזות אלה מאופיינים באקלים ים־תיכוני יותר משאר חלקי צרפת, הכולל חורפים מתונים וקיצים ארוכים ויבשים עם טמפרטורות גבוהות.

לרוב משתמשים בזן כתוספת ליינות בלנד שבהם הוא מוסיף עוצמה של גוף, טאנינים ופירותיות.

ספרד במדינה הזו זוכה הזן לשם שונה ונקרא קריניינה (Cariñena) ומתחלק לשלושה מחוזות:

1. ריוחה – משמש בעיקר כהשלמה לבלנדים הקלאסיים של המחוז. ליינות אלה יש מספר רמות איכות ועוצמה אך רובם נוטים לטעמי פירות אדומים וגוף שנע מבינוני ועד מלא. משך היישון בחביות במחוז זה הוא גורם חשוב.
2. פריוראט – יינות שמגיעים מכרמים מובחרים של גפנים עתיקות שגדלות על אדמה סלעית ועם כמות משקעים נמוכה. כל אלה גורמים לייצור כמויות קטנות מאוד של קריניאן איכותי, עם צבע עמוק, עפיצות גבוהה וטעמים עוצמתיים של פירות שחורים (שזיף, פטל שחור ודומדמנית שחורה). יינות אלה נוטים להיות יקרים ביותר.
3. קריניינה – במחוז זה יש כרמים של גפנים ותיקות שמהן מייצרים יין באיכות גבוהה יותר משאר יינות המחוז. אף על פי שהם נושאים את אותו השם, אין זה הזן הנפוץ ביותר במחוז מבחינת גידול.

   

ישראל בעבר ניטע הזן בעיקר בשל התפוקה הגדולה שלו ביחס בין ענבים לשטח אדמה, והשימוש בו היה לייצור יינות קידוש. בשני העשורים האחרונים החל ייצור של יין איכות מענבי הקריניאן שגדלים כאן, הודות לאקלים החם ולאזורי הגידול המגוונים. עכשיו שסיימתי לחפור, בואו ניגש לחלק הכיף באמת – ההמלצות:

יקב רקנאטי – קריניאן פרא

היין הזה מגיע מכרם בעל (כרם ללא השקיה) שנמצא בהרי יהודה, עם גפנים שצומחות בגידול "גביע" (גפנים ללא הדליה' מה שיוצר תצורה של גביע). הוא מתיישן 12 חודשים בחביות עץ גדולות (500 ליטר) שמיוצרות בצרפת במיוחד לשם יין זה. עם גוף עוצמתי, חומציות ועפיצות גבוהות, טעמי פירות שחורים (וקצת אדומים), תבלינים (כמו פלפל שחור וציפורן) ואדמתיות, ועם פוטנציאל ליישון ארוך, היין ניתן בקלות להצבה מול יינות האיכות של פריוראט עם טוויסט ים תיכוני. כל בציר נהדר אבל ההמלצה שלי היא לקנות את זה של 2014 אם אתם מוצאים.

יקב דלתון – Majestic

הכרם של יין זה נטוע למרגלות כפר תבור, ובו גפנים ותיקות שניטעו לפני כארבעים שנה. הענבים עוברים תסיסה מעוטת חשיפה לחמצן ומתיישנים עשרה חודשים בחביות עץ צרפתיות ישנות, ובסופם מתקבל יין בצבע סגול־אדום עמוק, עם ניחוחות של פטל שחור, אגוזים ואף מעט שזיף מסוכר. עם גוף בינוני, עפיצות קלה וחומציות בינונית ועוד קצת, מתקבל יין קליל, נעים לשתייה וקצת מפתיע. זה בקבוק היין שהייתי פותח בשביל ארוחת דגים.

יקב ויתקין – קריניאן

הכרמים נטועים במישור החוף, עם גפנים בנות ארבעה עשורים (זקנות ממני ועובדות טוב יותר ממני) שגדלות גם בתצורת גביע. היין מתיישן בחביות עץ גדולות למשך 16 חודשים ומציג גוף מלא, חומציות ועפיצות גבוהים, טעמים עוצמתיים של דובדבנים, שזיפים אדומים, אדמה שחורה ועשירה ומעט מינרליות שמזכירה את הבריזה שמגיעה מהים. נוכחים ברקע גם טעמי העץ (אלון וארז) אך הם אינם משתלטים על היין.

ניסיתם המלצות קודמות ואהבתם? יש לכם יין שאנחנו חייבים לנסות? רוצים לזכות לשורת תהילה במדור הבא? דברו איתנו ואולי תופתעו: Alcoho.motzash@gmail.com